כך נראית מפת הכלניות החדשה של ישראל: מיזם של מדע אזרחי מעדכן את מפת המשקעים של פריחת הכלניות בישראל לראשונה מאז 2019, ומסביר מדוע בצפון הארץ ובמרכזה קיימות אוכלוסיות של כלניות בצבעים מגוונים, בעוד שבפסטיבל "דרום אדום" בנגב פורחות כמעט רק כלניות אדומות. מחקר על המפה פורסם בכתב העת American Journal of Botany.
מפת הכלניות החדשה של ישראל לשנת 2026 היא מיזם משותף של הגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב ע"ש יהודה נפתלי, המרכז הישראלי למדע אזרחי של מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע.
פרח הכלנית הוא הפרח האהוב והשכיח ביותר בארץ, וגדל מהחרמון ועד למדבר. הכלניות נחשבות לפרח אדום, אבל באזורים שונים ניתן למצוא כלניות בצבעים אחרים - לבנות, ורודות, סגולות, ואף כחולות. סקר הכלניות החדש, שכולל מאות תצפיות מכל רחבי הארץ, חושף את הפריסה הגאוגרפית ואת מועדי פריחתן של הכלניות השונות בישראל - בהתאם לכמות המשקעים באזורים אלו.
כלניות בעוטף ב-2020
(צילום: בראל אפרים )
כך, למשל, מסקר הכלניות עולה כי אוכלוסיות של כלניות במגוון צבעים - אדומות, סגולות, כחולות ולבנות - מופיעות רק באזורים גשומים ובעלי קרקע עשירה במים, כלומר באזורים ים-תיכוניים שבהם המשקעים עולים על 450 מ"מ בשנה - לדוגמה באזור הצפון והמרכז, עד שפלת יהודה. לעומת זאת, אוכלוסיות של כלניות אדומות בלבד נפוצות גם באזורים ים תיכוניים וגם באזורים היבשים והחמים יותר של הארץ - למשל באזור הנגב - בקרקעות גירניות. מובילי המיזם מסבירים שזו הסיבה לכך שבפסטיבל "דרום אדום" פורחות רק כלניות אדומות.
המיזם נערך בהובלת פרופ' יובל ספיר, מנהל הגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב. "ממצאי הסקר מצביעים על כך שצבעי הפרחים אינם רק תוצאה של העדפות מאביקים, אלא גם של התאמה לתנאי הסביבה", מסביר פרופ' ספיר. "הכלניות האדומות מותאמות לאזורים שחונים ולקרקעות יבשות גירניות, בעוד שכלניות בעלות פרחים בצבעים אחרים - ורוד, סגול ולבן - יכולות לגדול באזורים לחים יותר. שיתוף הפעולה של הציבור במיזם, הוביל לדיווח של מאות תצפיות בכלניות מכל רחבי הארץ, בטופס אינטרנטי פשוט".
כעת, צוות המחקר והחברה להגנת הטבע יוצאים בקריאה לציבור להמשיך ולדווח על כלניות ברחבי הארץ. המשך סקר הכלניות נועד לאסוף נתונים רב שנתיים, לאורך זמן, על מנת להבין את השפעת שינוי אקלים ואירועי מזג אוויר קיצון על הדינמיקה של הפריחה של הכלניות.
במסגרת מחקר המשך, שנערך במימון ה- DFG (הקרן הגרמנית למדע) ובשיתוף עם אוניברסיטת חיפה, נבחרו 18 אתרים לאורך ההשתנות ההדרגתית של האקלים בישראל, מהאזור הים-תיכוני בגליל התחתון ועד לאזור היובשני במערב הנגב (אזור העוטף). נמצא כי גם מועד הפריחה משתנה בין הצבעים: הכלניות הלא-אדומות פורחות מוקדם יותר בעונה, לרוב בינואר פברואר.
באוכלוסיות מעורבות, הכלניות האדומות פורחות בממוצע שבועיים מאוחר יותר מהכלניות הלא-אדומות, בעיקר באביב המוקדם (מרץ-אפריל), ובאוכלוסיות שבהן כלניות אדומות בלבד באזורים היבשים, מועד הפריחה הוא מאוחר יותר.
ד"ר נירית לביא אלון, רכזת מדע אזרחי בחברה להגנת הטבע ובמרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אמרה: "הנתונים שנאספו מפרויקט המדע האזרחי מהווים בסיס להבנת השונות הגנטית המרחבית, והתהליכים האקולוגיים והאבולוציוניים שיוצרים ומשמרים את מגוון הצבעים של כלניות ישראל. סקר הכלניות מאפשר לשלב את הציבור במחקר מדעי החושף כיצד צבעי הפרחים והפריחה משקפים את האיזון העדין בין אקלים, קרקע ומאביקים, ותורם לשמירה על המגוון הביולוגי של ישראל".
