כלי שנהב, העשוי מחט של פיל, שמתוארך לתקופה הכלקוליתית, התגלה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ליד באר שבע. הכלי הנדיר, המכונה במחקר "קנקנית", מעיד על קשרי סחר חליפין שהתקיימו בין ארץ ישראל ומצרים כבר לפני 6,000 שנה. ברשות העתיקות אמרו שזו הפעם הראשונה שנמצא כלי שנהב כזה באזורנו. הכלי עצמו התגלה כשהוא מפורק לחתיכות. הוא נשלח למעבדות רשות העתיקות והורכב מחדש בתהליך שימורי מורכב.
בחפירה הארכיאולוגית, שערכה רשות העתיקות בחורבת רקיק שליד באר שבע, נחשפה התיישבות קדומה ובה חללים תת-קרקעיים שנחצבו באדמת הלס. לקראת סיום החפירה, כאשר מתעד רשות העתיקות אמיל אלג'ם עסק במדידות אחרונות, הוא הבחין לפתע בקצהו של כלי בזלת.
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
בעקבות הגילוי, הורחבה החפירה, ונחשפו שלוש קערות גדולות ומרשימות. אלה הוצבו כאשר שתיים מתוכן ניצבות זו לזו והשלישית הונחה מעליהן כמעין מכסה. כאשר הוסרה הקערה העליונה, התברר כי היא מכסה קערה מלאה בעפר, שבתוכה נמצאו שברי כלי עשוי שנהב -חומר יקר ונדיר.
"מצורת הצבת הקערות ברור, כי כלי השנהב, אשר נשבר עוד בעת העתיקה, נטמן בגניזה מוקפדת- דבר המעיד, ככל הנראה, על החשיבות שיוחסה לו", הסביר ד"ר יניר מילבסקי, לשעבר ראש ענף פרהיסטוריה ברשות העתיקות. הכלים הוטמנו כך במכוון ומתוך מחשבה. "במחקר מקובל שהטמנה או גניזה של צלמיות ושל כלים שבורים נעשית כחלק מפעילות טקסית ופולחנית".
ד"ר מילבסקי הוסיף כי "גודל הכלי שנחשף, כ-20 ס"מ, והוא מרהיב ויוצא דופן בעיצובו. הידיות הקטנות שבצידיו עוצבו בצורה סימטרית, אחת מעל השנייה, כאשר שתי ידיות מוקמו על יד צוואר הכלי, ושתי ידיות נוספות - ליד בסיסו".
לאחר החשיפה הראשונית הובילו מנהלי החפירה, אבישי לוי-חברוני ומרטין פסטרנק מרשות העתיקות, את הכלים ואת תוכנם לקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין. בשיתוף פעולה עם ד"ר יניר מילבסקי וד"ר ליאורה קולסקה-הורביץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הושגה תובנה ראשונית על החומר שממנו עשוי הכלי - שנהב של פיל.
6 צפייה בגלריה
כלי השנהב השבור הוטמן בתוך קערות בזלת גדולות. חילוץ הקערות
(צילום: דוידה דגן, רשות העתיקות)
6 צפייה בגלריה
שברי כלי השנהב לפני עבודת השימור במעבדות רשות העתיקות
(צילום יניר מילבסקי, רשות העתיקות)
תהליך השימור והריפוי של הכלי בידי אולגה נגנביצקי, מומחית לשימור חפצים משנהב, היה מורכב מאוד, ודרש סבלנות רבה. המטרה הייתה לשחזר את הכלי מחתיכות, למצבו המקורי - תוך שמירה על האותנטיות שלו ועל ערכו ההיסטורי.
"הממצא מעצים את ההבנה שלנו על התקופה הכלקוליתית ועל הקשרים התרבותיים והמסחריים של האזור עם תרבויות שכנות ורחוקות", אומרים החוקרים. "אחת השאלות המעניינות ביחס לכלי", מוסיפים לוי-חברוני וד"ר מילבסקי, "היא האם הביאו אותו לכאן כשהוא כבר מעוצב, או שחט הפיל הובא כחומר גלם לארץ ועוצב לכדי כלי על ידי אמן מקומי".
השניים הוסיפו כי "הכלי עשוי היטב תוך מקסום ניצול החט - שכאמור, היה חומר יקר, בגילוף. אם הכלי נעשה בארץ, הרי הדבר מצביע על רמה גבוהה של בעלי מלאכה שישבו כאן, והכירו את העבודה עם שנהב, כמו גם את האנטומיה של הפיל".
בדיקות נוספות שייעשו בהמשך על ידי ד"ר הראל שוחט מאוניברסיטת חיפה וד"ר ליאורה הורביץ מהאוניברסיטה העברית, יוכלו לסייע בקביעת מין הפיל, היכן הוא גדל ואפילו מה אכל.
הכלי יוצג לראשונה ביום חמישי בירושלים, כחלק מכנס העמותה הישראלית לפרהיסטוריה. הכנס יתקיים בקריה הלאומית לארכיאולוגיה ע"ש ג'יי וגיני שונשטיין ויוצגו בו תגליות חדשות מחפירות פרהיסטוריות שנערכו בשנים האחרונות בארץ ישראל.
