האם כרישים ישנים? מחקר חדש מאשש סוף סוף את מה שמחקרים הציעו בעבר - כרישים ישנים ועוד איך. "זו העדות הפיזיולוגית הראשונה לשינה אצל כרישים", אמרו חוקרים מאוניברסיטה באוסטרליה במאמר חדש.
החוקרים בדקו סימני שינה אצל כריש מסוג Draughtsboard shark, שהוכח כבעל חיים לילי. בעבר מצאו חוקרים כי הכרישים יכולים להיות במצב של מנוחה, אבל איש לא הוכיח שמדובר במצב שינה.
ניטור הכרישים לאורך 24 שעות גילה שרמות החמצן שלהם ירדו בעקביות במהלך עתות המנוחה, ואם אלו נמשכו מעבר ל-5 דקות – הן אכן מסמלות דקות שינה.
3 צפייה בגלריה
כרישים
כרישים
כרישים, שעליהם לא נערך המחקר
(צילום: Shutterstock)
גם קצב חילוף החומרים של הכרישים ירד בזמן השינה, מסבירים חברי הצוות, וגם הם עצמו את עיניהם – מה שמוכיח יותר את טענתם. מה שעוד מעניין במחקר הוא, שדווקא עצימת העיניים לא מצביעה תמיד על כך שהכריש ישן. במהלך הלילה, 38% מהכרישים שמרו על עיניהם פקוחות, בעוד שמדדים אחרים הצביעו על כך שהם ישנים לגמרי.
ועכשיו אנחנו חוזרים מאות מיליוני שנים אחורה. דיונון ערפדי הוא מין יחיד ששרד בסדרה שלו, ומדובר על מאובן חי שבמשך שנים נחשב ליצור שנעלם מהעולם.
3 צפייה בגלריה
על שם ביידן. המאובן החי
על שם ביידן. המאובן החי
על שם ביידן. המאובן החי
(צילום: מתוך המחקר)
כעת, מאובן חדש ויוצא דופן נחשף במונטנה, ומעניק לנו הצצה לאב הקדמון המוכר ביותר של דיונוני הערפדים. קודם כל, מדובר על מאובן שמתוארך לתקופה של לפני כ-330 מיליון שנים, ולא פחות – כפי שחשבו החוקרים.
מה שמרתק במיוחד היא העובדה שיש לו עשר זרועות, ולא שמונה כפי שנהגו לחשוב על המין. מה שעשוי להוביל להבנה שאי שם, החיות האלה איבדו שתיים מהזרועות שלהן, ומבחינה אבולוציונית זה דווקא הצליח. ההתרגשות באוניברסיטת ייל בשיאה, ולמאובן החדש קראו Syllipsimopodi bideni, על שם הנשיא ג'ו ביידן.
ולסיום – האם אנחנו מתקרבים צעד נוסף לעבר האטת קצב ההזדקנות? בשנים האחרונות מדענים מנסים לפצח את סוד הנעורים, ולהבין כיצד להאט את התבגרות התאים או לעצור כאבים – כדי לגרום לנו לחיות חיים ארוכים ובריאים יותר.
3 צפייה בגלריה
הרקמות שהתחדשו
הרקמות שהתחדשו
הרקמות שהתחדשו
(צילום: מתוך המחקר)
נכון, זה עוד רחוק מבדיקה מוחשית על בני אדם, אבל מחקר חדש בודק "תכנות מחדש" של תאים בעכברים, ונמצא שרקמות בכליות ובעור שלהם "התחדשו". כלומר, דלקות, מוות של תאים או תגובות לחץ - הופחתו בבעלי החיים שטופלו. העור הצליח לשמור על עצמו ולהצטלק פחות.
בעלי החיים שטופלו חולקו לשלוש קבוצות גיל (מגילי 35 ועד 80 בגילים של בני אדם), ושתי הקבוצות שקיבלו טיפול ארוך יותר – הראו סימנים של התחדשות התאים, ללא כל סיכון מוגבר לסרטן או בעיות בריאותיות אחרות. החוקרים מסבירים שבעתיד, גם אם הרחוק, התפתחות מרגשת שכזו, עשויה להועיל גם לנו.