משרד הבריאות יצא אתמול (יום ב') באזהרה לתושבי שכונת הדרים בשוהם ולתושבי האזור, שלא לצאת מהבתים משעות הערב ועד שעות הבוקר המוקדמות, לסגור חלונות ולכבות מזגנים. הסיבה להודעה החריגה והמדאיגה הזו היא תוצאות של ניטור אוויר, שנמדדו בשבועיים האחרונים בשכונה, המצביעות על ריכוזי מזהמי אוויר חריגים במקום עד כדי סכנת חיים.
המזהמים העיקריים שנוטרו בשוהם הם בנזן, שהוא חומר מסרטן שגורם גם למחלות דם ולב ועוד, וחלקיקים נשימים הקטנים משתיים וחצי מיקרון (PM2.5), שגורמים למחלות נשימה וריאה, למחלות דם ולב ועוד. המדידות הראו שממוצע הריכוז היומי של שני המזהמים גבוה מאוד, עם ריכוזים מקסימליים בשעות הלילה, ולא פעם אפילו חורג מערך הסביבה הקבוע בחוק אוויר נקי - ערך שחריגה ממנו מהווה זיהום אוויר חזק או בלתי סביר. אגב, ערך הסביבה בישראל גבוה פי כמה מהערך המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי.
1 צפייה בגלריה
שריפת פסולת ברשות הפלסטינית
שריפת פסולת ברשות הפלסטינית
שריפת פסולת ברשות הפלסטינית. הזיהום מגיע גם לשוהם
(צילום: באדיבות תושבי שוהם)
הנתונים שנמדדו בשוהם אינם בלעדיים וגם לא קיימים שם רק מהרגע שהחלו למדוד את הזיהום. בערים רבות בישראל, וביניהם מודיעין, ראש העין, חריש ועוד תושבים סובלים כבר שנים מזיהום אוויר כבד וריחות קשים בשל שרפות פסולת פיראטיות על ידי פלסטינים באזור יהודה ושומרון ואין מושיע.
על כן משרד הבריאות, שעד כה, באופן בוטה וחמור, התעלם מהתופעה, היה צריך לדרוש מהמשרד להגנת הסביבה לנטר את האוויר ביישובים נוספים, ובו בזמן להוציא אזהרה לכלל התושבים ביישובים הללו, כחלק מתפסיה של זהירות מונעת. ובכלל, הגיע הזמן שמשרד הבריאות ייקח אחריות ולא יזרוק אותה אל התושבים, ויכנס צוות מיוחד לטיפול בזיהום האוויר בישראל ככלל, והזיהום משרפות פסולת ביו"ש בפרט, כמו שעשה במקרה של השפעת או החצבת.
החיים בראש העין עם הזיהום מהרשות

שרפות הפסולת ביו"ש הן לא סיפור חדש. שנים ארוכות שתושבים רבים בישראל סובלים באופן יומיומי כמעט מהתופעה והמדינה מגלגלת את האחריות מצד לצד. המשרד להגנת הסביבה, בראשות השרה עידית סילמן, מדבר על סוגיות של משילות, אבל טוען שאין לו סמכויות וכוחות באזורים הללו. משרד הביטחון, והשר בצלאל סמוטריץ' המכהן כשר האחראי על מנהלת ההתיישבות ביו"ש ועל המנהל האזרחי, עסוקים בדברים אחרים; והמשרד לביטחון פנים ברשות שר המשילות, איתמר בן גביר, מפנה לציבור עורף.
כך, למרות שעם השנים הוצגו פתרונות והתקבלו החלטות מהחלטות שונות, הזיהום ממשיך באין מפריע. רק לפני שנתיים השרה להגנת הסביבה התפארה בקידום הצעת מחליטים למיגור התופעה, ולפני כמה שבועות הבטיחה שוב שהמשרד ושאר הגופים הלאומיים יטפלו בנושא, וכלום לא קורה בינתיים. גם מבקר המדינה פרסם בשנת 2024 דוח ביקורת מיוחד וחמור בנושא, עם המלצות לאגם כוחות באיסוף מידע, להכין תוכניות לטיפול במפגעים במקור ולהגביר את הפיקוח והאכיפה בתחום, וכלום. אפילו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הבטיח שיתקצב את התחום אחת ולתמיד, אבל בסוף תקציב המדינה עבר ואושר בממשלה בלי שום בשורה.
פרופ' עדי וולפסוןפרופ' עדי וולפסוןצילום: דוד גרינשפן
כל שריפה גורמת לפליטה של שלל מזהמי אוויר, שגורמים לאין ספור מחלות. אך שרפה של פסולת בתנאים לא מבוקרים, בטמפרטורה נמוכה ובאוויר פתוח, מסוכנת אף יותר, ועל אחת כמה וכמה כשיש בפסולת פלסטיק מסוגים שונים. זיהום האוויר בישראל גורם לתמותה של יותר מ-5,000 א.נשים בשנה, וזו הערכת חסר, הרבה יותר מהתמותה מתאונות דרכים או חלילה ממלחמות. לפי מרשם הפליטות לסביבה של המשרד להגנת הסביבה, שרפת פסולת אחראית לפליטה של מעל ל-75% מהחומרים המסרטנים והחשודים כמסרטנים בישראל. אם מחברים את כל הנתונים הללו מבינים שמדובר בלא יותר מפצצה מתקתקת.
שרפות הפסולת בשטחים הם מכת מדינה, אבל המדינה במקום להתמודד איתה זורקת את האחריות אל התושבים. זיהום האוויר שנפלט משרפת פסולת פיראטית גורם לתחלואה ולתמותה ופוגע באיכות החיים ובאורחות החיים. הגיעה הזמן שממשלת ישראל תיקח את הנושא ברצינות ולא תזנח את התושבים לגורלם.
פרופ' עדי וולפסון הוא ראש המסלול לתואר שני בהנדסה ירוקה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" (פרדס, 2023) ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד"