מערבולות ושינויי לחץ נסתרים באוויר עלולים לגרום לטלטלות לא נעימות במהלך הטיסה. למרבה הדאגה, השטח האווירי שמטוסים עוברים בו הפך מאתגר יותר ביחס למה שהיה לפני ארבעה עשורים, כך גילו מדענים, לאחר שהפיקו ניתוח חדש שהראה שהזרימה הטורבולנטית - שנקראת גם זרימה ערבולית ומובילה בין היתר למערבולות אוויר - צפויה לגדול ככל שהאקלים ימשיך להשתנות.
3 צפייה בגלריה
מטוס במזג אוויר סוער
מטוס במזג אוויר סוער
מטוס במזג אוויר סוער
(צילום: Shutterstock)
מחקר חדש, שערכו חוקרים מאוניברסיטת רידינג, הראה ששכיחותם של מקרים בהם קיימות באוויר "מערבולות בלתי נראות" (Clear-air turbulence), אותן הטייס ומכשיריו אינם יכולים לחזות, עלתה באזורים שונים ברחבי העולם. לרוב לא מדובר בתופעה מסכנת חיים, שכן כשתופעות כאלה מתחוללות באוויר, הטייס מנמיך את המהירות לזו שמאושרת באזורי מערבולות ומבקש מהנוסעים להיחגר במושביהם.
מערבולות שעוצמתן חריפה במיוחד הן נדירות מאוד, כשהמקרה הידוע מכולם התרחש במרץ 1966, אז טיסה 911 של בריטיש אוברסיז איירוויס התרסקה לאחר שנתקלה בכיסי אוויר כה חמורים, אירוע טרגי בו נספו כל 124 הנוסעים ואנשי הצוות. בתחקור האירוע אחת הסברות הייתה כי בשל העובדה שהמטוס מדגם בואינג 707של החברה הבריטית טס מעל הר פוג'י ביפן, מקום שבו יש סיכוי רב להיווצרותם של כיסי אוויר בלתי נראים, שם אכן נתקל במערבולות אוויר קשות, מה שגרם להתמוטטות גוף המטוס.
3 צפייה בגלריה
מפה שמתארת את העלייה במערבולות האוויר בין 1979 ל-2020
מפה שמתארת את העלייה במערבולות האוויר בין 1979 ל-2020
מפה שמתארת את העלייה במערבולות האוויר בין 1979 ל-2020
(צילום: Mark Prosser)
ממצאי המחקר עולה כי מעל צפון האוקיינוס האטלנטי - אחד מנתיבי הטיסה העמוסים בעולם - משך הזמן השנתי הכולל של מערבולות חמורות גדל ב-55% מ-17.7 שעות ב-1979 ל-27.4 שעות ב-2020. לעומת זאת, השכיחות השנתית של מערבולות מתונות עלתה ב-37% מ-70.0 ל-96.1 שעות, בעוד ששכיחות של מערבולות קלות עלתה ב-17% מ-466.5 ל-546.8 שעות, באותו טווח שנים (1979 לעומת 2020).
הצוות שעומד מאחורי הכנת המחקר, אשר התפרסם בכתב העת Geophysical Research Letters, אמר שהעלייה בשכיחות המערבולות על דרגותיהן השונות, עולה בקנה אחד עם ההשפעות של שינויי האקלים. אוויר חם יותר כתוצאה מפליטת פחמן דו חמצני מגביר את "גזירת הרוח" (Windshear) - שוני בכיוון או בעוצמת הרוח בין מקומות סמוכים (למשל, "גזירת רוח אנכית" מתייחסת לשינוי בעוצמת הרוח עם השינוי בגובה) - בזרמי הסילון, שהם זרמי אוויר חזקים וצרים יחסית בשכבות הגבוהות של הטרופוספרה (השכבה הנמוכה ביותר באטמוספרה של כדור הארץ), מה שמחזק את מערבולות האוויר הבלתי נראות בצפון האוקיינוס האטלנטי בפרט ובעולם כולו בכלל.
3 צפייה בגלריה
מטוס בעת ההמראה
מטוס בעת ההמראה
מטוס בעת ההמראה
(צילום: Shutterstock)


"המערבולות משבשות את הטיסות ולעתים אף עלולות להיות מסוכנות. חברות התעופה יצטרכו להתחיל לחשוב על האופן שבו הן יתמודדו מול העלייה במערבולות, מכיוון שהיא עולה לענף 500-150 מיליון דולר בשנה בארה"ב לבדה, בין היתר בשל פציעות, נזק למטוסים ועיכובים בטיסות. כל דקה נוספת של טיסה דרך מערבולות אוויר עלולה להגביר את הבלאי של המטוסים, כמו גם את הסיכון לפציעות של נוסעים ואנשי צוות", אמר מארק פרוסר, דוקטורנט מאוניברסיטת רידינג.
בעוד ארה"ב וצפון האוקיינוס האטלנטי חוו את העליות הגדולות ביותר בתדירות המערבולות בכל שלושת דרגות העוצמה, ממצאי המחקר החדש הראו שגם נתיבי טיסה עמוסים אחרים מעל אירופה, המזרח התיכון ודרום האוקיינוס האטלנטי צפויים לחוות עלייה משמעותית במערבולות האוויר הללו. "לאחר עשור של מחקר, כשהשורה התחתונה שלו מצביעה על כך ששינויי האקלים יגבירו את מערבולות האוויר הבלתי נראות בעתיד, נראה כי המטרה היא להשקיע עד כמה שניתן בפיתוח מערכות חיזוי וזיהוי משופרות של מערבולות אוויר, במטרה לנסות ולמנוע את הנזק בנפש וברכוש בענף התעופה בעשורים הקרובים", אמר פול וויליאמס, פרופ' למדעי האטמוספרה במחלקה למטאורולוגיה של אוניברסיטת רידינג.