בית המשפט העליון של שבדיה קבע היום (ד') כי פעילת האקלים גרטה טונברג ומאות פעילים נוספים אינם יכולים להמשיך בתביעה ייצוגית, שנועדה לחייב את הממשלה בשטוקהולם לנקוט בצעדים חזקים יותר נגד שינויי האקלים.
טונברג והפעילים הנוספים הגישו את התביעה ב-2022, בטענה ששבדיה מפרה את האמנה האירופית לזכויות אדם, בכך שאינה פועלת מספיק להגבלת שינוי האקלים או לצמצום השפעותיו. קבוצת 300 התובעים, המכנים עצמם קבוצת אורורה, ביקשה שבית המשפט יורה לממשלת שבדיה לנקוט בפעולות נוספות להגבלת ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות צלזיוס. מאז, התיק עבר בחינה משפטית.
"אין זה בסמכות בית המשפט לקבוע שהפרלמנט או הממשלה צריכים לנקוט פעולה מסוימת מבלי שגופי השלטון הדמוקרטיים יחליטו על כך בעצמם", קבע שופט בית המשפט העליון, יונאס מאלמברג.
עם זאת, בית המשפט לא פסל את האפשרות שתביעה סביבתית, המנוסחת באופן שונה תוכל להתקבל לדיון בשבדיה, שכן בית הדין האירופי לזכויות אדם קבע כי קבוצות העומדות בדרישות מסוימות עשויות להיות בעלות זכות לתבוע מדינות בנושאי אקלים.
"בית המשפט העליון קובע בהחלטתו כי מקרה כזה יוכל לעסוק רק בשאלה האם זכויות הפרט של התובעים הופרו בהתאם לאמנה, ולא בשאלה אילו צעדים המדינה מחויבת לנקוט", נמסר בהצהרה.
קבוצת אורורה מסרה כי תבחן את האפשרויות המשפטיות העומדות בפניה. "נמשיך בניסיונות נואשים למנוע קריסות סביבתיות ולגרום לשבדיה לעמוד בחובתה המשפטית לכבד זכויות אדם ולהפסיק להחמיר את המשבר הגלובלית", אמרה אידה אדלינג, מתאמת התחום המשפטי והמדעי של הקבוצה.
בשנה שעברה קבע בית הדין האירופי לזכויות אדם כי ממשלת שווייץ הפרה את זכויותיה של קבוצת נשים מבוגרות, בכך שלא נקטה צעדים מספקים נגד שינוי האקלים. עם זאת, אותו בית הדין דחה שתי תביעות נוספות, בהן תביעה שהגישו שישה צעירים מפורטוגל נגד 32 מדינות אירופיות, בטענה שהמדינות אינן פועלות למניעת שינויי אקלים קטסטרופליים. בית המשפט קבע כי עליהם לפנות תחילה למערכת המשפט בפורטוגל.
