אבן הפינה למרכז למחשבים עתירי ביצועים ע"ש מרטין וגרייס דרואן רוסמן הונחה השבוע בטקס חגיגי בטכניון. על תעודת אבן הפינה חתמו בני הזוג ד"ר מרטין וגרייס רוסמן, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון והמשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון ד"ר רפי אבירם. הטקס התקיים במסגרת מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון.
פרופ' אביגדור גל מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות, שהנחה את האירוע, אמר כי "המרכז למחשבים עתירי ביצועים ע"ש מרטין וגרייס דרואן רוסמן יספק לחברי הסגל ולסטודנטים ממגוון תחומים גישה ליכולות מחשוב-על מהטובות בעולם. המרכז יקדם את הטכניון לרמת מחשוב בינלאומית, והבניין החדש יספק לטכניון אבטחה פיזית ואבטחת סייבר ברמה הגבוהה בעולם".
4 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: המשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון ד"ר רפי אבירם, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, גרייס וד"ר מרטין רוסמן
מימין לשמאל: המשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון ד"ר רפי אבירם, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, גרייס וד"ר מרטין רוסמן
מימין לשמאל: המשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון ד"ר רפי אבירם, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, גרייס וד"ר מרטין רוסמן
(צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון )
פרופ' סיון סיפר לנוכחים על מפגשיו עם בני הזוג רוסמן. הוא אמר להם כי "כל הפגישות האלה היו מיוחדות מאוד עבורי, שכן הרגשתי קשר מיידי אתכם ועם גישתכם הנדיבה ומסבירת הפנים. הענקנו לכם לאחרונה תואר 'דוקטור לשם כבוד', והתרגשתי מאוד לראות בטקס עשרות סטודנטים מתוכנית 'עתידים רוסמן', שתמיכתכם מאפשרת להם לפנות את זמנם ללימודים", הוא אמר.
ד"ר מרטין רוסמן סיפר בטקס כי "הנהלת הטכניון הבהירה לנו שהפרויקט החשוב ביותר, שבו הטכניון זקוק לתמיכתנו, הוא המרכז למחשבים עתירי ביצועים. המשימה החשובה שלנו ב-15 השנים האחרונות היא תמיכה בסטודנטים, אבל היה לנו ברור שגם הסטודנטים זקוקים לתשתיות המחשוב הללו, וזה מה שיספק המרכז החדש להם ולחוקרי הטכניון. תודה לכולכם – ולהתראות בטקס חנוכת הבניין".
ד"ר רפי אבירם, המשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון, אמר כי "מחשבים עומדים בליבת הטכנולוגיה, אך בליבת הטכניון עומדים אנשיו. בזכות רוחב לבכם, מרטין וגרייס רוסמן, אנשי המחשוב שלנו יוכלו לתת את המענה והשרות האופטימליים לחוקרי הטכניון. זו ההזדמנות לציין בהוקרה עמוקה את האגף למחשוב ומערכות מידע, שאנשיו עמדו בחזית ההתמודדות עם תקיפת הסייבר, שחווינו לא מזמן".
פרופ' עופר שטרייכמן, סגן המשנה לנשיא למערכות מידע ומחשוב, הוסיף: "במחקרים מדעיים רבים, החוקרים מדמים תהליכים טבעיים במחשב - למשל תהליך היווצרות של חור שחור או סופרנובה, או מערכות כימיות וביולוגיות שבהן נבחנות תכונות של מולקולות שונות או השפעות אפשרית של תרופות. בחישובים מסוג זה נדרשת מקביליות רחבת ממדים: לעתים, לצורך הדמיה יחידה, נדרשות אלפי ליבות מחשוב שעובדות במשך שבועות רצופים. מסיבה זאת, בחלקים נרחבים של המדע בן ימינו, הישגים מדעיים ופריצות דרך משמעותיות תלויים בתשתית החישובית הניתנת לחוקרים. המרכז למחשבים עתירי ביצועים ע"ש מרטין וגרייס דרואן רוסמן יספק לחוקרים תשתית חישובית דומה לזו הקיימת בכמה מהאוניברסיטאות המובילות בעולם, ובהיבטים מסוימים אפילו טובה יותר".
בהקמת המרכז החדש סייעה התמיכה של מכון צוקרמן, גיל ומיכל פרוסטיג ותומכים מסורים נוספים.
ועוד בטכניון. בטכניון נחנך החודש מרכז סגול לחומרים מרוכבים בפקולטה למדע והנדסה של חומרים. הטקס, בנוכחות טובה, סמי ויצחק סגול, בני משפחתם והנהלת הטכניון, התקיים בפקולטה במסגרת מושב הקורטוריון – חבר הנאמנים של הטכניון. בסוף הטקס הוסר הלוט מהשלט המוקיר את משפחת סגול.
4 צפייה בגלריה
מימין לשמאל : דיקנית הפקולטה פרופ' גיטי פריי, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, סמי וטובה סגול, יצחק סגול ויו"ר אגודת ידידי הטכניון בישראל פרופ' פרץ לביא
מימין לשמאל : דיקנית הפקולטה פרופ' גיטי פריי, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, סמי וטובה סגול, יצחק סגול ויו"ר אגודת ידידי הטכניון בישראל פרופ' פרץ לביא
מימין לשמאל : דיקנית הפקולטה פרופ' גיטי פריי, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, סמי וטובה סגול, יצחק סגול ויו"ר אגודת ידידי הטכניון בישראל פרופ' פרץ לביא
(צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון )
"סמי סגול, בוגר הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון, איש עסקים ופילנתרופ, הוא ידיד אמת של הטכניון ודמות מופת בקרב בוגרי הטכניון ברחבי העולם," אמר פרופ' סיון בטקס. "על פועלו רב השנים העניק לו הטכניון תואר דוקטור לשם כבוד ותואר 'נאמן הטכניון' (Guardian) השמור רק לתומכים מעטים. סמי סגול ואשתו טובה רותמים את משאביהם לעשיית טוב באמצעות מעורבות בלתי פוסקת ומחויבות איתנה לעתידה של מדינת ישראל. אין לי ספק שתרומתם להקמת מרכז סגול לחומרים מרוכבים תתרום רבות לקידומן של החברה הישראלית והאנושות כולה".
פרופ' פרץ לביא, יו"ר אגודת ידידי הטכניון בישראל, הוסיף: "סמי סגול הפך את המושג 'תיקון עולם' לקו המנחה בחייו, כמו בעסקיו כך בפעילותו הפילנתרופית הוא לפני כולם צופה את פני העתיד ופועל למען עתיד טוב יותר לישראל ולעולם כולו. הבניין החדש לחומרים מרוכבים אשר יישא את שמו יבטיח את המשך מצוינותה של הפקולטה אשר כבר גאה בכך שאחד מחברי הסגל שלה קיבל את פרס הנובל".
4 צפייה בגלריה
 בניין מרכז סגול לחומרים מרוכבים
 בניין מרכז סגול לחומרים מרוכבים
בניין מרכז סגול לחומרים מרוכבים
(צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון )

פרס סנט-גייורגי לקידום חקר הסרטן לשנת 2023 לחוקר ישראלי

הישג מרשים: פרופ' יצחק (איציק) ויץ מבית הספר שמוניס באוניברסיטת תל אביב זכה בפרס סנט-גייורגי (Szent-Györgyi) לקידום חקר הסרטן לשנת 2023, כך קבעה ועדת הפרס של הקרן הלאומית לחקר הסרטן (NFCR) בארה"ב.
הפרס יוענק לפרופ' ויץ, חוקר בעל שם עולמי בתחום הסרטן, על מחקריו פורצי הדרך, שחשפו כי זרימת מידע ומעבר אותות דו-כווני בין תאים סרטניים לבין המיקרו-סביבה של הגידול הסרטני ממלאים תפקיד מכריע בגדילת הגידול וביצירת גרורות. פרס סנט-גייורגי מוענק מדי שנה למדענים שתגליותיהם החלוציות תרמו למניעה, לאבחון, או לטיפול בסרטן, השפיעו עמוקות ולאורך זמן על הבנת הסרטן, ויצרו הבטחה לשיפור או להצלת חייהם של חולי סרטן. הפרס יוענק לפרופ' ויץ בטקס חגיגי שייערך באוקטובר במועדון העיתונות הלאומי (National Press club) בוושינגטון.
4 צפייה בגלריה
פרופ' יצחק ויץ
פרופ' יצחק ויץ
פרופ' יצחק ויץ
(צילום: University of vienna, Corporate Communications Originator: Robert Harson)
פרופ' יצחק ויץ הביע אמר: "הידיעה שעבודתי עיצבה את הבנת המיקרו-סביבה של הגידול הסרטני, והניחה תשתית לטיפולי אימונותרפיה מצילי חיים, מעניקה לי תחושת סיפוק אדירה. הזכייה בפרס סנט-גייורגי היא כבוד גדול עבורי, ואני מודה מקרב לב לוועדת הפרס על ההוקרה היוקרתית, המאפשרת לי להתייצב בשורה אחת עם הזוכים המכובדים שקדמו לי".
פרופ' ויץ הגיע להישגים רבים במהלך קריירה מרשימה של יותר מ-50 שנה. כיום, כפרופ' אמריטוס באוניברסיטת תל אביב, הוא מכהן כראש המעבדה לחקר המיקרו-סביבה וגרורות של גידולים סרטניים בבית הספר שמוניס למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן שבפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס. וייז. תרומתו החשובה במהלך עשרות שנות מחקר כללה שלל תובנות ותגליות פורצות דרך, פרסומים ושיתופי פעולה, עם דגש על התפקיד הקריטי של המיקרו-סביבה בביולוגיה של תאים סרטניים, בהתפתחות הגידולים וביצירת גרורות.
בשלבים המוקדמים של מסעו המדעי, בשנות ה-60 של המאה שעברה, ערך פרופ' ויץ ניסויים חלוציים שהדגימו כי מרכיבים של מערכת החיסון מסתננים למיקרו-סביבת הגידול הסרטני ומשפיעים על התנהגותו. מחקריו העלו כי גורמי חיסון הומוראליים המתמקמים בסביבת הגידול הסרטני משפיעים השפעה מכרעת על המאבק של מערכת החיסון בהתפתחות הגידול, בשגשוגו ובפלישתו לאיברים מרוחקים ויצירת גרורות. ממצאים חשובים אלה הניחו את התשתית להיבטים העקריים של האימונותרפיה הנהוגה כיום, ובכך סייעו רבות לחולי סרטן וקידמו את הרפואה לעבר מציאת מרפא לסרטן.

מלגת שמידט היוקרתית לסטודנט מאוניברסיטת תל אביב

ועוד באוניברסיטת תל אביב. החוקר הצעיר יותם פלדמן מאוניברסיטת תל אביב זכה במלגת שמידט היוקרתית, המיועדת למחקר רב-תחומי בתחומי מדע וטכנולוגיה. פלדמן זכה במלגה לאור הישגיו במהלך עבודת הדוקטורט שלו העוסקת בתחום 'אימות תוכנה' בעולמות מדעי המחשב, ויעבור במסגרת השתלמות בתר-הדוקטורט שלו לפיתוח אלגוריתמים חישוביים לסימולציות כימיות. הזוכים במלגה – השנה, 32 חוקרים בעולם – מקבלים מענק של 100,000 דולר לשנה עבור פוסט-דוקטורט של 24-12 חודשים. פלדמן הוא הזוכה הראשון במלגה מאוניברסיטת תל אביב.
יותם פלדמןיותם פלדמןצילום: כלב אלפרנס


יותם פלדמן אמר: "אני מתרגש ומודה לארגון 'Schmidt Futures' על הזכות להצטרף לקהילת 'Schmidt Science Fellows'. אני מחכה בקוצר רוח להתמודדות עם האתגרים בכניסה לתחום שונה לחלוטין. זו הזדמנות מדהימה להשפיע ולתרום לקהילה המדעית ואני לא יכול לחכות להתחיל".
עבודת הדוקטורט של פלדמן, תחת הנחייתם של פרופ' מולי שגיב ופרופ' שרון שוהם-בוכבינדר מבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, עסקה בתחום "אימות תוכנה", אשר מטרתו היא להוכיח באופן אוטומטי נכונות של תוכניות מחשב. העבודה הראתה קשרים מפתיעים בין אלגוריתמים מודרניים לאימות תוכנה לבין שיטות בלמידת מכונה. כיום פלדמן הוא בתר-דוקטורנט במעבדה של ד"ר ברק הירשברג מבית הספר לכימיה באוניברסיטת תל אביב, החוקרת תחום בשם "דינמיקה מולקולרית", שבו משתמשים בהדמיה ממוחשבת לחקר הדינמיקה הכימית של חלקיקים.
במחקרו העתידי, פלדמן ישלב עקרונות מתחום אימות תוכנה בפיתוח אלגוריתמים מתקדמים בדינמיקה מולקולרית, על מנת לאפשר ניתוח של התנהגויות כימיות מורכבות יותר הנמשכות פרקי זמן ארוכים יותר מכפי שניתן היום, לטובת אפליקציות בתחומי מדעי הרפואה והחומרים.
פרופ' שרון שוהם-בוכבינדר: "יותם הוא חוקר מבריק. היו לי העונג והזכות להנחות אותו בלימודי התואר השני והדוקטורט שלו. מראשית דרכו כסטודנט צעיר יותם התבלט ביכולתו המרשימה לגלות קשרים בין מושגים מעולמות שונים. בעבודת הדוקטורט שלו יותם פיתח תיאוריה השופכת אור על אלגוריתמי אימות תכנה עכשוויים. הוא עשה זאת על ידי מציאת קווי דמיון ושוני בין אלגוריתמים אלה לבין אלגוריתמי למידת מכונה קלאסיים. אינני מופתעת שיותם זכה במלגת שמידט היוקרתית. הוא ניחן בכל הכישורים הדרושים למחקר בין-תחומי פורץ דרך. במסגרת הדוקטורט עשה זאת בתוך מדעי המחשב, ועתה החל ליישם את כישוריו בתחום הכימיה התאורטית. אני צופה לו גדולות."
ד"ר ברק הירשברג: "החלק הכי טוב בהיותי חבר סגל בביה"ס לכימיה באוניברסיטת ת"א היא הזכות לעבוד עם תלמידים וחוקרים צעירים מוכשרים בצורה בלתי רגילה, יצירתיים, ובעלי מוטיבציה גבוהה להצליח כמו יותם. בפרט, אוניברסיטת ת"א מעודדת שיתוף פעולה והחלפת רעיונות בין תחומי דעת שונים, ובהתאם, יותם בחר לעבור תחום ממדעי המחשב לכימיה תיאורטית. זוהי אחת מהמטרות של מלגת שמידט שמאמינה (כמוני) שפריצות דרך אמיתיות מגיעות ממחקר רב תחומי".

מסלול חדש במחלקה להנדסת כימיה הנדסת מזון ויין באוניברסיטת אריאל

אוניברסיטת אריאל יזמה תוכנית חדשנית המותאמת לשוק - מסלול חדש לטכנולוגיית מזון ויין במחלקה להנדסה כימית, עם התמחות בביוטכנולוגיה. באוניברסיטה אמרו שהמסלול הוקם כמענה לצורך הגובר של ישראל באנשי מקצוע מיומנים בתעשיית המזון.
עוד נמסר כי המסלול החדש יקנה לסטודנטים והסטודנטיות את הכישורים והידע למלא את הפער הנדרש. התוכנית החדשה מתוכננת בקפידה להכשיר את הסטודנטים והסטודנטיות בכל הפרטים הנדרשים, החל מבחירת חומרי הגלם וניהול תהליכי הייצור ועד בקרת איכות ופיתוח מוצרים חדשים.
באוניברסיטת אריאל אמרו כי מסלול זה מותאם לסטודנטים וסטודנטיות להנדסה כימית המתמחים בביוטכנולוגיה בעלי עניין להשתלב בתעשיית המזון והיין. סיום המסלול הייחודי יקנה תואר בהנדסה כימית וביוטכנולוגיה בשילוב תעודה ייחודית על התמחות במסלול טכנולוגיית מזון ו/או יין. הייחוד של המסלול הוא בשילוב בין הנדסה כימית, עם תואר מהנדס/ת במסלולים מגוונים הכוללים ביוטכנולוגיה, חומרים, מים וסביבה, וכעת מסלול חדש מזון ויין. המחסור בהתמחות במזון בישראל, יצר את הצורך ביוזמה להקמת המסלול.
בין המרצים/ות: ד"ר רונית יערי, ראש מסלול הנדסת מזון, במחלקה להנדסה כימית אוניברסיטת אריאל; ד"ר מיכל אפרת, מרצה במחלקה להנדסה כימית במסלול הנדסת מזון אוניברסיטת אריאל; ד"ר אלישיב (שיבי) דרורי ראש מסלול יין, במחלקה להנדסה כימית אוניברסיטת אריאל.