עולם הנמלים בישראל הוא עשיר ומגוון אך בשני העשורים האחרונים נכנסה אליו שחקנית חדשה ששינתה את הכללים. נמלת האש הקטנה היא מטרד מכאיב עבורנו בני אדם, ועבור בעלי חיים, והיא גם פלא ביולוגי שמאתגר את מה שחשבנו שידענו על רבייה בטבע. כדי להבין לעומק את עולמה של הפולשת הקטנה, שוחחנו עם ד"ר איל פריבמן, מהמכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה, שחוקר את האבולוציה והגנטיקה של הנמלים ושחשף בפנינו את המנגנונים המורכבים שהופכים אותה לאיום כה משמעותי.
עם עקיצה כואבת והסתגלות לארץ. נמלת האש הקטנה
עם עקיצה כואבת והסתגלות לארץ. נמלת האש הקטנה
עם עקיצה כואבת והסתגלות לארץ. נמלת האש הקטנה
(צילום: חיים טורק)
מתי הופיעה נמלת האש הקטנה לראשונה בישראל, ואיך היא הגיעה לכאן? "המודעות לנוכחותה של נמלת האש הקטנה בארץ החלה לפני יותר מ-20 שנה, אבל קשה לדעת בדיוק מתי הגיעה הנמלה הראשונה כי בדרך כלל מגלים את נמלי האש רק אחרי שהן כבר התבססו והתחילו להתפשט. אנחנו משערים שהן הגיעו דרך סחר ימי, למשל במשלוחי עץ מדרום אמריקה. זה דפוס מוכר בעולם; כך למשל הגיעה נמלת האש הגדולה לארצות הברית לפני יותר ממאה שנה".
רבים ורבות מאיתנו חוו את המפגש המכאיב איתן. מהו המנגנון שגורם לעקיצה שלהן להיות כל כך כואבת? "צריך להבדיל בין נשיכה לעקיצה. הרבה נמלים, כמו נמלת הקציר שנפוצה בארץ, רק נושכות בעזרת הלסתות שלהן. לעומתן, לנמלת האש הקטנה יש עוקץ בקצה הבטן, בדיוק כמו לדבורים ולצרעות, שאיתו היא מזריקה ארס. מה שמדהים הוא שאף על פי שהיא נמלה זעירה במיוחד, העוקץ שלה מצליח לחדור עור של יונק גדול כמו בן אדם ולהכאיב לו מאוד. הכאב העז, שנתן להן את שמן, נובע לרוב לא מעקיצה בודדת אלא מכמויות של עקיצות: כשנמלים רבות מטפסות על הרגל ועוקצות בבת אחת, התחושה היא ממש כאילו שהעור עולה באש. חשוב לציין שיש מינים שונים של נמלי אש בעולם; בארץ נמצאת נמלת האש הקטנה, שככל הידוע אינה גורמת לתגובות אלרגיות מסכנות חיים כמו אצל נמלת האש הגדולה, אך זה בהחלט אירוע לא נעים".
נמלת האש הקטנה
נמלת האש הקטנה
נמלת האש הקטנה
(צילום: חיים טורק)
חיות את הרגע - לכל הכתבות הקודמות
אם נמלת האש לא "צברית", איך היא מצליחה לשגשג? "במקור, נמלי האש מגיעות מאזורים טרופיים כמו האמזונס, שבהם חם ולח מאוד. ישראל היא מדינה יבשה שבה הקרקע אמורה להיות יבשה רוב השנה – תנאים שהיו אמורים למנוע את הישרדותן. הסיבה שהן מצליחות לחיות כאן היא אך ורק בגלל האדם. אנחנו משקים שדות, מדשאות, גינות פרטיות ופארקים ציבוריים, ויוצרים להן סביבה לחה. בלי ההשקיה המלאכותית שלנו, הן פשוט לא היו מסוגלות לשרוד כאן".
איך נראים החיים בקן של נמלות אש קטנות? "ברוב מיני הנמלים יש מלכה אחת בקן שהיא האימא של כולם. אצל נמלת האש המצב שונה – בתוך קן אחד יכולות להיות הרבה מאוד מלכות. זה מאפשר להן להטיל כמות עצומה של ביצים ולהתרבות במהירות רבה. נוסף על כך, מלכות של נמלי אש לא מקימות קן חדש מאפס בכוחות עצמן; קבוצת מלכות יחד עם קבוצת פועלות יכולות פשוט להתפצל מהקן הקיים ולעבור רגלית לקן שכן, במרחק של כמה מטרים. מי שמפיץ אותן למרחקים גדולים אלה אנחנו. המוקד העיקרי הוא משתלות; אדם קונה עציץ נגוע שהיו בו נמלי אש בתוך האדמה, לוקח אותו הביתה, שותל בגינה – ויש נמלי אש בשכונה חדשה. זה כנראה המנגנון העיקרי שהביא להתפשטות שלהן בארץ".
איך משבר האקלים יכול להשפיע על נמלת האש הקטנה? "מכיוון שמדובר במין טרופי שתלוי מאוד בלחות ובטמפרטורות חמות, משבר האקלים וההתחממות הגלובלית עלולים דווקא להרחיב את אזורי המחיה הפוטנציאליים שלהן. ככל שהטמפרטורות עולות, אזורים שפעם היו קרים מדי עבורן – הופכים למתאימים. עם זאת, בישראל המגבלה העיקרית היא המים; ללא ההשקיה האנושית, היובש הקיצוני המלווה את שינוי האקלים היה פוגע בהן, אך כל עוד בני האדם ממשיכים להשקות גינות, הן ימשיכו לשגשג כאן".
הגיעה כנראה במשלוחי עץ מדרום אמריקה
הגיעה כנראה במשלוחי עץ מדרום אמריקה
הגיעה כנראה במשלוחי עץ מדרום אמריקה
(צילום: חיים טורק)
איזו עוד תופעה מעניינת יש לגביהן? "הממצא הכי משוגע בנמלת האש הקטנה הוא שהיא משבטת את עצמה. כלומר, בדרך כלל בטבע, צאצא מקבל חצי מהגנים מהאימא וחצי מהאבא. אצל נמלת האש זה עובד אחרת לגמרי: מלכה אם משבטת את עצמה כך שהמלכה הבת היא העתק גנטי מושלם שלה. אבל ה'וואו' הכי גדול הוא לגבי הזכרים: זכר הוא לא הבן של המלכה שהטילה את הביצה, אלא הוא שיבוט של האבא. כלומר, המלכה אומנם מזדווגת עם זכר, אבל כשהיא מטילה ביצה שממנה יצא זכר, הדנ"א שלה יוצא החוצה מהביצה ונשאר רק הדנ"א של האב. כך נוצר מצב של שושלת מלכות ושושלת זכרים שאין ביניהן ערבוב של הגנים. הפועלות הן היחידות שנוצרות ברבייה מינית רגילה, חצי מהאימא וחצי מהאבא, אך הן עקרות ולא יכולות להעמיד צאצאים".
לסיום, מהו האתגר הגדול ביותר בחקר של יצור כל כך קטן ומתוחכם? "האתגר הוא בעיקר לנסות להבין איך המנגנונים עובדים ברמה הפיזיולוגית. למשל, אנחנו עדיין לא יודעים בוודאות איך המלכה 'מחליטה' או 'שולטת' בזהות הביצה – האם יצא ממנה זכר משובט, מלכה משובטת או פועלת".