המסע המוצלח של משימת ארטמיס 2 וארבעת אנשי הצוות שלה הסתיים כמתוכנן אחרי יותר ממיליון קילומטרים בחלל וטיסה מאוישת קרוב לירח בפעם הראשונה מאז 1972. ב-3:07 לפנות בוקר שעון ישראל (שבת) בנחיתה באוקיינוס השקט לא רחוק מחופי סן דייגו שבדרום קליפורניה, בדיוק בזמן המתוכנן ובמקום המתוכנן. שניות אחרות לאחר הנחיתה בים דיווח מפקד המשימה, ריד וייסמן (Wiseman), כי כל אנשי הצוות "ירוקים" - כלומר במצב גופני מצוין. הצוות כולל את ויקטור גלובר (Glover), כריסטינה קוך (Koch) וג'רמי הנסן (Hansen) מסוכנות החלל הקנדית, שהיו לאדם האפרו-אמריקני הראשון, לאישה הראשונה ולאדם הראשון שאינו אמריקני שטסים לירח, אחרי שבתוכנית אפולו עשו זאת רק 24 גברים אמריקנים לבנים.
נחיתת משימת ארטמיס 2
(צילום: נאס"א / רויטרס)
"לא יכלתי לדמיין צוות טוב יותר שישמשו שגרירים שלנו בחזרה לירח", בירך ראש נאס"א, ג'ארד אייזקמן על סיפון ספינת הצי ג'ון פ. מרתה (John P. Murtha), בעודו ממתין לאיסוף האסטרונאוטים אל הסיפון. "זה לא מבצע של פעם בחיים, זו רק ההתחלה. אנו ננחת על הירח ב-2028. ואני לא יכול לחכות לא רק לאיסוף הצוות, אלא גם לאיסוף החללית כדי שנוכל ללמוד ולנתח את כל הכמויות העצומות של המידע, ולהתכונן למשימת ארטמיס 3. אנו חוזרים לירח כדי להישאר, ומביאים איתנו את כל השותפים הבינלאומיים שלנו".
"הצוותים הרבים שמעורבים במשימה עשו הכל נכון. כל הרכיבים של המשימה תפקדו היטב"' הוסיף סגן ראש נאס"א, אמית קשטריה (Kshatriya), בראיון מחדר הבקרה. "עשינו צעד גדול קדימה, והדרך לנחיתה על פני הירח פתוחה לפנינו כעת".
נחיתה רכה
קצת יותר מחצי שעה קודם לכן השלים הצוות את ההכנות לחזרה לאטמוספרה, ונפרד מרכב השירות שסיפקה למשימה סוכנות החלל האירופית. רכב השירות כולל את מערכת ההנעה של החללית, הלוחות הסולריים לייצור חשמל, מערכות תמיכת החיים ועוד. כפי שנעשה במשימות אפולו, הוא אינו מיועד לחזור לכדור הארץ, ומשוחרר במסלול שמביא אותו להישרף בכניסה לאטמוספרה.
הפרדת רכב השירות של ארטמיס 2
לאחר הפרידה מרכב הנחיתה חשפה החללית עצמה את מגן החום בחלקה התחתון, שמונע להישרף בחום העצום, קרוב ל-2,000 מעלות צלזיוס שנוצר מהחיכוך עם האוויר כשהחללית חוזרת לכדור הארץ במהירות של כ-40 אלף קמ"ש. מגן החום של אוריון - כמו של חלליות אפולו - הוא מגן אבלטיבי. הוא מורכב מחומרים שנשרפים בחיכוך עם האטמוספרה, ופירורים שלהם משתחררים לאוויר, ונושאים עמם חלק מהחום. המגן עבה דיו כדי להישרף כך במשך השלבים הלוהטים של הכניסה לאטמוספרה, בלי לסכן את החללית עצמה ואת צוותה.
החיכוך עם האוויר יוצר שכבת פלזמה סביב החללית, שמנתקת אותה מקשר רדיו עם הסביבה למשך שש דקות. הסיבה לעיכוב הממושך יחסית, כפליים מזה שהיה לחללית אפולו, היא השימוש באטמוספרה לבלימת החללית: היא יורדת עד לגובה של כ-50 קילומטרים, ואז מטפסת חזרה בזכות לחץ האוויר לגובה של קרוב למאה קילומטרים בטרם היא נופלת שוב. התמרון הזה מאט את מהירות הנפילה לכ-500 קמ"ש. בדקות האחרונות לפני הנחיתה בים פתחה החללית סדרה של מצנחי גרר שמאטים אותה עוד, ואז את שלושת המצנחים הראשיים שהנחיתו אותה על פני הים במהירות 30 קמ"ש בלבד.
9 צפייה בגלריה
נחיתת האסטרונאוטים ממשימת ארטמיס 2 באוקיינוס השקט אחרי המסע לירח
(צילום: NASA/Bill Ingalls/Handout via REUTERS)
9 צפייה בגלריה
נחיתת האסטרונאוטים ממשימת ארטמיס 2 באוקיינוס השקט אחרי המסע לירח
(צילום: NASA/Handout via REUTERS)
דווקא אחרי השלמת הנחיתה בשלום התגלתה תקלה במערכת הקשר של החללית עם ספינות החילוץ, מה שעיכב את השלב האחרון במשימה: כיבוי מערכות החללית, בדיקה חיצונית שלה בידי אנשי נאס"א בסירות החילוץ לוודא שהכל תקין, ואז פתיחת צוהר החללית וחילוץ האסטרונאוטים מתוכה. רק יותר מ-40 דקות לאחר שהחללית צנחה בים, פתחו צוותי החילוץ את הצוהר, וארבעה צוללים של הצי בעלי הכשרה רפואית נכנסו לחללית לעשות בדיקות ראשונות לצוות.
לאחר מכן הוצמדה לחללית אסדה מתנפחת, ולאחר שהאסטרונאוטים הועברו אליה, הם הועלו זה אחר זה לשני מסוקים שנשאו אותם לספינת החילוץ, כשלושה קילומטרים ממקום הנחיתה. כשעתיים לאחר שהחללית צנחה בים, היו האסטרונאוטים על סיפון הספינה, ועברו לבדיקות רפואיות. בשלב הבא נגררה החללית עצמה לספינת החילוץ.
מסוקי החילוץ מנחיתים את האסטרונאוטים על סיפון הספינה ג'ון פ. מרתה
עמדו בכל היעדים
משימת ארטמיס 2 הייתה כאמור הטיסה הראשונה של בני אדם קרוב לירח מאז הסתיימה תוכנית אפולו ב-1972. המשימה נועדה בראש ובראשונה לבחון את חללית אוריון בטיסה מאוישת ראשונה שלה, ואת טיל השיגור, SLS, בניסוי ראשון עם בני אדם. זה קרה יותר משלוש שנים אחרי משימת ארטמיס 1, שבה שגרה חללית אוריון לא מאוישת לטיסה סביב הירח.
המשימה הנוכחית התחילה בהקפה ארוכה של כדור הארץ במשך כיממה, כדי לבחון את כל מערכות החללית לפני היציאה מהמסלול סביב כדור הארץ לעבר הירח. לאחר השלב הזה ביצעה החללית את התמרון שכולם חיכו לו: TLI – ראשי תיבות של Trans Lunar Injection, כלומר הפעלת המנועים שהעלתה אותה על מסלול לכיוון הירח. החללית טסה במסלול שמכונה "חזרה חופשית", כזה שמבטיח את שובה לכדור הארץ בזכות כוחות הכבידה של הארץ והירח, גם בלי הפעלת מנועים. זה המסלול הבטיחותי ביותר, ולכן הוא נבחר לטיסת המבחן הראשונה של משימת ירח מאוישת.
מפקד ארטמיס 2 דיבר על אשתו המנוחה אחרי שבירת השיא
(צילום: נאס"א)
המסלול הזה הביא את החללית כעבור ארבעה ימים למרחק של 6,544 קילומטרים בלבד מפני הירח. המעבר הקרוב איפשר להם לצלם תמונות באיכות גבוהה במיוחד של כמה אזורים בצד הרחוק של הירח שטרם נראו ישירות בעין אדם מהזווית הזו, ולאחר מכן לחוות ליקוי חמה ייחודי כמה אלפי קילומטרים בלבד מהירח, שהניב גם הוא צילומים מרהיבים והזדמנות ייחודית לפיזיקאים לחקור באמצעותם את עטרת השמש.
המעבר מעל הצד הרחוק של הירח הפך את ארבעת אנשי הצוות של משימת ארטמיס 2 לבני אדם שטסו הכי רחוק מכדור הארץ: 406,684 אלף קילומטרים, כ-6,500 קילומטרים רחוק יותר מהאסטרונאוטים של משימת אפולו 13 ב-1970.
ליקוי החמה שבו צפו האסטרונאוטים של ארטמיס 2
(צילום: נאס"א)
על פי התוכנית המקורית, המשימה הבאה, ארטמיס 3, הייתה אמורה להנחית בני אדם על הירח. ואולם, בחודש שעבר הודיעה נאס"א על שינוי בתוכנית: משימת ארטמיס 3, שמתוכננת כעת ל-2027, תבחן את רכב הנחיתה ואת תפקודו עם חללית אוריון במסלול סביב כדור הארץ.
הנחיתה הראשונה של בני אדם על הירח באלף הזה נדחתה למשימת ארטמיס 4, שמתוכננת כעת ל-2028. בשונה ממשימות אפולו, הפעם הופקד כל הפיתוח של רכב הנחיתה בידי חברות פרטיות: הסטארשיפ של ספייס אקס נבחרה להנחית בני אדם על הירח במשימות הראשונות, ובלו מון של חברת בלו אוריג'ין – לנחיתות הבאות.
עם זאת, עקב העיכובים בפיתוח סטארשיפ, נאס"א הבהירה כי תשקול שינוי בסדר אם רכב הנחיתה של בלו אוריג'ין יהיה מוכן קודם. כרגע מה שאפשר לומר בסבירות די גבוהה הוא שאף אחד מהם לא יהיה מוכן לטיסת מבחן מאוישת כבר בשנה הבאה, כך שהתוכנית לא תעמוד בלוח הזמנים השאפתני של נאס"א. במבט רחוק עוד יותר קדימה, ייתכן מאוד שחללית אוריון תהיה מיותרת בתוכנית הירח. ברגע שיהיו לנאס"א רכבי נחיתה משוכללים ואמינים, ייתכן שלא יהיה טעם לשגר את האסטרונאוטים בחללית נפרדת, ולבצע תמרון חבירה מורכב במסלול סביב הירח כדי להעבירם לרכב הנחיתה. אבל עד שנגיע לשלב הזה, אוריון היא החללית הראשונה שעמדה במבחן בהצלחה, והטיסה בני אדם לירח.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
