באיזו מידה יש לעובדים בישראל את מיומנויות היסוד הנדרשות כדי למלא בצורה מיטבית את מגוון התפקידים במשק? איך מגפת הקורונה שינתה את הביקוש למיומנויות בשוק התעסוקה העולמי והישראלי? ומי אחראי על תחום המיומנויות? שאלות אלו נדונו בכנס הראשון בסדרת הכנסים בנושא מיומנויות יסוד בישראל ובעולם, שקיימו השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ואוניברסיטת חיפה.
את הכנס פתח הסטטיסטיקן הלאומי ומנהל הלמ"ס, פרופ' דני פפרמן, שציין כי "מיומנויות הן מה שעושות את ההבדל בין להישאר מאחור לפריצה קדימה, הן במישור החברתי והן במישור התעסוקתי. רמת מיומנויות גבוהה חיונית כדי למצוא תעסוקה הולמת, מספקת ופורייה. הכנס היום עוסק בחקר הקשר בין מיומנויות לשוק התעסוקה, תוך בחינת התאמתן לדרישות השוק. באופן ספציפי, האם המיומנויות הקיימות אכן משמשות את הפרטים והמעסיקים, וכיצד ניתן לטפל בפערים, ככל שהם קיימים".
פרופ' פייסל עזאיזה, דיקן הפקולטה למדעי רווחה ובריאות באוניברסיטת חיפה, טען כי מיומנויות יסוד ברמה גבוהה הן חיוניות להעצמה ולמעורבות של תושבים ואזרחים. אך קבוצות גדולות של אזרחים, בכל שכבות הגיל, במיוחד אלה החיים בפריפריה הכלכלית והחברתית של מדינת ישראל, מוצאים את עצמם עם חוסרים שונים, כפי שעולה מהממצאים של סקרי מיומנויות בוגרים או מהמיצ"ב.
ד"ר יובל מזר, כלכלן בכיר בחטיבת המחקר בבנק ישראל, הציג את תמונת המיומנויות כפי שנמדדה בסקר מיומנויות בוגרים, לפיה בתחומים של אוריינות לשונית, אוריינות מתמטית ואוריינות דיגיטלית, קיימים פערים ניכרים בקבוצות אוכלוסייה שונות. פערים אלה יכולים להסביר חלק מפריון העבודה הנמוך של עובדים בישראל בהשוואה למדינות מתועשות אחרות, אך גם מצביעים על תחומים אשר דורשים התערבות ממשלתית.
רוני שניצר, מנהלת האגף לתכנון אסטרטגי במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, טענה בכנס כי יש חוסר במידע מבוסס ושיטתי על דרישות המעסיקים למיומנויות. דבר זה מקשה על משרדי הממשלה ומחפשי עבודה לקבל תמונה ברורה לגבי סיכויי ההשתלבות בשוק התעסוקה, ופוגע ביכולת הממשלה לבנות מדיניות אמינה בנושא. בהמשך תיארה פרויקטים חדשים אשר עשויים לסייע בסגירת פער המידע, כולל למחפשי עבודה.
שביט מדהלה, חוקרת במכון טאוב, התייחסה לעלייה בהיקפי העבודה מרחוק שנצפו בתקופת הקורונה וטענה כי אינם משפיעים בצורה שווה על כלל האוכלוסייה, וכי בעלי מיומנויות נמוכות מתקשים בכך.
את הזווית הבין-לאומית סיפקו שתי הרצאות שהתייחסו למקורות מידע חדשים לבחינת מיומנויות בשוק התעסוקה. מאט סיגלמן, מנכ"ל חברת ברנינג גלאס טכנולוג'יס מארה"ב, אשר מספקת שירותי נתונים למשרדי ממשלה במדינות רבות, הציג כיצד ניתן למדוד מגמות ולחזות שינויים בדרישות לעובדים עם מיומנויות שונות באופן יומי באמצעות שילוב טכנולוגיות של 'ביג דאטה' (נתוני עתק) ובינה מלאכותית המאפשר לנתח מיליוני מודעות 'דרושים' באינטרנט וברשתות חברתיות.
ומתברר שזה עובד גם אצלנו - שי דוד, מנכ"ל הסטארט אפ הישראלי ריטריין, אשר פועל בכמה מדינות, תיאר כיצד ניתוח נתוני רשת בשיטות חדשניות מאפשר לקבל תובנות חדשות לגבי מיומנויות היסוד הנדרשות בשוק התעסוקה ולסייע בקבלת החלטות לגבי גיוס והעסקה של עובדים או פיתוח הכשרות מקצועיות.
אז לאן כל זה מוביל אותנו?
פרופ' עדו גל מהחוג לשירותי אנוש באוניברסיטת חיפה הדגיש את הצורך בחשיבה חדשה בתחום מיומנויות היסוד בישראל. "אחרי יותר מ-70 שנה לקיום המדינה, אנחנו מתמודדים עם הטרוגניות רבה מדי במיומנויות היסוד, והאוריינות הנמוכה של חלקים גדולים מהאוכלוסייה, בכל שכבות הגיל, פוגעת לא רק בהשתלבות המיטבית שלהם בשוק התעסוקה, אלא גם בהתמודדות עם מטלות חיים כמו בתחום הבריאות או בתחום הפיננסי. יותר משישה משרדי ממשלה ומגוון גופים אחרים משקיעים בפיתוח מיומנויות יסוד, אך התוצאות מדאיגות. חסרה מדיניות מתואמת, לכן יש צורך בפיתוח שיח רב-מקצועי מתמשך בין כל בעלי העניין בתחום".
הכנס שנערך השבוע הוא הראשון בסדרת הכנסים "מיומנויות יסוד בישראל ובעולם: ממצאים, אתגרים, מדיניות" והשתתפו בו יותר מ-150 נציגים ממשרדי ממשלה, האקדמיה והתעשייה, ארגונים בין לאומיים ולשכות סטטיסטיות זרות. הכנסים הבאים בסדרה מתוכננים להתקיים במקביל להכנות לביצוע המחזור הבא של סקר מיומנויות בוגרים (PIAAC) במהלך שנת 2022.
