בתוך הקו הירוק פועלים לפחות 402 מתחמי גריטה לא-חוקיים ("משחטות" כלי רכב), בעוד מספר המגרטות התקניות בעלות רישיון עומד על שש בלבד – כך עולה ממחקר שערך "הפורום לישראל ירוקה" במימון המשרד להגנת הסביבה. את הנתונים חשף בשבוע שעבר יו"ר הפורום גלעד אך בכנס זום שהוקדש לתעשייה הבלתי חוקית הזאת, ולנזק החמור שהיא גורמת לסביבה.
- לקריאת המחקר המלא - לחצו כאן
על פי המחקר, השטח המצטבר שעליו פועלים כלל האתרים הללו נאמד ב-13,470 דונם. הנזק שהם גורמים נובע בעיקרו מפירוק לא נכון של נוזלים (שמנים ודלקים) וגזים (מזגנים). החומרים הרעילים מחלחלים לקרקע, מזהמים את מי התהום ואת האדמה החקלאית הסמוכה, ומגיעים לנחלים שנושאים את הזיהום הלאה.
לא מדובר בבעיה חדשה אלא בהפקרות הנמשכת שנים רבות. המחקר אסף נתונים מהשנים 2020-2010 ופילח אותם לקבוצות: בתקופה האמורה בוטל הרישיון של 1,153,138 כלי רכב (כלומר, "הורדו מהכביש"), וכ-690 אלף מהם פורקו באופן לא חוקי במוסכים ובמגרטות פיראטיות. כ-25 אלף מהם מצאו את דרכם לשטחי הרשות הפלסטינית, ורק כ-29 אלף (2.5%) סיימו את חייהם במתקן גריטה מורשה.
לפי התחזיות, עד 2030 יעלו על כבישי ישראל כ-1.5 מיליון כלי רכב חדשים. בתוספת אלה שכבר פעילים, ובהנחה שתופעת הגריטה הפיראטית תישאר כפי שהיא היום – המשמעות היא נזק אדיר לסביבה.
הפער הקיצוני בין מספר המגרטות החוקיות לבין פריחת המשחטות הבלתי חוקיות (שש מול 402), בשילוב הכמות הגדלה והולכת של כלי הרכב היורדים מהכביש, יחייב פתרון מורכב בעל היבטים רגולטוריים. על פי המלצות מחברי המחקר, המצב הקיים, שבפועל משחרר את בעלי כלי הרכב ה"מתים" מאחריות, דורש חקיקה שתחייב להביא אותם ל"קבורה מסודרת", כלומר גריטה. את ההמשך, נטען, יעשו כוחות השוק שבאופן טבעי יביאו להגדלת היצע המגרטות התקניות.
כדי לוודא שזה יקרה – על המדינה להסדיר ולפשט את הרגולציה הקיימת להקמת עסקים כאלה, ולדאוג שפרישתם הגיאוגרפית תהיה רחבה. במקביל, יש להגביר את האכיפה שתדביר את הגורטים הפיראטיים.
היעדר החקיקה והאכיפה כיום מוביל לתופעה מסוכנת נוספת: מכוניות שרישיונן בוטל לא נגרטות אלא עוברות השמשה וחוזרות לכביש עם לוחית זיהוי פיקטיבית. רוב הצי של ארגוני הטרור והפשיעה מורכב ממכוניות כאלה, שבעגה הקרימינלית נקראות "משטובה" (בערבית – "מחוק"). אלה מן הסתם לא עוברות בדיקות בטיחות שנתיות, אין להן ביטוח ופוטנציאל הזיהום שלהן גדול. ב-2021 נתפסו ביהודה ושומרון 886 "משטובות".
גלעד אךבמקומות שונים בעולם מיושמים נהלים יעילים להתמודדות עם כלי הרכב המורדים מהכביש. ביפן ובאיחוד האירופי, למשל, הטיפול ברכב לאחר מותו כלול באחריות היצרן או היבואן. ביפן הגישה הזו מביאה למיחזור תקני של 99% מהמכוניות-לשעבר. באיחוד עומד הנתון על 93%. בנורווגיה מוטל על כל כלי הרכב "מס מיחזור" והתוצאה היא 95%. באוסטרליה הגישה משלבת חקיקה עם פעולות וולנטריות של בעלי המכונית, והתוצאה היא 83% של מיחזור תקני.
בארה"ב אין חקיקה בנושא, ומדינות שונות נותנת לכוחות השוק לעשות את העבודה במקומן. ללא מערכת ניטור אין שם מספרים רשמיים, אך הממשל הפדרלי הגדיר כיעד את המספר 80%.
יו"ר הפורום לישראל ירוקה, גלעד אך, מסביר כי "במדינת ישראל, שלא כמו בשאר מדינות המפותחות, לא קיים מנגנון כלשהו למחזור מכוניות וזאת על חרף כמות הרכבים שגדלה והולכת מדי שנה. התופעה תופסת תאוצה אדירה בשנתיים האחרונות ועשרות אלפי דונמים של שטחים פתוחים הולכים להיות פח אשפה מכוער ומזהם. מצב בלתי אפשרי זה מחייב את כלל הגורמים ברשויות המדינה להתייחס לכך באופן מיידי ולהתחיל למחזר מכוניות בישראל באופן סדור ועל פי חוק".
