כיצד הפרח מחליט כמה ריח להפיץ, וכיצד הדבר קשור לצבעים העזים של עלי הכותרת? מחקר של האוניברסיטה העברית שופך אור על "המתג הגנטי" שמכוון את הניחוח של הפרח, ומראה שבעזרת עריכה גנטית אפשר לא רק לחזק ריחות מבוקשים, אלא גם למנוע מהפרח להתכווץ בגלל התחממות מזג האוויר. התובנות פותחות פתח לפיתוח זנים חקלאיים שיעמדו בהצלחה בעומסי חום כבדים, וכן להפקה יעילה יותר של תמציות טעם וחומרי ריח ממקורות טבעיים לתעשיות המזון והקוסמטיקה. המחקר, שפורסם בכתב העת Plant Physiology, נערך בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ברחובות, בהובלת ד"ר עודד סקליטר ופרופ' אלכסנדר ויינשטיין.
פטוניות בחממה
פטוניות בחממה
פטוניות בחממה
(צילום: ד"ר עודד סקליטר)
פרחים משקיעים אנרגיה רבה כדי לבלוט בשטח: הם מייצרים צבעים מושכי עין ומפיצים ניחוחות באוויר כדי למשוך מאביקים. שתי התכונות הללו מיוצרות מאותן אבני בניין בסיסיות בצמח, וכעת נחשף מנגנון נוסף, השופך אור על האופן שבו המערכות הללו מתקשרות זו עם זו ועל הדרך שבה נשמר האיזון ביניהן בתוך התא. באמצעות מחקר על פרחי פטוניה, החוקרים גילו שמנגנון חלבוני מרכזי שאחראי על ייצור הפיגמנטים, שולט גם על ייצור חומרי הריחות, ופועל למעשה כמעין "מעצור" טבעי המווסת את הפצת הריח של הפרח.
כמו כן, צוות המחקר זיהה חלבון ייחודי המתחבר לאותו מנגנון. כשהחוקרים השביתו את פעילות החלבון באמצעות עריכה גנטית, "הבלמים שוחררו" והפרחים החלו להפיק ולפלוט כמויות גדולות בהרבה של חומרי ריח יוקרתיים ומבוקשים, בהם החומרים האחראיים לניחוחות המתוקים של ונילין וציפורן.
פרח פטוניה בו בוטל המנגנון האחראי על הפיגמנטים
פרח פטוניה בו בוטל המנגנון האחראי על הפיגמנטים
פרח פטוניה בו בוטל המנגנון האחראי על הפיגמנטים
(צילום: ד"ר עודד סקליטר)
פרח פטוניה המבטא גנים של סלק. שימש כסמן לכך שהמנגנון החלבוני של הפיגמנטים קושר גם את החלבון המבקר את הריח
פרח פטוניה המבטא גנים של סלק. שימש כסמן לכך שהמנגנון החלבוני של הפיגמנטים קושר גם את החלבון המבקר את הריח
פרח פטוניה המבטא גנים של סלק. שימש כסמן לכך שהמנגנון החלבוני של הפיגמנטים קושר גם את החלבון המבקר את הריח
(צילום: ד"ר עודד סקליטר)
תקריב של פרח פטוניה המבטא גנים של סלק. שימש כסמן לכך שהמנגנון החלבוני של הפיגמנטים קושר גם את החלבון המבקר את הריח
תקריב של פרח פטוניה המבטא גנים של סלק. שימש כסמן לכך שהמנגנון החלבוני של הפיגמנטים קושר גם את החלבון המבקר את הריח
תקריב של פרח פטוניה המבטא גנים של סלק. שימש כסמן לכך שהמנגנון החלבוני של הפיגמנטים קושר גם את החלבון המבקר את הריח
(צילום: ד"ר עודד סקליטר)
התגלית בעלת משמעות מעשית לנוכח שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית. גלי חום כבדים גורמים בדרך כלל לירידה בריח הפרחים ולתופעה מוכרת שבה הפרחים פשוט מצטמצמים בגודלם – תהליך שפוגע במשיכת מאביקים ובאיכות של פירות וירקות, וגם בתעשיית פרחי הנוי, שכן פטוניה היא אחד מצמחי הנוי הפופולריים והמבוקשים ביותר. החוקרים גילו כי בתנאי חום קיצוני, בפרחים שבהם החלבון נוטרל, הפגיעה בגודל נבלמה כמעט לחלוטין: בעוד שפרחים רגילים התכווצו, הפרחים של הצמחים הערוכים גנטית שמרו על יציבות בגודל והצטמצמו פחות. "הצלחנו להבין איך הפרח מחבר בין צבע לריח, וגילינו דרך לסייע לו להתמודד עם מזג אוויר קיצוני", מסביר פרופ' ויינשטיין, מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית. "התובנות האלה פותחות פתח לפיתוח זנים חקלאיים שיעמדו בהצלחה בעומסי חום כבדים, וכן להפקה יעילה וטבעית של תמציות טעם וחומרי ריח לתעשיות המזון והקוסמטיקה".
פרחי פטוניה בו שגדלו בחום גבוה (מימין: פרוח ערוך גנטית, משמאל: פרח ביקורת)
פרחי פטוניה בו שגדלו בחום גבוה (מימין: פרוח ערוך גנטית, משמאל: פרח ביקורת)
פרחי פטוניה בו שגדלו בחום גבוה (מימין: פרוח ערוך גנטית, משמאל: פרח ביקורת)
(צילום: ד"ר עודד סקליטר)
פטוניה גדולה מול פטוניה קטנה בחממה
פטוניה גדולה מול פטוניה קטנה בחממה
פטוניה גדולה מול פטוניה קטנה בחממה
(צילום: ד"ר עודד סקליטר)
הפטוניה והפלפל שייכים לאותה משפחת צמחים – הסולניים (Solanaceae) – ולכן הבנת רשתות הבקרה והמנגנונים הרגולטוריים האחראים על ייצור חומרי צבע, התפתחות הריח וקביעת גודל הפרח בפטוניה רלוונטית גם להשבחת פלפל וגידולים נוספים במשפחה, ובהם עגבנייה וחציל. הידע שנצבר במסגרת המחקר עשוי להשתלב בתהליכי הפיתוח של חברת CapsiBreed - חברת ביוטכנולוגיה, שד"ר סקליטר ופרופ' ויינשטיין הם ממייסדיה, המתמחה בעריכה גנומית של פלפלים חריפים ומתוקים באמצעות פלטפורמת PepGEM™ הקניינית שפיתחה – במטרה לפתח זני פלפל בעלי ערך תזונתי משופר, טעם משופר ועמידות מוגברת לעקות סביבתיות. "זוהי דוגמה מצוינת לאופן שבו מחקר בסיסי במדעי הצומח יכול להניח את היסודות למחקר יישומי ולהוביל לפיתוח הדור הבא של זני ירקות ופירות באמצעות ביוטכנולוגיה מתקדמת", סיכם ד"ר סקליטר.