בעוד כמה מיליארדי שנים צפויה האנרגיה של השמש לאזול. היא תתרחב למה שמכונה "ענק אדום" (Red Giant), ובסופו של דבר תשיל את השכבות החיצוניות שלה ותשאיר מאחור את הליבה הצפופה שלה, המכונה "ננס לבן" (White Dwarf) - השלב הסופי במחזור החיים של כוכבים דמויי שמש. עד אז חלק מהכוכבים במערכת השמש שלנו כבר ייעלמו, בעוד שאחרים עשויים לשרוד.
כעת איתרו חוקרים ננס לבן עם פסולת פלנטרית שנעה סביבו באופן יוצא דופן, שעשוי לספק רמז לגבי עתידה האפשרי של מערכת השמש שלנו בעתיד הרחוק.
גלריה
איור של שתי טבעות גזיות סביב "ננס לבן" – הליבה המתה של כוכב הדומה לשמש שלנו
(איור: ESO/L. Calcada/Handout via REUTERS)
בשונה ממערכות דומות שנצפו בעבר, נראה כי דיסקית הפסולת המקיפה את הננס הלבן הזה מורכבת משתי טבעות נפרדות. החוקרים אמרו כי ייתכן שהדיסקית עוצבה על ידי שני גופים פלנטריים או סלעיים קטנים יותר שנותרו משולבים בטבעות אחרי שהצליחו לשרוד את הכאוס שנוצר עם קריסתו של הכוכב.
הננס הלבן, המכונה J1328−1450, ממוקם בשביל החלב במרחק של כ-1,600 שנות אור מכדור הארץ, בקבוצת הכוכבים "בתולה". שנת אור שקולה למרחק שעובר האור במשך שנה - 9.5 טריליון ק"מ. התצפיות על הננס הלבן נעשו באמצעות טלסקופ גדול מאוד של מצפה הכוכבים האירופי שבדרום צ'ילה.
לפני גילוי זה זיהו אסטרונומים 21 ננסים לבנים עם פסולת סביבם, ולכולם הייתה דיסקית בודדת - ולא טבעת כפולה של חומר כפי שגילו התצפיות החדשות. לננס הלבן שגילו החוקרים יש מסה של כ-47% מזו של השמש, הדחוסה לקוטר שדומה בערך לזה של כדור הארץ.
"זה מראה שלשאריות של מערכת פלנטרית יכול להיות מבנה מורכב הרבה יותר ממה שחשבנו קודם לכן, ומספק תמיכה נוספת לרעיון שגופים סלעיים עשויים לשרוד את הפיכת הכוכב לננס לבן", אמר האסטרונום פליפה לגוס-וילצ'ס מאוניברסיטת טכניקה פדריקו סנטה מריה בצ'ילה, אחד ממחברי המחקר שפורסם בכתב העת Nature Astronomy.
ייתכן שגופי הפלנטה ששרדו הם שרידים של כוכבי לכת גדולים שנפגעו קשות. אחד מהם התאפיין בממדים הדומים לאלה של פלוטו, בעוד שהשני היה קטן ממנו.
התגלית מהווה הצצה לעתיד? הדמיה של השמש
(צילום: Shutterstock)
לפי לגוס-וילצ'ס, לפני שהתפתח לענק אדום ייתכן שהכוכב המקורי החזיק במערכת פלנטרית משלו ובלע כמה מהפלנטות הפנימיות ביותר, בעוד שאלה שהיו רחוקות יותר שרדו.
לגוס-וילצ'ס הוסיף בהמשך כי "המערכת הפלנטרית לא נעלמה לחלוטין. כמה גופים סלעיים ששרדו הושפעו אולי מכבידה שהסיטה אותם למסלולים אליפטיים מאוד, ודחקה אותם קרוב לננס הלבן". לדבריו, "חפצים שהתקרבו מספיק שובשו על ידי כוח הכבידה של הננס הלבן. החומר שלהם התפשט בדיסקית הפסולת, שמכילה אבק וגז. עם זאת, שני גופים סלעיים גדולים יחסית אולי שרדו בתוך הפסולת הזו".
כעת, נוכחותם של שני הגופים הפלנטריים שבדיסקית עשויה לעזור להסביר את פיזור החומר שמסביב לזוג טבעות גזיות קונצנטריות, אמר עוד לגוס-וילצ'ס. הוא שיתף גם כי "הטבעת החיצונית מדוללת מאוד במגנזיום בהשוואה לטבעת הפנימית. זה מרמז על כך שייתכן שמקורן מגופי אב שונים, או אולי משכבות שונות של גוף סלעי שהופרע כשהתקרב מדי לננס הלבן בעקבות שדה הכבידה החזק שלו".
הצצה לעתיד
כאמור, בסופו של דבר, בעוד כ-5 מיליארד שנים, השמש שלנו תהפוך לענק אדום, אמר לגוס-וילצ'ס. הוא שיתף כי היא "תאבד בסוף את השכבות החיצוניות שלה ותהפוך לננס לבן. מערכת השמש הפנימית תושפע באופן דרמטי. חמה ונוגה צפויים להיבלע על ידי השמש המתפשטת, בעוד שעדיין אין קונצנזוס ברור האם כדור הארץ ייבלע גם הוא בשלב זה. הגורל של כוכבי הלכת החיצוניים שונה. לצדק, לשבתאי ולגופים הרחוקים יותר צריך להיות סיכוי טוב יותר לשרוד".
עם הפיכת השמש לננס לבן, ייתכן ששרידים פלנטריים, ירחים ואסטרואידים יתקרבו אליו מספיק כדי שייקרעו לגזרים על ידי כוחות כבידה. "דיסקית פסולת כמו זו שמסביב ל-J1328−1450 עשויה אפוא לייצג שלב אפשרי בעתיד הרחוק מאוד של מערכת השמש שלנו", סיכם לגוס-וילצ'ס.
