בתמונה פנורמית חדשה, שצולמה על ידי הרובר (מעבדה ניידת) קיוריוסיטי (Curiosity – סקרנות) לחקר מאדים של נאס"א, תועד נוף של צוקים מרוחקים, שפוסלו על ידי הרוח, באופן מפורט ביותר. התמונה מדגישה מאפיינים שמדעני המשימה לחקר כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש ציפו זמן רב לראות מקרוב. התמונה צולמה בשעה 8:30 בבוקר (לפי שעון מאדים), ומציגה גווני כחול בולטים בחזית, בעוד אור הבוקר הבהיר מאיר צוקים סלעיים – המכונים "יארדנגים" (Yardangs) – הנשקפים באופק.
גלריה


שש התמונות המרכיבות תמונה פנורמית זו, שצולמו על ידי קיוריוסיטי של נאס"א ב-11 באוגוסט, חוברו יחד לאחר ששודרו בחזרה לכדור הארץ. בניגוד לרוב התמונות ממצלמת ה-Mastcam, תמונה זו עובדה ללא ביצוע איזון לבן כמקובל – בחירה שנועדה לשמר את המראה האופייני לשעות הבוקר המוקדמות
(צילום: NASA/JPL-Caltech/MSSS)
הדמיה של רכב החלל קיוריוסיטי במאדים
(הדמיה: נאס"א)
תמונת הפנורמה צולמה על ידי מצלמת ה-Mastcam של קיוריוסיטי ב-11 באוגוסט – היום ה-4,982 על מאדים – והיא מורכבת משש תמונות נפרדות שחוברו יחד לאחר שנשלחו לכדור הארץ. בניגוד לרוב התמונות של מצלמת ה-Mastcam, תמונה זו עובדה ללא ביצוע איזון לבן (White Balance), ובכך נשמר המראה האופייני לשעות הבוקר המוקדמות.
שכבת היארדנגים משתרעת על פני כ-16 קילומטרים באזורים הצפון-מערביים של הר שארפ – הר המתנשא לגובה של 5 קילומטרים, אשר רובר קיוריוסיטי מטפס במדרונותיו מאז שנת 2014. למעשה, המעבדה הניידת חצתה לאחרונה אבן דרך נוספת במסעה במעלה ההר, כשהגיעה לגובה של קילומטר אחד – הגובה הרב ביותר שאליו הגיע רכב חלל אי-פעם על פני מאדים. ככל שהרובר של נאס"א יתקרב אל הצוקים הסלעיים שמופיעים בתמונה, כך תגבר הציפייה בקרב המדענים שאמונים על המשימה לקבל תצלומים מרהיבים אף יותר – בתקווה לקבל תשובות לשאלה כיצד נוצרו צוקים אלה.
הר שארפ מורכב משכבות, שכל אחת מהן מתעדת תקופה מובחנת בהיסטוריה של מאדים. באמצעות חקר שכבות אלו, הצליחו מדענים ללמוד פרטים נוספים על האגמים והנחלים שכיסו חלק זה של כוכב הלכת האדמדם לפני מיליארדי שנים. עם הזמן, המים התייבשו והותירו אחריהם מינרלים מלוחים. לאחר ששקיעת חומרים חדשים על ההר פסקה, ייתכן שחלק מהחומר הוסר על ידי הרוח, ובכך נוצרו הצוקים שנראו בתמונה.
"הצוקים נראים לא שייכים למקומם – הם נראים כאילו הודבקו בתמונה, בין היתר בשל הצבע שלהם והשכבות שנוטות בזווית מוזרה", אמר ד"ר אשווין וסאוואדה, המדען האחראי על פרויקט קיוריוסיטי במעבדה להנעה סילונית (JPL) של נאס"א בדרום קליפורניה. "אך דווקא זה מה שהופך את ההגעה אליהם למלהיבה. איש אינו יודע בוודאות מה יצר את השכבה הזו, אך אחת ההשערות היא שמדובר באפר שהצטבר בעקבות התפרצויות געשיות עתיקות".
קיוריוסיטי חוקר את פני השטח של כוכב הלכת מאדים מאז אוגוסט 2012 במסגרת משימת המעבדה לחקר המאדים. נחיתתו על מאדים התרחשה במכתש גייל (Gale), ואת רוב השנה הקרובה יבלה רכב החלל בנסיעה דרך שכבות מועשרות בסולפטים וקרבונטים, שניהם סימנים לייבוש עתיק על פני השטח. מתישהו בשנת 2027, מקווים המדענים שאמונים על המשימה להגיע לבסיס היארדנגים, שם קיוריוסיטי יוכל להשתמש בזרוע הרובוטית שלו כדי לאסוף נתונים ייחודיים על מאפייני השטח המסתוריים הללו.







