מחקרים שונים מצביעים על פגיעה ביכולות הקוגניטיביות של נשים בהיריון, מצב שמכונה לעיתים בבדיחות "טפשת היריון". מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב, שהתפרסם השבוע, גילה כי גם עטלפות סובלות מפגיעה ביכולת הניווט וההתמצאות במרחב בזמן ההיריון. הפגיעה נובעת מכך שהן מתקשות להשמיע את הקולות (ירידה של כ-20%) שמאפשרים להן להתמצא במרחב באמצעות אקולוקציה (איכון הד), הן עפות לאט יותר ובגובה נמוך יותר. החוקרים מדגישים כי זוהי למיטב ידיעתם העדות הראשונה לכך שהיריון משפיע על יכולות החישה של יונקות.
המחקר נערך בהובלת מור טאוב, חוקרת במעבדתו של פרופ' יוסי יובל, ראש בית הספר סגול למדעי המוח וחבר סגל בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. תוצאות המחקר התפרסמו בכתב העת BMC Biology.
3 צפייה בגלריה
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
טאוב הסבירה: "בשיא ההיריון, עטלפות נושאות כ-20% יותר ממשקל גופן הרגיל - והיה לנו ברור שיש למשקל העודף השפעה על יכולת התעופה שלהן. במחקר ביקשנו לבדוק האם ובאיזו מידה ההיריון משפיע על יכולת האקולוקציה, הסונר של העטלפות. הסונר מתבסס על הפקת וקליטת קולות חזקים ותכופים כדי למפות את השטח. בנוסף, כדי להשמיע את הקולות, העטלפים, כמונו בני האדם, צריכים להעביר אוויר בלחץ גבוה מהריאות למיתרי הקול, או לממברנות הקול, תוך מעורבות של שרירים רבים כמו בית החזה והסרעפת. במחקר רצינו לבדוק אם המשקל העודף משפיע על הפקת הקולות".
לצורך הניסוי, פרופ' יובל ועמיתיו לימדו עטלפות לחפש ולנחות על משטח נחיתה קטן בחדר תעופה במעבדה לחקר העטלפים, שבגן הזואולוגי באוניברסיטת תל אביב.
3 צפייה בגלריה
    עטלפון לבן-שוליים
    עטלפון לבן-שוליים
עטלפון לבן-שוליים
(צילום: shutterstock)
החוקרים הקליטו את האקולוקציה של שתי קבוצות: עטלפות בהיריון ועטלפות שאינן בהיריון, ומצאו כי קצב הפקת הקולות של ההיריוניות פחת משמעותית: הן השמיעו קולות במרווחים הגדולים ב-20% לעומת קבוצת הביקורת.
פרופ' יובל אמר: "עטלפים משנים את קצב הקולות לפי רמת הקושי של המשימה. קצב ממוצע הוא כ-10 קריאות בשנייה, אבל כשהעטלפה נוחתת, הקצב הזה יכול לעלות גם ל-100 קריאות בשנייה. העטלפות בהיריון הפיקו קולות בקצב של בערך 7 בשנייה בלבד, עפו קצת יותר לאט ויותר נמוך. מן הסתם להאטה הזאת עלולות להיות השלכות על הציד שלהן. כשעטלף קורא פחות, הוא אוסף פחות מידע על הסביבה, הסיכוי שלו להתנגש בעצמים עולה והסיכוי שלו למצוא מזון פוחת, וזה בתקופה שבה העטלפה זקוקה למזון נוסף, כדי לקיים את העובר ברחמה. בשלב השני של המחקר השתמשנו בסימולציה ממוחשבת כדי לדמות את ההשפעה הזאת של הירידה בקצב הקריאות על הביצועים, ובאמת ראינו שהקצב האיטי מקשה על העטלפות באיתור טרף".
3 צפייה בגלריה
פרופ' יוסי יובל
פרופ' יוסי יובל
פרופ' יוסי יובל
(צילום: אוניברסיטת תל אביב))
העטלפות שהשתתפו בניסוי הן מהמין עטלפון לבן-שוליים, עטלפים קטנטנים שמשקלם כ-6 גרם בלבד (שלא בהיריון). עטלפים אלה נפוצים מאוד בישראל, וניזונים בעיקר מיתושים. למרות משקלם, עטלפים יכולים לחיות גם עשרות שנים - ובהתאם לכך גם תקופת ההיריון ארוכה ואורכת כארבעה חודשים. מחקרים קודמים שנערכו על מינים אחרים של עטלפים הראו שבתקופת ההיריון, עטלפות נוטות לשנות את התזונה שלהן. עד כה, ההנחה הייתה שהשינוי בדיאטה נובע מהקושי של העטלפות לעוף, אבל המחקר מאוניברסיטת תל אביב מעלה את הסברה שהשינוי נובע בנוסף מהקושי החושי לזהות סוגים מסוימים של טרף.
"זוהי העדות היחידה שמצאנו בספרות המקצועית לכך שהיריון משפיע על יכולות החישה של יונקים", סיכמה טאוב. "אנחנו מניחים שיש מקרים דומים גם במינים אחרים, אבל זאת הפעם הראשונה שבה הצליחו למדוד ולהראות את הפגיעה באופן אמפירי. מעבר לעניין המדעי, ישנה חשיבות לשמירה על מיני יונקים בטבע במיוחד בזמן ההיריון והטיפול בגורים, שכן בתקופה זו בעלי החיים פגיעים במיוחד".