חתן פרס ישראל בחקר מדע המדינה ואחד מגדולי החוקרים וההסטוריונים בישראל ובעל שם עולמי, פרופ' שלמה אבינרי, הלך היום (יום שישי) לעולמו והוא בן 90.
פרופ' אבינרי נולד בעיר ביילסקו בפולין ב-1933. הוא למד היסטוריה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ובבית הספר הלונדוני לכלכלה ומדע המדינה. הוא כיהן כראש המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, כמנהל מכון לוי אשכול לחקר המדיניות, הכלכלה והחברה בישראל, כדיקן הפקולטה למדע החברה וכמנהל המרכז ללימודי אירופה.
1 צפייה בגלריה
פרופ' שלמה אבינרי
פרופ' שלמה אבינרי
פרופ' רות גביזון יחד עם פרופ' שלמה אבינרי
(צילום: עמית מגל)
בשנת 1996 הוענק לו פרס ישראל בחקר מדע המדינה. בשנת 2006 הוענק לו פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית למדע המדינה. וב-2013 זכה אבינרי בפרס א.מ.ת.
מחוץ לעשייתו האקדמית, כיהן אבינרי כמנכ"ל משרד החוץ בממשלתו הראשונה של יצחק רבין תחת שר החוץ יגאל אלון. כאשר מונה למנכ"ל משרד החוץ המינוי גרר התנגדות חריפה מצד הליכוד, שהיה אז באופוזיציה, וזאת בגלל מאמרים שפרסם אבינרי בישראל ומחוצה לה בזכות משא ומתן עם אש"ף אם יכיר במדינת ישראל. אחד מחברי הכנסת של הליכוד אפילו כינה אותו בשם לורד האו-האו, על שם המדינאי הבריטי ששידר ברדיו ברלין בזמן מלחמת העולם השנייה והוצא להורג אחר כך בעוון בגידה.
אבינרי גם היה נושא לשיר הסאטירי "אבינרי סכינאי" (על מנגינת השיר "מקי סכינאי" מאת קורט וייל) במסגרת מערכוני תוכנית הסאטירה "ניקוי ראש" בערוץ הראשון בשנות ה-70 של המאה הקודמת.
בזמן שירותו במשרד החוץ ביטא אבינרי את הקו הרשמי שדגל אז באופציה הירדנית, וגם השתתף בכמה פגישות חשאיות עם המלך חוסיין. באותה תקופה גם התקיימו המגעים הראשונים, בתוניס ובמקומות אחרים, בין אש"ף ובין פעילי שלום ישראלים.
מהלכים אלה הופסקו עם ניצחון הליכוד בבחירות 1977, שבעקבותיהם גם התפטר אבינרי ממשרד החוץ וחזר לאוניברסיטה.
בשנים 1994-1991, לאחר התפרקות הקומוניזם, היה חבר במשלחות בינלאומיות לפיקוח על הבחירות החופשיות הראשונות ובסיוע לתהליכי הדמוקרטיזציה במדינות שונות.
אבינרי, הסטוריון של הפילוסופיה הפוליטית, התמחה בכתביהם של מרקס והגל ובכתבי הוגי הציונות. הוא חבר במערכת הבינלאומית של ההוצאה הביקורתית השלמה של כתבי מרקס ואנגלס, מטעם המכון הבינלאומי להיסטוריה חברתית באמסטרדם. בנוסף עסק רבות בהגותם של הרצל ושל משה הס. אבינרי פרסם מאמרים פובליציסטיים בעיתונים שונים בישראל ובעולם וכתב שורה ארוכה של ספרים שתורגמו לשפות רבות. בין ספריו: "משנתו החברתית והכלכלית של קארל מרקס"; "קארל מרקס וקולוניאליזם"; "תורת המדינה של הגל"; "ישראל והפלשתינאים" ו"הרעיון הציוני לגווניו".
בנושא הסכסוך הישראלי פלסטיני התבטא שאינו יודע איך פותרים את הסכסוך ומתח ביקורת על שני הצדדים כולל על ישראל והשמאל הישראלי.
האוניברסיטה העברית פרסמה הודעת אבל על מותו של פרופ' אבינרי, שבה נכתב: "האוניברסיטה העברית מרכינה ראש על לכתו של פרופ' שלמה אבינרי. אבינרי, חוקר והיסטוריון בתחום הפילוסופיה הפוליטית, מהחוקרים החשובים של הגל ומרקס, הציונות והסוציאליזם, חתן פרס ישראל ופרס א.מ.ת, וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. במשך 6 עשורים היה מרצה נערץ באוניברסיטה העברית וחוקר אורח במוסדות המחקר הנחשבים בעולם. האקדמיה הישראלית נפרדת היום מאחד מענקי המחשבה המדינית בארץ ובעולם".
אבינרי היה נשוי לעו"ד דבורה לבית נדלר עד למותה ב-2022 ואב למעין אבינרי-רבהון.