ג'אמיל אלאטרש (41), הפקח האזורי הבדואי הראשון ברשות הטבע והגנים, יזם את הקמת יחידת המתנדבים הבדואית הראשונה. היחידה מורכבת מ-13 מתנדבים ומתנדבת אחת, קיאן אלטלאלקה מרהט, שמשמשת גם מדריכה של הרשות בבתי ספר. את המתנדבים גייס אלאטרש במהלך הרצאות בבתי ספר בכפרים וביישובים הבדואים, ומהעבודה שלו ברשות. "הם שואלים איך אפשר לעזור ומהר מאוד גייסתי 14 מתנדבים. הם עושים עבודה נפלאה, מסיירים איתי בשטח, מתחזקים את האזור, מסבירים לציבור על שמירת טבע, אני מלמד אותם גששות ואיך לקרוא מפה ולטייל. אני תורם להם והם לנו", הוא אמר.
אלאטרש, המתגורר סמוך ליישוב מולדה שבנגב, התחיל לעבוד ברשות ב-2008 כמאבטח בשמורת הטבע עין גדי והתאהב בטבע. "נחשפתי לשמירת הטבע והעבודה עניינה אותי. רציתי להיות פקח. ב-2011 הפכתי לפקח ועסקתי במחקרים על צמחים וחרקים. הייתי פקח חוף ים המלח, ערבה צפונית ומדבר יהודה".
"חשוב לי להעלות את המודעות לשמירת הטבע בקרב הבדואים", הוא אמר. "המתנדבים הם כמו שגרירים להעביר את המסר. כשהם באים להתנדב איתי הם לומדים המון, רואים כמה אנחנו עושים למען הטבע. אם זה ניקיונות, הצלת בעלי חיים, סקרי טבע ועוד הרבה דברים אחרים. אני רואה שזה מרתק אותם. ויש ביקוש גדול מהכפרים הבדואים. הם שומעים על יחידת המתנדבים ורוצים גם להצטרף".
על דרך גיוס המתנדבים, הוא הוסיף. "מתוקף תפקידי אני מגיע לבתי ספר בדואים", הוסיף אלאטרש, "ומעביר הרצאות לילדים על הסיכונים שיש לחיות הבר מציד לא חוקי, הרעלות, אשפה שמשאירים אחריהם המטיילים. אני מסביר להם שאם לא נשמור על הטבע לדור העתיד לא יישאר. אנחנו חייבים להתייחס לטבע הזה ולחנך את הילדים לאהבת הארץ והטבע. כשהתחלתי לעבוד ברשות השמיים הם הגבול. הגשמתי את החלום שלי. אני אוהב לרתום אנשים אחרים לשמור על הטבע. מבחינתי אני הפה של חיות הבר. אני רוצה להיות במקום שבו אני יכול לעשות שינוי".
קיאן היא האישה היחידה ביחידה. היא עובדת מזה שנים בנגב ZOO, שנסגר לאחרונה ויהפוך ל"מדבריום". היא עבדה במחלקת יונקים בנגב ובנוסף היא עובדת כמדריכה בבתי ספר. "לכל חיה שם יש סיפור מגניב. ההתנדבות היא חלק ממני כבר הרבה שנים. לא רק בכל הקשור לטבע אלא בהרבה היבטים אחרים", היא אומרת. קיאן עברה השתלמות שהעביר ג'אמיל ועשתה קורס הדרכה דרך הרשות. כאשר הוא ביקש להקים את יחידת המתנדבים קיאן מיד התגייסה.
"ההתנדבות באה מהבית שלי. אבא שלי תמיד נתן והתנדב וכולם במשפחה תומכים בי", היא אומרת. "הם אומרים לי 'תעשי מה שאת אוהבת'. וכולם יודעים שאיכפת לי מבעלי החיים והסביבה ושאני אוהבת את המדבר. כשהיינו יוצאים לשטח לפארקים לעשות פיקניק, אני הייתי לוקחת שקיות כדי לאסוף את האשפה כי החיות מחפשות אוכל בלילה והמבקרים משאירים אחריהם את הזבל".
כיום קיאן גם מעבירה הדרכות בבתי ספר. "אני מלמדת את הילדים כמה חיות הבר חשובות בחיים שלנו. בכפרים הלא מוכרים, לדוגמה, זורקים את החיות המתות בוואדי. אנחנו מסבירים להם על סניטציה, שזריקה של פגרים מביאה כלבים, מה שמביא למחלות ומזיקים. אני מספרת להם על הנשרים והצבועים".
ההתנדבות מגיעה לצד העבודה שלה, שקשורה קשר הדוק לחיות הבר. "כשאני מתנדבת אני מרוויחה. כאישה בדואית העובדה שאני עובדת ומתנדבת זה לא כל כך חריג. אנחנו ב- 2023 עוד מעט. יש נשים בדואיות שלמדו רפואה, עושות מחקרים. זה ממש השתנה. זה לא כמו לפני 15 שנה. יש נשים בדואיות שעשו דברים שאפילו גברים לא עשו".
אגב, תמונה שצילמה אלטלאלקה מככבת בתערוכת תצלומי המתנדבים, שהפיקו רשות הטבע והגנים והמועצה הישראלית להתנדבות, ומבוססת על תמונות שצילמו מתנדבי הרשות במסגרת העשייה המבורכת שלהם למען שמירת הטבע הנוף והמורשת בישראל. התערוכה שהושקה באחרונה מוצגת ופתוחה למבקרים בגן הלאומי ירקון תל אפק ללא עלות נוספת מעבר לדמי הכניסה לגן כחלק מחוויית הביקור באתר.