השבוע התקיים וובינר "עושות עצמאות", לרגל יום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל, שבו השתתפו כ-400 חוקרות וחוקרים. מדובר באירוע ראשון מסוגו, המאחד לראשונה את מרבית מוסדות האקדמיה בארץ: תשע אוניברסיטאות ו-17 מכללות. בסמינר הרשת הוצגה טעימה של מחקר שנערך על ידי חוקרות באקדמיה, ובו הודגשה התרומה האדירה של החוקרות באקדמיה לפיתוח המחקר המדעי בישראל. כל זאת במטרה לשים את החוקרות באקדמיה על "המפה".
ישראל, המתגאה בהיותה מדינת סטארט-אפ, עדיין מדורגת בתחתית הדירוג העולמי בכל קריטריון של קידום חוקרות באקדמיה, כפי שעולה מדוח עדכני של She figures מנובמבר 2021. על פי הדוח, שיעור החוקרות בישראל הוא פחות מ -30% מהסגל האקדמי, שיעור הפרופסוריות מן המניין הינו 19.45% (ממוצע ה-EU הוא 26.22%) והפער בשיעור החוקרות בתפקידי מפתח באקדמיה הוא גדול עוד יותר: מתוך 91 נשיאי אוניברסיטאות בישראל (מאז הקמת הטכניון, האוניברסיטה העברית ומכון וויצמן) רק שלוש חוקרות כיהנו כנשיאות. הפער הזה לא מובן, כיוון שבישראל שיעור מסיימות הדוקטורט ממשיך לעלות בהתמדה ועומד על 53.09%, גם בתחומים כמו הנדסה, מדעים מדויקים ומדעי הטבע.
את האירוע פתחה, פרופ' רחל ארהרד, יו"ר אפיק באקדמיה. היא סקרה בקצרה את המצב העגום של הנשים באקדמיה לאורך השנים וגם היום, ואמרה: "מסתבר כי גם לנו החוקרות לקח זמן עד אשר הבנו כי על מנת לחלץ עצמנו, ואת הדורות של נשים חוקרות בעקבותינו, עלינו עצמנו לפעול ביחד באחדות, בסולידריות, בפירגון, בנחישות והתמדה. והאירוע היום מסמל את העקרונות הללו".
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, שלח את ברכתו למשתתפות, ואמר: "האירוע אינו מתקיים במקרה. יש פה כדי לשקף היטב את תחושת האחריות והמחויבות שלכן לקהילה האקדמית בארץ בכלל ולמרצות ולחוקרות בפרט, במטרה לקדם יחד את הנשים בשדה העשייה האקדמית".
לאחר נשיא המדינה בירכה פרופ' בינה קליסקי, יו"ר האקדמיה הצעירה הישראלית, שהינה סמל ודוגמה לחוקרת מובילה בפיזיקה, תחום מחקר המאופיין בעיקר בגברים חוקרים, והיום עומדת בראש האקדמיה שהמאגדת את עתיד החוקרות והחוקרים בישראל.
פרופ' חיה לורבבאום-גלסקי, יו"ר פורום היועצות באוניברסיטאות הציגה את אורחת הכבוד של המפגש, פרופ' קרול גיליגן מאוניברסיטת ניו יורק, חוקרת פורצת דרך וסופרת רבת-פעלים, שהאירה באור חדש את ההבדלים בין גברים ונשים, בהשקפותיהם ובמניעיהם בדרך התפתחותם. פרופ' גליגן סיפרה על החוויות שהיא עברה באקדמיה, ומה לדעתה צריך לעשות כדי להמשיך ולשנות את פני הדברים.
בהמשך פרופ' ברכה שפירא, יו"ר הועדת האקדמית במועצה הלאומית לקידום נשים במדע וטכנולוגיה, הפנתה את המשתתפות והמשתתפים לתשעה מושבים מקבילים, שבהם הציגו החוקרות את המחקר שלהן, הרצאות בסגנון TED, בתחומים מגוונים כמו מדעים ורפואה, חינוך ופסיכולוגיה, סוציולוגיה, מדעי החברה, משפטים, מגדר, ניהול ועוד.
לדוגמה, פרופ' אילת הראל מאוניברסיטת בן גוריון דיברה על מחקרה בנושא נשים לוחמות בצבא; פרופ' זהבה בלכמן מאפקה המכללה האקדמית להנדסה בת"א הרצתה על שיפור הטיפול הרפואי על ידי ניטור מדדים פיזיולוגים באמצעות טכנולוגיות חדישות; ד"ר צליל אסט ממכון ויצמן למדע סיפרה על סודות המיטוכונדריה; פרופ' אורית גוטמן-שוורץ מהמכללה האקדמית ספיר העבירה הרצאה על השלכות חשיפה לאיום טרור משותף ומתמשך; ופרופ' נויה רימלט מאוניברסיטת חיפה התעמקה בסיפורו של חוק ההפלות הישראלי.
את האירוע סיכמה פרופ' דורית תבור מהמכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, יו"ר פורום היועצות במכללות. היא אמרה: "אירוע זה, שאני מקווה שהוא תחילתה של מסורת, הוא רק חלק משיתופי הפעולה הנעשים לקידום ההוגנות המגדרית באקדמיה. מרגרט תאצ'ר אמרה: 'בפוליטיקה אם רוצים שמשהו ייאמר, יש לבקש מגבר; אם רוצים שמשהו ייעשה, יש לבקש מאישה' אז אנחנו עושות!! ונמשיך לפעול בכל הרבדים לקידום ההוגנות המגדרית באקדמיה".
האירוע עצמו אורגן בשיתוף פעולה של פורום יועצות הנשיא/ה להוגנות מגדרית במכללות, פורום יועצות הנשיא/ה להוגנות מגדרית באוניברסיטאות, "אפיק באקדמיה - פורום הפרופסוריות באוניברסיטאות" והמועצה הלאומית לקידום נשים במדע וטכנולוגיה של משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה.
תואר שני במודיעין דיגיטלי בבר-אילן
אוניברסיטת בר-אילן נערכת לשנת הלימודים תשפ"ד עם תוכניות לימוד חדשות. מדובר בין היתר בתואר בבינה מלאכותית ומדעי הנתונים, תואר שני במודיעין דיגיטלי והתמחות בניהול מוסדות תרבות.
באוניברסיטה אמרו כי התוכנית המשולבת לתואר שני בבינה מלאכותית ומדעי הנתונים של הפקולטה למדעים מדוייקים, היא תוכנית ייחודית נוספת בארץ שתספק הכשרה של בוגרי האוניברסיטה במדעי הנתונים הן בגישות מתמטיות והן בגישות של בינה מלאכותית, לשם מענה על צרכי המדינה, החברה והמשק, תוך התאמה נכונה של התוכנית להיבטים הייחודיים לתחום.
תוכנית לימודים נוספת היא "מודיעין במרחב הדיגיטלי והסייבר" של המחלקה למזרח תיכון. באוניברסיטת בר-אילן אמרו כי מגמה זו כלולה בתוכנית הלימודים לתואר שני ומאפשרת מסלול תזה. בין נושאי הלימוד בתוכנית: שימושי מחשב ובינה מלאכותית בניתוח מידע בהקשר המזרח תיכוני, איסלאם ורדיקליות בעידן הסייבר איראן המהפכנית בתקשורת וברשתות ועוד.
בית ספר למדעי הנתונים ובינה מלאכותית במכללה האקדמית אפקה
אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, השיקה בית ספר חדש ובו שתי תוכניות לימוד: תואר ראשון במדעי הנתונים ותואר שני במערכות תבוניות.
במכללה האקדמית אמרו כי בימים שבהם טכנולוגיות בינה מתקדמות דוגמת ChatGPT, אפליקציות ניווט ומנועי חיפוש מתקדמים משולבות בכל היבט בחיינו, ומאגרי מידע ונתונים נאספים בהיקפי ענק - עולה הצורך באנשים בעלי הכשרה ייעודית ומומחיות מדעית והנדסית ממוקדת.
לגבי התוכנית למדעי הנתונים, אמרו במכללה האקדמית כי בעידן הנוכחי חלה עלייה משמעותית במאגרי המידע הזמינים והנאספים על ידי ארגונים וחברות שונות. היכולת והאפשרות לעבד ולנתח נתונים אלה ולהסיק מהם מסקנות שיכולות להשפיע כמעט על כל פן בחיינו, הפכו להיות חלק מהותי במגוון רחב של תחומי עיסוק במשק. תוכנית הלימודים נועדה להכשיר בוגרים לעיסוק בתחום, וזאת בדגש על הקניית ידע וכלים להתמודדות עם נתוני ענק שמצריכים שילוב של שליטה וכישורים במתמטיקה, בסטטיסטיקה ובתוכנה.
על התוכנית למערכות תבוניות, אמרו באפקה כי מזה שנים שאנו צורכים מוצרים חכמים ופיתוח מוצרים עם יכולות של בינה מלאכותית ותכונות של למידה נהיה עניין שבשגרה. כניסתן של מערכות פתוחות לחיינו, דוגמת ChatGPT, מחייבים אותנו להמשיך ולפתח את הטכנולוגיות כך שישרתו את האדם בצורה המיטבית והבטוחה ביותר ולשם כך נדרשים ידע ומיומנויות. תוכנית הלימודים היא יחידה מסוגה בארץ ומציעה התנסות בשימוש בבינה מלאכותית ובלמידת מכונה ועיסוק בסוגיות ובמקרי בוחן מהתעשייה.
ד"ר ליאור רוזנצוייג, ראש בית הספר, אמר: "אנו ערים למהירות בה העולם מתפתח ועושים מאמצים כדי להיות עדכניים ולהתפתח יחד איתו. אנו מכירים ועובדים עם הכלים הטכנולוגיים החדשניים ביותר שקיימים ואליהם נחשפים גם הסטודנטים שלנו כחלק מתוכנית הלימוד".
