חפירות ומחקרים שנערכו במרוצת השנים בתל אבל בית-מעכה שבאצבע הגליל, הנמצא כ-2 ק"מ דרומית למטולה, הובילו לחשיפת שרידים החל מהתקופה הכנענית ועד לימי העות'מנים. כעת, הארכאולוגיות פרופ' נעמה יהלום-מאק וד"ר נאוה פניץ-כהן מהמכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' רוברט מולינס מאוניברסיטת אזוסה פסיפיק, חשפו ממצא משמעותי הקשור לסדרי מנהל קדומים של האימפריה הרומית - אבן גבול מימי הטטרארכיה ("שלטון הארבעה" - מנגנון שלטוני קצר ימים שהונהג על ידי הקיסר דיוקלטיאנוס בשנת 293 לספירה, ועל פיו מנוהלת האימפריה על ידי שני שליטים ראשיים - האוגוסטי, ושני סגניהם ויורשיהם העתידיים - הקיסרים).
האבן, שנועדה במקורה לסימון גבולות חקלאיים בין כפרים, נמצאה בשימוש משני במתקן מהתקופה הממלוכית. הממצא התגלה במהלך חפירותיהן באתר המקראי שבאצבע הגליל, ופוענח על ידי ד"ר אבנר אקר ופרופ' עוזי ליבנר מהאוניברסיטה העברית.
3 צפייה בגלריה


כתובת אבן הגבול, שתרגומה: "דיוקלטינוס ומקסימיאנוס האוגוסטים, וקונסטנטינוס ומקסימיאנוס הקיסרים, הורו להציב את האבן המסמנת את גבולות השדות של היישובים תירת'אס וגולגול. נעשה בפיקוחו של באסיליאקוס (שמו של הפקיד הקיסרי)"
(צילום: טל רוגובסקי, באדיבות משלחת חפירות אבל בית מעכה)
לוח הבזלת, שעליו נחרטה כתובת מפורטת ביוונית, מספק תובנות היסטוריות רבות ערך. הכתובת חושפת שני שמות כפרים שלא היו ידועים בעבר - תירת'ס וגולגול - שייתכן שניתן לזהותם עם אתרים שתועדו על ידי חוקרי קרן הסקר הבריטית בסוף המאה ה-19.
בנוסף, הכתובת מזכירה פקיד מיסים קיסרי, ששמו מתועד כאן לראשונה. ממצאים אלה משקפים את רפורמות המס המקיפות שהנהיג הקיסר דיוקלטיאנוס בסוף המאה השלישית לספירה, תוך הדגשת חלקם של בעלות קרקעות ואחריות הדדית פנים-יישובית במערך המיסוי של המזרח הרומי.
"זו עדות מרשימה לארגון המנהלתי המוקפד של האימפריה הרומית בתקופת הטטרארכיה", אומר פרופ' ליבנר. "מציאת אבן גבול כזו לא רק שופכת אור על בעלות קרקע ומיסוי בעת העתיקה, אלא גם מספקת קשר מוחשי לחייהם של האנשים שהתמודדו עם מערכות מורכבות אלה לפני כמעט אלפיים שנה".
3 צפייה בגלריה


שרידי מצודה מתקופת הברזל בה נתגלה המתקן הממלוכי ובו הכתובת בשימוש משני
(צילום: רוברט מולינס, באדיבות משלחת חפירות אבל בית מעכה)
ד"ר אקר הוסיף: "מה שהופך את הממצא הזה למרתק במיוחד הוא האזכור של שני שמות מקומות שלא היו ידועים עד כה ושל פקיד קיסרי חדש. זה מדגיש כיצד גם ממצאים קטנים לכאורה יכולים להעשיר באופן דרמטי את הבנתנו את ההיסטוריה החברתית-כלכלית והגאוגרפית של האזור".
הממצא מתווסף לקורפוס ייחודי של מעל 20 אבני גבול, שרובן מרוכזות בעמק החולה הצפוני ובסביבותיו. האבנים מתעדות תקופה של שליטה מנהלתית מוגברת, שנועדה להדק את מערכת המיסוי ולהבהיר את גבולות בעלויות הקרקע. הממצא הספציפי הזה מדגיש את הקשר בין מחקר של גאוגרפיה היסטורית, מדיניות כלכלית ודפוסי התיישבות מקומיים.
החוקרים סבורים כי ריבוי אבני הגבול באזור זה משקף ריכוז גבוה של בעלי קרקע קטנים, שפעלו באופן עצמאי ממרכזים עירוניים גדולים. בהקשר זה ראוי לציין כי קטע בתלמוד הירושלמי, שנערך בתקופה זו בגליל, מתייחס לעול שהטיל דיוקלטיאנוס על אזור זה ממש, ומשקף גם הוא כנראה את הקשיים שגרמה רפורמת המס לאוכלוסייה המקומית.
הממצא מעשיר את הידע על אודות הדינמיקה החברתית-כלכלית בתקופה הטטרארכית, ובמיוחד את ההשפעות של רפורמות דיוקלטיאנוס על קהילות כפריות.
3 צפייה בגלריה


אבל בית מעכה במבט לדרום-מזרח
(צילום: רוברט מולינס, באדיבות משלחת חפירות אבל בית מעכה)
פרופ' ליבנר וד"ר אקר מדגישים כי ממצאים כאלה מספקים הצצה ייחודית לחיי תושבי העת העתיקה, ללחצים שחוו תחת שלטון האימפריה ולשרידים שנותרו מכפריהם בתיעוד הארכאולוגי. ממצא יוצא דופן זה מצטרף כעת לסיפור הרחב של המנהל האימפריאלי הרומי בלבנט.
"האימפריה הרומית של התקופה המאוחרת הייתה במשבר כלכלי, דבר שהוביל את הקיסר דיוקלטיאנוס ושותפיו לשלטון ליזום רפורמה כלכלית, שכללה בין היתר גם רפורמה אגררית של מיפוי קרקעות לפי בעלות. תופעה מעניינת שנחשפה בדורות שבאו לאחר אותה רפורמה מעידה על ירידה ניכרת בהתיישבות ודלדול האזור, כנראה כתוצאה ממיסוי היתר. גם בתלמוד הירושלמי יש אזכור לכך שהלחץ הכלכלי הוביל לנטישת תושבי האזור. הממצא יוצא הדופן מהווה אם כן עדות מוחשית לרפורמה שהייתה ידועה עד כה בעיקר מן המקורות ההיסטוריים", מסכם פרופ' ליבנר.