חוקרים זיהו חור שחור במרחק של כ-4,000 שנות אור מכדור הארץ. החור השחור, שזכה לשם Gaia BH2, התגלה על ידי טלסקופ החלל גאיה ובמחקר המתפרסם הבוקר (יום ה') השתתפו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב.
טלסקופ החלל גאיה שוגר על ידי סוכנות החלל האירופית ב-2013 ומאז היא מנטרת באופן קבוע את המיקום של למעלה ממיליארד כוכבים בגלקסיה שלנו בדיוק חסר תקדים. ארגון הכולל כמה מאות מדענים ברחבי אירופה (כולל ישראל) מעבד את הנתונים המגיעים מהחללית ומנגיש אותם לשימוש הקהילה המדעית כולה. אחד הצוותים, ובהם קבוצת מחקר באוניברסיטת תל אביב בהובלתו של פרופ' (אמריטוס) צבי מזא"ה מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה, מתמקד במחקר של כוכבים כפולים המתגלים מתוך נתוני החללית. לפני כשלשה חודשים פרסם הארגון רשימה של יותר מרבע מליון כוכבים שלהם בן זוג - כוכב אחר, החג סביבם.
2 צפייה בגלריה
חור שחור, לא רחוק ממערכת השמש
חור שחור, לא רחוק ממערכת השמש
חור שחור, לא רחוק ממערכת השמש
(הדמיה: ESO/L. Calcada)
מתוך ציפיה כי המדגם הגדול של הכוכבים הכפולים יכיל גם כפולים אקזוטיים, פיתח הצוות שבאוניברסיטת תל אביב, הכולל גם את ד"ר סהר שחף (הנמצא כעת במכון וויצמן), ד"ר שמחון פייגלר וד"ר דולב בשי, טכניקה לזהוי כוכבים כפולים שאחד מבני הזוג הוא חור שחור - אובייקט שמיימי מן הנדירים ביקום. קשה מאוד לגלות חורים שחורים, מפני שהאור איננו יכול להבקיע את כוח המשיכה החזק שבסביבתו של החור השחור. כאשר חור שחור "דומם" כזה נמצא במערכת זוגית עם כוכב רגיל, משתמשים בתנועת הכוכב הנראה כדי למדוד את המסה של בן הזוג הבלתי נראה ולהוכיח שזהו אכן חור שחור. בשנים האחרונות פורסמו מספר הצעות לזיהוי חורים שחורים דוממים במערכות זוגיות, אבל בכל המקרים התעוררו שאלות קשות שערערו את אמינות הזיהוי.
הנתונים של גאיה שפורסמו לאחרונה איפשרו לזהות מספר קטן של כוכבים שתנועתם על פני מישור השמיים מעידה על קיומו של חור שחור דומם כבן זוג. לפני חודשים אחדים גילה צוות בינלאומי, וביניהם הקבוצה מאוניברסיטת תל אביב, חור שחור ראשון, Gaia BH1, הנמצא במרחק של 1,500 שנות אור מכדור הארץ. תצפיות ייעודיות מן הקרקע שנערכו באינטנסיביות בחודשים האחרונים אישרו כעת את קיומו של Gaia BH2, חור שחור שני הנמצא במרחק של כ-4,000 שנות אור מכדור הארץ. שני החורים השחורים כבדים (כל אחד) פי 10 מהשמש שלנו.
2 צפייה בגלריה
מפה של גלקסיית שביל החלב שבה נמצאת מערכת השמש שהורכבה בעזרת התצפיות של סוכנות החלל האירופאית. המפה מציינת את מיקומם של שני החורים החדשים שהתגלו. BH1 נמצא בקבוצת הכוכבים נושא הנחש ו-BH2 בקבוצת סנטאור
מפה של גלקסיית שביל החלב שבה נמצאת מערכת השמש שהורכבה בעזרת התצפיות של סוכנות החלל האירופאית. המפה מציינת את מיקומם של שני החורים החדשים שהתגלו. BH1 נמצא בקבוצת הכוכבים נושא הנחש ו-BH2 בקבוצת סנטאור
מפה של גלקסיית שביל החלב שבה נמצאת מערכת השמש שהורכבה בעזרת התצפיות של סוכנות החלל האירופאית. המפה מציינת את מיקומם של שני החורים החדשים שהתגלו. BH1 נמצא בקבוצת הכוכבים נושא הנחש ו-BH2 בקבוצת סנטאור
(צילום: מתוך המחקר)
"זהו גילוי מרגש", אומר פרופ' מזא"ה. "השילוב הראשון מסוגו בין התצפיות מן הקרקע, לבין נתוני החללית, מוכיח מעל לכל ספק שגילינו שני חורים שחורים דוממים. הקירבה היחסית שלהם אלינו מראה כי מספרם של החורים השחורים הדוממים בחלל הוא גדול, והנתונים של החללית הממשיכים לזרום יביאו לגילויים של אובייקטים רבים כאלה, כפי שאכן ציפו עבודות תיאורטיות שונות".
פרופ' צבי מזא"הפרופ' צבי מזא"הצילום: אוניברסיטת תל אביב
פרופ' מזא"ה הוסיף: "אני גאה שקבוצת המחקר שלנו זכתה להשתתף בעיבוד הנתונים של גאיה, ואחר כך במעקב אחרי המועמדים שהתגלו, שילוב ראשון מסוגו שהביא לזיהויים של שני חורים שחורים קרובים יחסית. אני מקווה שהגילוי יוביל להבנה מעמיקה על אופן ההיוצרות של מערכת כפולות כאלה, תהליך שפרטיו אינם מובנים כרגע".