כיום, אנטארקטיקה ידועה ביריעת הקרח הגדולה בעולם – המכסה שטח עצום של כ-14 מיליון קילומטרים רבועים ומכילה כ-90% מכלל הקרח על פני כדור הארץ – ובתנאי מזג האוויר הקיצוניים המאפיינים אותה. עם זאת, אם נחזור עשרות מיליוני שנים אחורה בזמן, הדברים היו שונים בתכלית. באותה תקופה, היבשת הדרומית ביותר של כדור הארץ אירחה מערכת אקולוגית משגשגת ומיוערת, מלאה במגוון רחב של דינוזאורים.
גלריה
לפני יותר מ-80 מיליון שנים, דינוזאורים גדולים שוטטו ביערות אנטארקטיקה של ימינו
(איור: Andrew McAfee, Carnegie Museum of Natural History)
אנטארקטיקה היא מקום מאתגר עבור פלאונטולוגים, שכן מעטה הקרח מסתיר את התיעוד הפרהיסטורי בסלע שמתחת. עם זאת, הודות לחוליה מאובנת שהתגלתה שם לפני ארבעה עשורים, אושר כעת כי בין הדינוזאורים ששוטטו בה היו גם טיטנוזאורים, קבוצת הדינוזאורים שכללה את בעלי החיים היבשתיים הגדולים ביותר שהלכו אי פעם על פני כדור הארץ.
המאובן התגלה בשנת 1985 על ידי הגאולוג ד"ר מייק תומסון, מהסקר האנטארקטי הבריטי, באי ג'יימס רוס שבחצי האי האנטארקטי. במהלך המשלחת, מצאו החוקרים מאובנים ימיים רבים, שאפשרו להם לתארך במדויק את התצורה לקרטיקון העליון (מלפני 100 מיליוני שנים עד לפני 66 מיליוני שנים). בין המאובנים הללו הייתה חוליה של מה שנחשב בתחילה כזוחל ימי.
עם זאת, במחקר שפורסם בכתב העת Acta Palaeontologica Polonica, התגלה כי עצם זו שייכת למעשה לדינוזאור צמחוני ענק מקבוצת הזאורופודים, שחי לפני כ-82 מיליון שנים. פרופ' פול בארט, מהמוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון, המתמחה בזאורופודים, סייע בזיהוי המאובן על בסיס מבנהו. "זה מאובן הדינוזאור הראשון שהתגלה אי פעם באנטארקטיקה", אמר פרופ' בארט.
יומנו של ד"ר מייק תומסון, מהסקר האנטארקטי הבריטי, לצד חוליית הדינוזאור המאובנת הראשונה שנמצאה באנטארקטיקה בשנת 1985
(צילום: British Antarctic Survey)
ד"ר מייק תומסון, מהסקר האנטארקטי הבריטי, במשלחת לאי ג'יימס רוס בחצי האי האנטארקטי
(צילום: British Antarctic Survey)
העצם אינה שלמה מכדי שחוקרים יוכלו לדעת מאיזה מין היא הגיעה. עם זאת, צורתה וגודלה מרמזות על כך שהיא שייכת לקבוצת הטיטנוזאורים וכי אורכו של בעל החיים הפרהיסטורי נע ככל הנראה סביב שישה עד שבעה מטרים.
בסוף תקופת הקרטיקון, יבשת אנטארקטיקה עדיין הייתה מחוברת לקצה הדרומי של דרום אמריקה. היא הייתה מלאה ביערות ממוזגים שופעים, בדומה ליערות של האי טסמניה, ממש מול החוף הדרום-מזרחי של אוסטרליה. בשל היותה של אנטארקטיקה כה דרומית, היו גם תנודות דרמטיות בשעות האור. אך למרות האתגרים, החיים שגשגו. עד כה, תוארו כשישה מיני דינוזאורים ביבשת, אם כי המספר האמיתי בוודאות גבוה יותר, עם מגוון רב.
על קרקעית היער היו אוכלי עשב קטנים, כמו מורוסאורוס, אנקילוזאורוס ואנטארקטופלטה, בנוסף לטורפים דו-רגליים כמו כמו אימפרובטור. היו גם דינוזאורים מעופפים, כולל קרוב משפחה עתיק של ברווזים ואווזים בשם וגאוויס. למינים אלה הצטרפו כמה מהחיות הגדולות ביותר שהלכו אי פעם על היבשה – זאורופודים. רק עצם זאורופוד נוספת אחת נמצאה באנטארקטיקה, מה שהופך את הדגימה שזוהתה לאחרונה ליקרה להפליא. ההערכות הן שמדובר בדינוזאור דומה לדינוזאור מדרום אמריקה בשם מויילנזאורוס, אך אי אפשר לומר אם מדובר באותו מין או קרוב משפחה.
המאובן בעל החשיבות העצומה, שזוהה כעצם הדינוזאור הראשונה שהתגלתה אי פעם באנטארקטיקה
(צילום: Barrett at al. 2026)
זיהויו של המאובן עשוי לסייע בפתרון תעלומה נוספת. בעוד שזאורופודים נמצאו באוסטרליה, טרם התגלו שם טיטנוזאורים. עם זאת, מאובני הדינוזאורים הללו, שהתאפיינו בצוואר ארוך שסייע להם להגיע לצמרות העצים ובזנב ארוך ששימש לאיזון הגוף, התגלו בניו זילנד הסמוכה. המאובן שזוהה לאחרונה מאשר כי טיטנוזאורים היו נוכחים גם באנטארקטיקה. "באותה תקופה, ניו זילנד הייתה, באופן מוזר, די רחוקה מאוסטרליה", הסביר פרופ' בארט. "היא הייתה קרובה יותר לדרום דרום אמריקה ולחצי האי האנטארקטי מאשר לאוסטרליה, בגלל האופן שבו היבשות זזו".
משמעות הדבר היא שייתכן שחצי האי האנטארקטי סלל את הדרך שבה הדינוזאורים הענקיים הללו הצליחו לעבור מדרום אמריקה לניו זילנד, תוך עקיפת אוסטרליה לחלוטין. עם זאת, החוקרים מבהירים כי קיים צורך במאובנים ובראיות נוספים כדי לאשר שזה מה שקרה. בלי קשר, מה שבעבר נחשב לעצם של זוחל ימי עוזר כעת לחוקרים לפענח כיצד נראה החלק המרוחק והקיצוני הזה של העולם לפני עשרות מיליוני שנים.
