מין חדש של עש, הבולט בצבעיו ובשמו הנושא את משקלה של משרה דתית בכירה בעולם הנצרות, התגלה בשטח ההררי של יוון. כאשר חוקרים ממוזיאון מדינת טירול, המוזיאון הפיני להיסטוריה של הטבע ואוסף הזואולוגיה של בוואריה זיהו את החרק הייחודי בהרי לפקה אורי (Lefka Ori), המוכרים גם בשם "ההרים הלבנים" – רכס הרים הממוקם במערב כרתים – הם העניקו לו את השם Pyralis papaleonei (על שם האפיפיור המכהן ליאו ה-14).
התגלית, שפורסמה בכתב העת Nota Lepidopterologica, מוכיחה כי הטבע טומן בחובו הפתעות שהיו נסתרות מעין החוקרים עד כה. המין החדש מוכר כיום רק מאזור ההרים הלבנים, כך שנכון לעת הנוכחית מדובר באוצר אנדמי של האי.
מוטת הכנפיים של העש נאמדת בכ-2 סנטימטרים, מה שממקם אותו בין הבינוניים מפרפרי העש מסוגו, הכולל כ-87 מינים שתוארו מדעית, כאשר המוכר שבהם הוא Pyralis farinalis (עש הקמח) הידוע כמזיק למוצרי מזון מאוחסנים ברחבי העולם. מאפייניו המובהקים ביותר של המין החדש הם כנפיו הקדמיות הסגולות עם כתם כתום-זהוב ופסים לבנים בולטים.
5 צפייה בגלריה
הרי לפקה אורי (Lefka Ori), המוכרים גם בשם "ההרים הלבנים" – רכס הרים הממוקם במערב כרתים, בו התגלה מין העש החדש על שם האפיפיור לואי ה-14
(צילום: Peter Huemer)
עד כה, מעט ידוע על הביולוגיה ואורח החיים של המין החדש. הוא הובחן ממינים קרובים על סמך מאפיינים מורפולוגיים קלאסיים – כגון דפוס כנפיים, צבע ומורפולוגיה של איברי המין – כמו גם פרופיל גנטי. ניתוחים מולקולריים גילו סטייה של כ-6% מקרוב משפחתו הקרוב ביותר, דבר המצביע בבירור על כך שהוא מייצג מין נפרד.
פרפרים ועשים נקראים לעתים קרובות על שם מאפיינים פיזיים, מוצא גאוגרפי או עם שם אנשים מכובדים. בתוך הסוג Pyralis, לעומת זאת, ניתן להבחין במסורת מסוימת: כבר בשנת 1775, חוקרי הטבע האוסטרים מיכאל דניס ואיגנץ שיפרמילר תיארו את המין הראשון בקבוצה בשם Pyralis regalis (מלכותי), בהשראת צבעו המרהיב. לאחר מכן, הוענקו למינים שמות כמו Pyralis princeps ו-Pyralis cardinalis, גם הם הודות ליופיים המדהים של עשים אלה.
כל המינים הללו שייכים למשפחת העל המגוונת Pyraloidea, המונה כ-16 אלף מינים שתוארו ברחבי העולם ומייצגת אחת הקבוצות הגדולות ביותר בקרב מיקרו-עשים (קבוצה של עשים המאופיינים בגודלם הקטן במיוחד, בעלת מוטת כנפיים של כ-2 סנטימטרים, או פחות.
5 צפייה בגלריה
האפיפיור לואי ה-14, שעל שמו קרוי מין העש Pyralis papaleonei
(צילום: Alessandra Tarantino/AP)
למתן שמות לאורגניזמים חיים יש גם ממד תרבותי-היסטורי. בברית הישנה (החלק הראשון של כתבי הקודש הנוצריים, הכולל את כל ספרי התנ"ך), אדם מקבל לראשונה את המשימה לתת שמות לכל בעלי החיים. במובן זה, ניתן לראות בטקסונומיה – מדע הסיווג, השמות והארגון של אורגניזמים – כאחד המאמצים המוקדמים ביותר של האנושות.
עבור ד"ר פיטר הומר ממוזיאון פרדיננדאום של מדינת טירול, מתן שם למין הוא יותר מאשר מעשה מדעי פורמלי, שכן הוא משמש גם כפנייה סמלית לראש הכנסייה הקתולית, האפיפיור ליאו ה-14, כדי להדגיש את אחריותה המרכזית של האנושות בשמירה על הבריאה. זה מתאים במיוחד שכן פרפרים ועשים נחשבים בנצרות כסמלים של תחיית המתים ונשמה בת-אלמוות. "אנו עומדים בפני משבר מגוון ביולוגי עולמי, אך רק חלק קטן מהמינים בעולם תועד מדעית. שימור יעיל של המגוון הביולוגי דורש שמינים יזוהו, יתוארו ויקבלו שם", הסביר ד"ר הומר.
כ-700 מיני עש חדשים מתוארים מדי שנה, בעיקר באזורים הטרופיים. גם באירופה מתגלים כל העת מינים חדשים, כשברכס האלפים לבדו זוהו בעשורים האחרונים כ-200 מינים שלא היו ידועים קודם לכן. גילוי העש עם שם האפיפיור ליאו ה-14 מדגיש אם כן עד כמה נותר לגלות, אפילו באזורים שנחקרו היטב באירופה. כמו כן, גילויו מדגיש את הצורך הדחוף להגן על בתי גידול רגישים.
