הרפתנים הוותיקים בישראל פועלים מזה שנים על פי שיטה מסורתית לגידול הפרות, אולם חלק משיטות העבודה כיום אינן חפות מחסרונות. כעת, ד"ר סיון לאקר, מייסדת מיזם "רפתנות מודעת", שמה דגש על רווחתן של הפרות, ומראה שאפשר גם אחרת. מטרתה, ללמד גם את ותיקי הענף שהגיע הזמן למהפכה, שמטרתה לשנות מקצה לקצה את האופן שבו פועלות הרפתות בישראל - כך שיהיו מותאמות ונעימות יותר עבור הפרות.
"רפתנות מודעת", הינו מיזם שהוקם על ידי ד"ר לאקר במטרה לקדם את רווחת הפרות ברפת הישראלית. כשמו כן הוא, מטרתו להעלות את המודעות החברתית בישראל לאופן שבו הפרה חווה ותופסת את העולם, כדי לייצר בסופו של דבר סביבת עבודה שקטה, רגועה ונכונה יותר בעבורה. מתוך העמקה בתחום רווחת בעלי החיים, יחד עם ניסיון רב בתחום הרפת והכרת השגרה היומיומית בה, בנתה ד"ר לאקר שיטת עבודה ייחודית, שהפכה מידע מחקרי עדכני בתחום רווחת בעלי חיים לשיטות יישומיות ברפת הישראלית.
4 צפייה בגלריה
ד"ר סיון לאקר ברפת
ד"ר סיון לאקר ברפת
ד"ר סיון לאקר ברפת
(צילום: ד"ר סיון לאקר)
אהבתה לתחום והדאגה לרווחת בעלי החיים הובילה אותה לייצר בסיס מומחיות בעולם הרפת. "יצרתי סידרה של הדרכות עבור צוות הרפת שמלמדות שיטות מעשיות לשיפור רווחת הפרה והעגלה", סיפרה ד"ר לאקר ל-ynet. "הרעיון למיזם התעורר בתוכי כאשר הסתובבתי בין רפתות רבות בארץ ובעולם וראיתי את צורת העבודה ושיטות הגידול הקיימות בהן. חלק מהדברים פשוט לא הסתדרו לי וידעתי שאפשר לעשות את הדברים אחרת".
ד"ר לאקר, וטרינרית במקצועה, הוסיפה: "אפשר להתייחס לבעלי החיים בצורה שונה ולאפשר להם תנאי מחייה המותאמים יותר עבורם, ולהתנהל בצורה שמפחיתה משמעותית את הסטרס שהם חווים במהלך חייהם ברפת. עבורי זה היה אבסורד שהידע לשיפור הרווחה נשאר באקדמיה ולא מגיע לרפתנים, שכן הם אלה שיש ביכולתם להוביל את השינוי הנדרש בתחום. מקור השם 'רפתנות מודעת' נעוץ בכך שהבנתי כי השינוי יגיע אם אצליח להעלות למודעות של הרפתנים את הדרך שבה הפרה חווה את העולם סביבה מבחינת החושים שלה וההתנהגויות הטבעיות שלה, ובכך יתעורר בקרבם הרצון לשנות ולשפר את המצב".
4 צפייה בגלריה
עגלה יונקת חלב מאמה בשיטת "גידול טבעי"
עגלה יונקת חלב מאמה בשיטת "גידול טבעי"
עגלה יונקת חלב מאמה בשיטת "גידול טבעי"
(צילום: ד"ר סיון לאקר)
כדי להצליח במשימתה, טיפלה ד"ר לאקר בנושאים שהיו בעיניה הכי דחופים: לייצר עבור הפרות סביבה שקטה ורגועה וללמד את העובדים כיצד ניתן להוביל פרה מבלי להלחיץ אותה, ללא צעקות וללא שימוש במקלות על ידי לימוד שיטות הובלה המבוססות על התנועה הטבעית וחושי הפרה.
תחום נוסף שהיה לה מאוד חשוב לשנות הוא שיטת גידול העגלות. ברפתות היה נהוג להאכיל את העגלות בחלב מתוך דלי פתוח כאשר ראשן מורכן כלפי מטה והן נאלצו לשתות את החלב- הפוך מהתנהגות של בעל חיים יונק המפנה את ראשו כלפי מעלה בזמן יניקה. פעולת היניקה חשובה מאוד עבור היונק הן מבחינה התנהגותית (מניעת תסכול) והן מבחינה בריאותית (עיכול יעיל יותר של החלב במערכת העיכול). בנוסף, העגלות הוחזקו בכלובים קטנים שלא אפשרו להן תנועה רבה ובודדו אותן מקשר חברתי עם עגלות נוספות.
הפעולות הללו של הבידוד והגבלת התנועה הפוכות לצורך הבסיסי של חיית עדר חברתית ופעילה. מסיבה זו המליצה ד"ר לאקר לרפתנים לעבור לשיטת גידול בקבוצות, המאפשרת לעגלות מרחב תנועה פיזי וקשר חברתי שהינו קריטי להתפתחות הקוגניטיבית שלהן למשל.
4 צפייה בגלריה
עגלה יונקת חלב מאמה ועגלה מתגרדת במברשת המשמשת כהעשרה סביבתיתבשיטת "גידול טבעי"
עגלה יונקת חלב מאמה ועגלה מתגרדת במברשת המשמשת כהעשרה סביבתיתבשיטת "גידול טבעי"
עגלה יונקת חלב מאמה ועגלה מתגרדת במברשת המשמשת כהעשרה סביבתית בשיטת "גידול טבעי"
(צילום: ד"ר סיון לאקר)
4 צפייה בגלריה
עגלה עם אמה בחצר "גידול טבעי"
עגלה עם אמה בחצר "גידול טבעי"
עגלה עם אמה בחצר "גידול טבעי"
(צילום: ד"ר סיון לאקר)
תחום נוסף שהוכנס לרפתות הוא העשרה סביבתית - הכנסת אלמנטים שונים לחצרות הפרות והעגלות המאפשרות להן לבטא צרכים התנהגותיים שונים. "לפרות יש צורך התנהגותי להתגרד. פעולה זו משמשת אותן לטיפוח עצמי וניקיון וגם כפעולה המפחיתה סטרס. כיום אפשר למצא רפתות רבות שיש בהן מברשות, גזעי עצים וסלעים המאפשרים לפרות להתגרד להנאתן. שילוב של מתקני משחק לעגלות הוא דוגמה נוספת להעשרה סביבתית המאפשרת להן לבטא התנהגות משחק ומכניסה אתגר לחיי השיגרה היומיומית. השינויים שאני מכניסה לרפתות הן לטובת הפרות והרפתן, מכיוון שכשרמת הסטרס יורדת וכאשר מאפשרים לבעלי חיים לבטא התנהגות טבעית הם רגועים ובריאים יותר", הסבירה ד"ר לאקר.
על פי השיטה המסורתית, כאשר פרה ממליטה ברפת, העגלה מופרדת ממנה ומועברת ל"יונקייה", שם מטפלים בעגלות שזה עתה נולדו. בשיטת ה"גידל הטבעי" של ד"ר לאקר, אין הפרדה של העגלה מאמה, כך שיניקת החלב מתבצעת בחופשיות ובזמנים שהכי נכונים לעגלה, שחיה לצד אמה ושאר חברות העדר. מה שמשפר משמעותית את רווחתם ומאפשר ביטוי צורך התנהגותי בסיסי של אמא וולד.
"כדי ליישם את השיטה, בחרתי להתחיל ברפת של עומר נוביץ' במושב מרחביה, שאוהב את הפרות שלו וביצע לאורך השנים שינויים ברפת לטובת רווחתן", אמרה ד"ר לאקר, ומנתה את יתרונות השיטה, תוך שהיא מביטה אל העתיד. "בסופו של תהליך ארוך, הצלחתי לאחד את כל הידע והניסיון שרכשתי לכדי שיטה המותאמת לרפת הישראלית, שהפכה בזכותה לשקטה ורגועה יותר, כשהפרות והעגלות בריאות יותר ומקיימות מערכת יחסים מקסימה ביניהן. כולי תקווה שרפתנים נוספים יצטרפו לשיטת הגידול הזו, אותה תכננתי כך שתהיה פשוטה לתפעול ומשתלמת כלכלית עבור הרפתנים".