טבילת תפוח בדבש היא מסורת בלתי נפרדת מראש השנה. אבל האם ייתכן שבעתיד הלא-רחוק יהיה קשה, או לפחות הרבה יותר יקר, לקנות תפוחים? מה האתגרים בגידול תפוחים והאם שינוי האקלים משפיע עליהם? מחקר חדש בדק את המדינות המובילות בעולם לייצור תפוחים והמסקנה מאתגרת במיוחד.
במשך כשישה עשורים בחן המחקר 13 מהמדינות המובילות בעולם בגידול תפוחים ובהן סין, ארצות הברית, טורקיה, הודו ויפן. המחקר בדק איך שינויים במזג האוויר נקשרו לשינויים בהיקף היבול, והתוצאות חושפות תמונה מורכבת: בניתוח הנתונים מכלל המדינות, טמפרטורות גבוהות יותר ועלייה בכמות המשקעים נקשרו לירידה בייצור התפוחים.
עם זאת, כשבחנו כל מדינה בנפרד הייתה התמונה אחידה פחות, וההשפעה של תנאי האקלים השתנתה ממקום למקום. המחקר מציין גם כי במדינות שבהן הייצור גבוה יותר, ייתכן שהשימוש בטכנולוגיות כמו מערכות השקיה מתקדמות ושיטות גידול מותאמות מסייע למתן את השפעת החום.
מה שעץ התפוח צריך
"מקור התפוח הוא מההרים של קזחסטן, ומנגנון הפריחה שלו מבוסס על זה שקר שם מאוד בחורף. העץ משיר את העלים שלו בתקופה הזו, ונמצא בעצם במעין תרדמה", מסבירה ד"ר יעל גרונוולד, חוקרת במחלקה לעצי פרי במכון וולקני ובוגרת תוכנית ממשק, שעוסקת במחקר להתאמת עצי פרי לשינוי האקלים.
ד"ר גרונוולד מסבירה כי עץ התפוח מסתמך על איתותים של מזג האוויר כדי "להבין" מתי הזמן הנכון לפרוח ולהתניע את מנגנון גידול הפרי שלו: "לשם כך העץ צריך 'לצבור' כמות מסוימת של שעות בטמפרטורות נמוכות. זה מנגנון שהתפתח, כך סבורים המדענים, כדי למנוע מהעץ לפרוח מוקדם מדי באמצע החורף אם פתאום יש כמה ימים חמימים ושמשיים; אם העץ יתחיל לפרוח בימים האלה, והטמפרטורות שוב יצנחו, הפרחים יקפאו ולא יתפתחו לפירות, והיבול באותה השנה ייפגע מאוד. בצורה זו העץ נמנע מפריחה מוקדמת ומבטיח התפתחות מיטבית של פירות".
אלא שככל שהאקלים מתחמם השעון הזה עלול להשתבש. נוסף על כך, בחורפים לא קרים מספיק הפריחה עלולה להיפגע. "בארץ, למשל, היו מגדלים בעבר תפוחים בעמק החולה, והיום אי אפשר לגדל שם יותר כי לא מספיק קר. היום בישראל מגדלים תפוחים כמעט אך ורק בגליל העליון וברמת הגולן, כלומר מגובה של 600 מטר ומעלה", היא אומרת.
עץ תפוחים בגולן
(צילום: Emma Grimberg, shutterstock)
"אתגר נוסף הוא חום הקיץ. העצים יכולים בדרך כלל לשאת יום חם מאוד אם זה קורה מדי פעם, אבל כשיש גל חום ממושך, כמו שקרה למשל באוגוסט בשנה שעברה - זה כבר מאתגר מאוד את העץ, בעיקר כשהוא קרוב לעונת הקטיף. הפירות 'מתבשלים מחום' על העץ, והיבול נפגע", מסבירה ד"ר גרונוולד ומוסיפה שגם אירועי גשם קיצוניים, שתדירותם עולה עקב שינוי האקלים, מקשים על עצי התפוח: כשגשם מציף את המטע והקרקע רוויה מדי, השורשים מתקשים לקלוט חמצן ולא מצליחים להוביל מים במעלה העץ – תופעה פיזיולוגית בצמחים המכונה עקת חנק (Anoxia) או נזקי הצפה.
אז איך בכל זאת אפשר לגדל תפוחים בתנאים האלה?
ד"ר גרונוולד מסבירה כי במקביל לשינוי האקלים, התפתחו בעשורים האחרונים שיטות גידול תפוחים כדי להפיק יותר פרי משטח קטן יותר, וכדי להתמודד עם תנאי הגידול המשתנים. שיטת גידול תפוחים שתופסת תאוצה ב-20 השנים האחרונות היא גידול דו-ממדי. במקום עצי התפוח הגדולים שמוקמו במרווחים גדולים, בשיטה הזו העצים מסודרים בשורות צרות והם קטנים וצפופים יותר, מה שמאפשר להכניס יותר עצים לשטח ולהגדיל את היבול. אלא שבגלל שהעץ קטן יותר ובעל פחות עלים, הפירות שלו חשופים יותר ולכן רגישים יותר לשמש.
"המשמעות היא שצריך לגדל את העצים מתחת לרשתות שמייצרות הצללה, וזו השקעה כספית גדולה מאוד. במטע כזה לוקח למגדלים בערך שבע שנים להחזיר את ההשקעה", מספרת ד"ר גרונוולד.
(צילום: shutterstock)
כדי להתמודד עם תנאי האקלים המשתנים, נבחנות כעת אסטרטגיות בשטח. במטע עצמו אפשר להשתמש כאמור ברשתות הצללה, וגם במערכות השקיה מדויקות ובאמצעי צינון שונים כדי להפחית את עומס החום. אסטרטגיה נוספת היא בחירה של זן שמתאים לתנאי השטח, ואף השבחה ופיתוח של זנים כך שיתאימו לתנאים המשתנים.
ד"ר גרונוולד מספרת על תוכנית במכון וולקני להשבחת זנים, שנוסדה על ידי ד"ר משה פליישמן ז"ל, ונערכת בשיתוף מו"פ צפון, מיגל. "במטע תפוחים בבית דגן אנחנו מפתחים זנים שזקוקים לפחות שעות קור ושיוכלו לגדול גם באזורים חמים יותר", היא מספרת. ד"ר גרונוולד מדגישה שהבנה של התנאים ושל הזנים השונים היא מהותית לעתיד הגידול: "יש הבדלים משמעותיים באנטומיה של הזנים השונים שגורמים לעצים מסוימים להיות עמידים יותר לחום מאחרים. לכן צריך להבין את המנגנונים האלה כדי שנוכל לבחור נכון כשנוטעים מטעים חדשים. ישראל היא אחד המקומות הכי חמים שבהם מגדלים תפוחים, ולכן אין הרבה תקדימים בנושא. יש עוד הרבה מחקר שצריך לעשות; הידע הקיים ממש בחיתוליו".
תפוחים
(צילום: Shutterstock)
בישראל כמעט 50 אחוז מהתפוחים מיובאים, ולדברי ד"ר גרונוולד לרוב באיכות נמוכה יותר. "כיוון ששיטות האחסון השתפרו מאוד, לעיתים מדובר בתפוחים בני שנה", היא אומרת. "רוב התפוחים שאנחנו רואים בסופר הם אומנם יפים ומבריקים, אבל מבחינת הטעם אין מה להשוות לתפוחים המקומיים. במיוחד בעונה הזו, בחודשים שקרובים לקטיף – התפוחים הישראליים הם בליגה אחרת. עם זאת, אין היום את היכולת לייצר מקומית מספיק תפוחים כדי לענות על דרישות השוק. המשמעות היא שהצרכן שמחפש את התוצרת הישראלית יצטרך לשלם יותר, או שייאלץ להתפשר על תוצרת מיובאת", היא מסכמת.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
