זן נכחד של לווייתן, שחי לפני 41 מיליון שנה - בתקופה שאבות קדמונים של הלווייתנים המודרנים רק השלימו את מעברם מהיבשה והים לים בלבד - התגלה על ידי פלאונטולוגים במצרים.
3 צפייה בגלריה
היה מהלווייתנים האחרונים שחיו גם ביבשה
היה מהלווייתנים האחרונים שחיו גם ביבשה
היה מהלווייתנים האחרונים שחיו גם ביבשה
(איור: Hesham Sallam - Mansoura University Vertebrate Paleontology Center, מתוך המחקר)
החוקרים כינו את המין החדש "Tutcetus rayanensis" על שם המלך תות ענח' אמון, אשר מלך על מצרים העתיקה בין השנים 1323-1332 לפנה"ס, והאזור המוגן של ואדי אל-חיתאן בנווה המדבר פאיום במצרים, שבו נמצא המאובן הקדום.
אורכו של הלווייתן הקדום היה כ-2.5 מטרים ומשקלו כ-187 ק"ג. לפי החוקרים, מדובר במין הקטן ביותר שנמצא עד כה מבין הבזילוזאורידים. ראש צוות החוקרים, האשם סלאם מהאוניברסיטה האמריקנית בקהיר (AUC), אמר כי מדובר ב"תגלית יוצאת דופן, שמתעדת את אחד השלבים הראשונים של המעבר לאורח חיים מלא במים".
הבזילוזאורידים "פיתחו מאפיינים דמויי דגים, כגון זנב חזק, סנפירים וסנפיר זנב, והגפיים האחוריות נראו מספיק דומות כדי להיות מוכרות כ'רגליים', שלא שימשו להליכה, אלא אולי להזדווגות", אמר סלאם בהצהרה.
3 צפייה בגלריה
AFP_831777-01-08347376.jpg
AFP_831777-01-08347376.jpg
החוקרים ליד חלק מהמאובן
(צילום: AFP)
אריק סייפרט מאוניברסיטת דרום קליפורניה, מחבר שותף לממצאי המחקר שפורסמו בכתב העת Communications Biology, אמר כי אתרי המאובנים במדבר המערבי של מצרים מהווים את אחד המקומות החשובים בעולם להבנת האבולוציה המוקדמת של לווייתנים והמעבר שלהם לחייים אך ורק במים.
מוחמד אנטאר, מהמרכז לפליאונטולוגיה של חולייתנים באוניברסיטת מנסורה ומהמרכז הלאומי למורשת טבעית - העומד בראש צוות החוקרים, הוסיף: "Tutcetus rayanensis מרחיב באופן משמעותי את טווח הגדלים של לווייתנים בזילוזאורים ומגלה פער ניכר, בקרב לווייתנים בתקופת האאוקן האמצעית. חקירת השכבות העתיקות יותר בשכבות פאיום עשויה לחשוף את קיומו של מכלול ישן יותר של מאובני לווייתנים מוקדמים, שעשוי להשפיע על הידע הנוכחי שלנו על הופעתם ופיזורם של לווייתנים".
3 צפייה בגלריה
איור של הלווייתן הקדום
איור של הלווייתן הקדום
איור של הלווייתן הקדום
(איור: Hesham Sallam - Mansoura University Vertebrate Paleontology Center, מתוך המחקר)
נווה המדבר פאיום, הנמצא כ-150 קילומטרים דרומית-מערבית לקהיר, מתגאה בואדי אל-חיתאן, הנקרא גם עמק הלווייתנים. מדובר באתר מורשת עולמית של אונסק"ו, שבו נמצאו מאות מאובנים של כמה מהצורות המוקדמות ביותר של לווייתנים. מדובר במקום שבו היה ים לפני 56 עד 34 מיליון שנה.
מחקרים קודמים הצביעו על כך שלווייתנים קדומים חיו בסביבות מה שהן כיום אפריקה, צפון אמריקה ואירופה, כאשר בסופו של דבר, הם התפתחו והפכו ללווייתנים מודרניים, בכך שרגליהם הקדמיות של הלווייתנים הקדומים הפכו לסנפירים, רגליהם האחוריות התכווצו בגודלן, זנבותיהם הפכו מגושמים יותר וכך סייעו להם בשחייה והנחיריים שלהם מוקמו גבוה יותר, על ראשיהם, כדי לסייע להם בנשימה על פני המים.