חברי מועדון שוחרי המערות והמרכז לחקר מערות בישראל גילו מערה אנכית בשדה המערות של עפרה. המערה התגלתה ביום מותו של הזמר והיוצר האהוב מתי כספי, ומגלי המערות החליטו לקרוא למערה על שמו: מערת כספי.
צפו במיקי גרדוש, איש משרד האנרגיה ומאנשי המערות הוותיקים בישראל, וחגי כהן - אחד מפעילי השטח הצעירים של המרכז לחקר מערות - בתוך המערה
מערת כספי בעפרה
(צילום: יואב נגב)
המערה התגלתה במהלך פעילות מחקר שטח של מועדון שוחרי המערות, בשיתוף המרכז לחקר מערות (מלח"ם) באוניברסיטה העברית. צוות מערנים חיפש מערות באזור עפרה, מצפון לירושלים, וגילה סדק קטן בקרקע שהוביל אל מעמקי האדמה. המערנים שהו שם במשך שעות ארוכות, ולאחר היציאה שמעו על פטירתו של המוזיקאי מתי כספי. הם החליטו, כאמור, להקדיש את הגילוי לזכרו.
העבודה במערה נמשכת גם בימים האלה. המערה מורכבת מפיר אנכי, מהגיע לעומק של כ-30 מטרים מתחת לפני הקרקע. המעבר בה דורש זחילות מורכבות בין סלעי הענק. חוקרי המערות מציינים כי העבודה באתר טרם הסתיימה, וייתכן שבמערה יש המשך עמוק ומרשים עוד יותר.
"יש רגע של עצירת נשימה כשאתה מזיז סלע או עובר במעבר צר, ופתאום נפתחת לפניך תהום שלא ראתה עין אדם", אומר יואב נגב, מגלה המערה. "לקרוא למערה על שמו של מתי כספי הרגיש לנו טבעי. כמו המוזיקה שלו, גם המערה הזו היא שכבות על גבי שכבות של מורכבות ועומק".
המערה מנקזת מים מפני השטח, מה שמוביל את החוקרים אל המעמקים בעקבות נגר המים. "אנחנו לא יודעים לאן המים נעלמים", מוסיף נגב. "זה מה שמוביל אותנו כרגע. ברור לנו שיש למערה עוד המשכים לחלקים שאינם מוכרים לנו. זו עבודה עיקשת ואני מקווה שנצליח בסוף להתחקות אחר כל אורך נתיב הזרימה התת-קרקעי".
לדברי פרופ' עמוס פרומקין, מנהל המרכז לחקר מערות, שדה המערות בעפרה הוא מהחשובים והמרתקים בישראל: "התגלית הנוכחית מוכיחה שוב שהאדמה מתחתינו רחוקה מלהיות ספר סגור. כל מערה כזו היא חלון אל העבר הגיאולוגי של ארץ ישראל ואל מערכות ניקוז תת-קרקעיות עתיקות".
החוקרים הוסיפו כי "הגילוי של מערת כספי הוא תזכורת לכך שגם בעידן של לוויינים ומיפוי דיגיטלי, עולם המערות נותר החזית האחרונה של החקירה הגיאוגרפית בישראל. בעוד מעל פני השטח הכל נראה מוכר, הרי שמתחת לרגלינו ממתינות עוד תעלומות רבות. מי יודע אילו אוצרות טבע, נטיפים נדירים או חללים אדירים עוד מתחבאים בחשיכה, מחכים לדור הבא של החוקרים".
