זה אמנם כנראה לא יפתיע רבים, אבל מזון שמקורו מן החי הוא בעל ההשפעה הסביבתית הגדולה ביותר מבין שאר סוגי המזון. כך עולה מדוח שנכתב על ידי ועדת יישום היערכות מערכות מזון לשינוי אקלים לקראת 2030, בהובלת המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, פרופ' נגה קרונפלד-שור.
הדוח, הכולל 148 עמודים, מציג שלל ניתוחים בנוגע למערכות מזון בישראל, וכולל בין השאר התייחסות למשבר האקלים, הפחתת פליטות בחקלאות, תזונה בריאה ומקיימת והטמעת ההנחיות התזונתיות הלאומיות והיישום במערכת החינוך, חדשנות טכנולוגית במזון, וכאמור גם בזבוז מזון.
בהקדמה לדוח נכתב כי מערכות המזון בעולם אחראיות לכ-30% מפליטות גזי החממה בעולם. פליטות אלו כוללת את סך הפליטות שאפשר לייחס למזון: החל בכרייה, ייצור והובלת אמצעי ייצור כמו דשן, מים וכימיקלים המשמשים בחקלאות, דרך גידול המזון עצמו, עיבודו, אריזתו, שינועו, וכלה בפליטות משאריות מזון ופסולת בסוף חיי המזון. מתוך אלו, השלב החקלאי אחראי לכמחצית הפליטות.
עוד נכתב כי מחצית מפליטות גזי החממה ממערכות מזון בעולם מיוחסות למערכת ייצור החלבונים של ימינו. פליטות אלו נובעות מגורמים שונים, מהרס בתי גידול קולטי פחמן דו חמצני, לשם גידול מזון לבעלי חיים, שימוש בדשנים, פליטות משלבים שונים בשרשרת הערך דוגמת שינוע, פליטות מגידולי המזון לבעלי החיים ועד פליטות ישירות מגידול בעלי החיים, כולל מתאן וחמצן דו-חנקני.
השימוש במשאבים לצורך גידול חלבון מהחי גם נמוכה הרבה מיעילות הגידול של אותה כמות חלבון ממקור צמחי. שיעור היעילות הוא מ- 40% פחות בביצים ועד 96% פחות בגידול בקר, בהשוואה ליעילות הגידול של אותה כמות חלבונים ממקור צמחי.
מערכות ייצור החלבון, לרבות מרעה וייצור המזון לבקר, משתמשות ב-70% מכלל הקרקעות החקלאיות בעולם, שהם כ-30% מהשטח הקרקעי של כדור הארץ. בישראל, כ-12% מפליטות המתאן מגיעות ממעלי גירה (רוב צריכת הבקר בישראל מגיעה מיבוא) ומשימוש בדשנים אורגניים, ועיקר הפליטות נובעות מטיפול בשפכים ובפסולת אורגנית.
ישראל היא מצרכניות הבשר הגבוהות בעולם. לפי נתוני ארגון OECD, אזרחי ישראל נמצאים במקום הרביעי בעולם בצריכת בשר בקר, ובמקום ראשון בעולם בצריכת עוף.
"למרות שאוהבים לומר שישראל היא קטנה ושיש לה תרומה נמוכה יחסית – כשמסתכלים על תרומה פר נפש, התרומה שלנו היא לא נמוכה בכלל. לכן יש לנו אחריות פה. וזה מקום שהוא לא דורש טכנולוגיות חדשות. הוא פשוט דורש שנבין את ההשלכות של מערכות מזון, ונטפל במה שגורם לפליטות גזי החממה", הוסיפה פרופ' קרונפלד-שור.
"למשל – משרד החקלאות מראה שאם נתאים את הגידולים שלנו לצרכים ונעשה הרבה פחות גידול של חקלאות אקסטנסיבית, נגדל פחות מזון מהחי ופחות מזון לבעלי חיים, שהוא מאוד לא יעיל מבחינת ייצור חלבון - אנחנו יכולים לספק את כל הצריכה של ירקות, פירות ומוצרי חלב בישראל עד 2050, גם אם לוקחים בחשבון את גודל האוכלוסייה. במקום לגדל מזון לבעלי חיים נגדל סומסום או סויה – אנחנו נהיה במצב הרבה יותר אמיד, ועם יכולת יותר גבוהה לספק את הצרכים של האוכלוסייה מבחינה אנרגטית. אם משווים גידול מזון מהחי, ובמיוחד בקר, לגידול חלבון מהצומח. וכל זה גם מתחבר לכך שצריכת הבשר בישראל היא בערך כפולה מהכמות שממליצים משרד הבריאות וארגום הבריאות העולמי. אין ספק שצריך להפחית את צריכת המוצרים מהחי. אפילו שינוי של הפחתה יכול להוביל להשפעה עצומה", אמרה.
מבחינה תזונתית, כותבי הדוח ממליצים על עידוד צריכת תזונה בריאה ומקיימת המבוססת על מזון גולמי ומזון מהצומח והפחתת צריכת מוצרים מהחי; הפחתת צריכת מזון אולטרה-מעובד; הפחתת צריכת סוכר; הפחתת אובדן ובזבוז מזון והפחתת השימוש בחד פעמים ובאריזות.
למרות המלצות אלו, שנכתבו על ידי גורמים מקצועיים במשרדי הממשלה, יש לציין כי נראה שפעולות הממשלה בתחום אינן תואמות.
בתחום צריכת מזון מהחי, לפני כשנה משרד האוצר החליט להוריד את המכס על ייבוא של בשר טרי (הכולל גם ייבוא של בעלי חיים לשחיטה בישראל) ועל בשר מעובד; בתחום צריכת הסוכר – משרד האוצר ביטל בחודש מרץ האחרון את המס על המשקאות הממותקים, ובתחום החד פעמי - משרד האוצר ביטל במרץ השנה גם את המס על הכלים החד פעמיים.
"ביטול המס על משקאות ממותקים בחודש מרץ 2023 הוא צעד תקדימי ברמה העולמית, בעל סיכון גבוה לפגיעה בבריאות הציבור. בהמשך צפויה עלייה בשיעורי השמנה, סוכרת ומחלות כרוניות נוספות. מס על המשקאות הממותקים, והבטחה שכספי המס ישמשו לקידום מהלכים לאומיים לקידום תזונה בריאה, הוא המתווה הרצוי", נכתב בדוח.
כאשר נשאלה בנושא, ענתה המדענית הראשית כי "ההמלצות כן נכנסות לתוכניות החינוך, ששם יותר קל לנו להכניס את זה, אבל השיקולים בסופו של דבר בקידום הנושאים האלו הם שילוב של שיקולים פוליטיים ומקצועיים. יש דברים שמתקדמים יותר ופחות, ויש דברים שהולכים אחורה. אבל אני חושבת שהעובדה שיש לנו מסמך מעמיק עם הסכמה רחבה בין המשרדים – יש לו משמעות גדולה".
בזבוז מזון
בישראל, ישנה פליטה של חמישה מיליון טונות של גזי חממה בעקבות ייצור וגידול מזון שלא נצרך, וגזים אלה מהווים כ-5% מגזי החממה הנפלטים בשנה. מרבית אובדן המזון המתרחש בישראל הוא בשלב הצריכה.
לפי נתונים של לקט ישראל - 37% מהמזון שמיוצר בארץ – נזרק. "נושא נוסף זה נושא שלא דורש מאיתנו יותר מדי. אם נלמד להיות יותר יעילים ונצליח לעשות פעולות של הפחתה באובדן מזון, נוכל ליצור השפעה מרובה", אמרה המדענית הראשית.
לנתונים האלו יש גם עלויות כספיות. מזון אבוד שמקורו בבשר/ביצים/דגים ואבד בשלב החקלאי, ישית על המשק עלות סביבתית (עקב פליטות לאוויר וגזי חממה) של 5.2 ש"ח לק"ג, ואם יושלך בשלב הצריכה, תגדל עלות זו ל-7.4 שקל לק"ג. מוצרי חלב אשר אבדו בשלב החקלאי ישיתו עלות סביבתית של שני שקלים לק"ג, וזו תגיע לכ-2.8 שקלים לק"ג אם הם יושלכו בבית הצרכן. פירות וירקות שאבדו בשדה יישאו בצידם עלות סביבתית של 90 אגורות לק"ג - עלות שעשויה להכפיל את עצמה אם יושלכו אצל הצרכן.
גורמי העלות הסביבתית משתנים בין סוגי המזונות. עבור מזון אבוד שמקורו בבשר/ביצים/דגים - כמחצית מהעלות הסביבתית נובעת מאובדן משאבי טבע; עבור מוצרי חלב, העלות העיקרית נובעת מפליטות גזי חממה ומזהמי אוויר, ועבור פירות וירקות העלות נחלקת שווה בשווה בין עלות טיפול בפסולת, אובדן משאבי טבע ופליטות גזי חממה ומזהמי אוויר.
כותבי הדוח מציינים לסיכום כי העלייה באוכלוסיית מדינת ישראל, אשר צפויה להגיע לכ-16 מיליון בשנת 2050, תהיה גורם משמעותי ביותר בעליית הביקוש המקומי למזון. שינויים תפיסתיים ושינויים במודעות האוכלוסייה עשויים גם הם להשפיע על הרגלי הצריכה ולפיכך להשליך על תמהיל הצריכה. למשל, עלייה במודעות הצרכנים לתזונה בריאה יותר עשויה להגביר את הצריכה של מזונות בריאים ובהם פירות וירקות, ומנגד להפחית את צריכתם של מוצרים עתירי שומן או סוכר.
כדי שנוכל בישראל להמשיך ולחוות חוסן תזונתי – סבורים הכותבים שיש כאמור להפחית בצריכה של המוצרים מן החי, לעסוק בשיתוף פעולה אזורי, לצמצם באופן מיידי אובדן ובזבוז מזון, להפחית בצריכת סוכר (באוכלוסיית ישראל 59% מהמבוגרים סובלים מעודף משקל והשמנה וכ-10% סובלים מסוכרת) ולהתייחס לנושא לביטחון התזונתי גם בחקיקת אקלים עתידית בישראל.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, הציגה עיקרי הדוח באירוע שרים בנושא מערכות מזון באו"ם שהתקיים לאחרונה, במסגרת פסגת ה-SDGs (יעדי פיתוח בר-קיימה) כחלק מהעצרת הכללית של האו"ם.
השרה סילמן אמרה: "מזון הוא הבסיס לקיום חיים על פני כדור הארץ וקיום המין האנושי. כדי לאפשר ביטחון מזון לנו ולדורות הבאים תוך שמירה על הסביבה, עלינו לנקוט בראייה מערכתית, תוך שיתוף פעולה רחב בין משרדי ממשלה ובין מגזרים שונים במשק. המשרד להגנת הסביבה מקדם תזונה בת-קיימה על ידי פרויקטים חינוכיים בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, הרשויות המקומיות, מוסדות להשכלה גבוהה, מכינות תנועות הנוער וארגוני סביבה, ופועל להפחתת אובדן ובזבוז מזון בשיתוף עם לקט ישראל".