סופות הן מהתופעות העוצמתיות והמרשימות ביותר בטבע, אבל לא כל סופה דומה לאחרת. יש סופות טרופיות, הוריקנים, טייפונים וציקלונים, ולצידן מערכות מזג אוויר עוצמתיות מסוגים שונים. אז מה ההבדל ביניהן, איך הן נוצרות, ומה עומד מאחורי השמות השונים? בואו נעשה סדר בסלט הסופות, ונתחיל מהסופות הטרופיות.
סופת ההוריקן "מליסה" באוקטובר 2025
(קרדיט: CSU/CIRA & NOAA/Reuters)
הסופה הטרופית המפורסמת ביותר כנראה היא ההוריקן - הסופה הטרופית של יבשת אמריקה הצפונית. מדובר בתופעת מזג אוויר ברדיוס של כמה מאות קילומטרים, סופה רבת עוצמה שמלווה לרוב ברוחות חזקות ובגשמים מרובים. הגורם להיווצרות הסופה הוא הפרש הטמפרטורות בין אוויר חם ולח שנמצא סמוך לפני האוקיינוס, לאוויר קר הנמצא במעלה האטמוספירה. הפרש הטמפרטורה הזה גורם לאוויר לעלות – תופעה שנקראת קונבקציה – ולהתעבות של אדי מים, שפולטת חום בעצמה, ולכן היא משמשת כדלק נוסף לסופה וגורמת לעליית אוויר מוגברת.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
שינה: מה נכון ומה רק נשמע נכון
האם בינה מלאכותית פתרה את אחת הבעיות המפורסמות ביותר במתמטיקה?
מה מחסל את המרבדים הירוקים באגם?
התרוממות האוויר בקרבת פני המים גורמת ללחץ אוויר נמוך במרכז הסופה ולשאיבת אוויר פנימה. כתגובה לכך האוויר מתחיל להסתובב: בדרך זו כוח קוריוליס, כוח שנובע מסיבוב כדור הארץ, מאזן את כוח השאיבה של הסופה פנימה. במחצית הצפונית של כדור הארץ הכוח פועל ימינה, כך שהאוויר מסתובב נגד כיוון השעון, ובמחצית הדרומית כיוון הכוח והסיבוב הנלווה לו הפוכים.
מאפיין נוסף של ההוריקנים הוא ההתקדמות הכללית של מרכז הסופה בכיוון מערב, לפחות בימיה הראשונים, בשל רוחות הסחר – רוחות שמאפיינות את האזורים הטרופיים של כדור הארץ. בהמשך, כשההוריקן כבר מפותח, לעתים הוא נע צפונה. הוריקנים הם תופעת מזג אוויר רבת עוצמה במיוחד, והם יכולים להגיע למהירות של יותר ממאה קמ”ש. האוויר הלח שנשאב ומתעבה יורד כגשם, כך שהתופעה קשורה גם למשקעים כבדים.
למרות השמות השונים, מדובר בתופעות דומות מאוד מבחינה פיזיקלית. הוריקנים, טייפונים וציקלונים ברחבי העולם
(איור: ויקימדיה, cmglee, Ebrahim)
הוריקן? תלוי איפה
הוריקנים הם אולי המפורסמים מבין הסופות הטרופיות, אך הם לא היחידים – ישנם גם טייפונים. למרות השמות השונים, מדובר בתופעות דומות מאוד מבחינה פיזיקלית. ההבדל היחיד בין ההוריקן לטייפון הוא המיקום - בעוד הוריקנים נוצרים סביב יבשת אמריקה, טייפונים נוצרים במזרח אסיה. כמו כן, סופות בעלות מנגנון פיזיקלי זהה להוריקן ולטייפון יכולות להיווצר גם סביב אוסטרליה וממזרח לאפריקה, ובמקרה הזה הן מקבלות את השם ציקלון טרופי. אלו שמתרחשות מדרום לקו המשווה מסתובבות כאמור עם כיוון השעון, בניגוד לסופות הצפוניות.
סופת טייפון שפגעה בסין
(צילום: AP Photo/Ng Han Guan)
ומה קורה מחוץ לאזורים הטרופיים? שם הסופה הנפוצה ביותר היא הציקלון החוץ-טרופי (Extra-Tropical Cyclone). השם הזה מצביע על מרכיבים חשובים של התופעה: המיקום – מחוץ לאזורים הטרופיים, ובעיקר בקווי הרוחב 60-30, וכיוון הסיבוב, הזהה לזה של הסופה הטרופית. במובנים מסוימים, התופעה יכולה להזכיר את הסופה הטרופית: גם במרכזה ישנו לחץ אוויר נמוך, כך שבמרכז הסופה אוויר עולה, מתעבה ויוצר ממטרים. בנוסף לכך, גם סביבה אוויר מסתובב, לעתים במהירות גבוהה, הודות לכוח קוריוליס.
נזקי ציקלון במזרח טימור, אינדונזיה
(צילום: AFP)
עם זאת, ישנם הבדלים בין הציקלון הטרופי לציקלון החוץ-טרופי. הציקלון החוץ-טרופי הוא תופעה גדולה בהרבה, שקוטרה יכול לעלות על אלף קילומטרים. כמו כן, הוא נע מזרחה עם זרם הסילון, ולא מערבה. בנוסף, בשונה מהציקלון הטרופי שלרוב מזוהה עם מזג אוויר קיצוני והרס, לציקלון החוץ-טרופי לא בהכרח מתלווים אירועי קיצון.
למעשה בקווי הרוחב האמצעיים, למשל באירופה ובצפון אמריקה, ציקלונים מסוג זה שולטים במזג האוויר ואחראים על הסעת חום ולחות בין אזורים שונים. בעוד חלק מהסופות הללו הן רבות עוצמה, ועל כן יכולות להוביל לאירועי קיצון כמו רוח חזקה במיוחד ומשקעים בכמות גבוהה, חלקן שגרתיות ונחוות כימי חורף רגילים. הסופה החוץ-טרופית אינה זרה לישראל: התופעה המטאורולוגית שמכונה “שקע קפריסאי” - אזור של לחץ אוויר נמוך הממוקם בין קפריסין לטורקיה - היא דוגמה לציקלון חוץ-טרופי שמוביל לימים גשומים.
ניגודו של הציקלון החוץ-טרופי הוא האנטי ציקלון החוץ-טרופי, שבמרכזו לחץ אוויר גבוה. אילוסטרציה של שתי התופעות
(איור: Shutterstock, fs_typesetting, עיבוד תמונה: מכון דוידסון לחינוך מדעי)
השקע הקפריסאי נפוץ בעיקר בעונה הקרה בישראל. אך השנה, באופן חריג למדי, הוא נוצר כבר בסוף אוגוסט. מוקדם לקבוע מה הוא הגורם המאפשר לשקע הקפריסאי להופיע כל-כך מוקדם השנה, אך סביר שבעתיד הקרוב חוקרי אקלים ומטאורולוגיה יבחנו את הסיבות – אם זה קשור בשינויי האקלים כתוצאה מפליטת גזי חממה, אם יש לכך קשר לאוקיינוסים החמים כתוצאה מה״אל-ניניו״, או שמא זה אירוע חריג שלא צפוי לחזור על עצמו בעתיד הנראה לעין.
אנטי-סופה
ניגודו של הציקלון החוץ-טרופי הוא האנטי ציקלון החוץ-טרופי. האנטי-ציקלון מנוגד לציקלון בהרבה מובנים: במרכזו לחץ אוויר גבוה – כלומר, אוויר נדחס ממרכז האנטי-ציקלון החוצה. לאיזון, האנטי-ציקלון מסתובב עם כיוון השעון (במחצית כדור הארץ הצפונית), כלומר בכיוון ההפוך מהציקלון. לחץ האוויר הגבוה מסגיר גם תנועה אנכית הפוכה מזו של הציקלון – בעוד במרכז הציקלון אוויר חם ולח עולה גורם למשקעים רבים,
במרכז האנטי-ציקלון אוויר יבש שוקע ומגביל לחלוטין את ההיווצרות של משקעים. במילים אחרות, האנטי-ציקלון הוא בכלל לא סופה: הוא מקושר לימים יבשים ונטולי עננים, ולעיתים גם לגלי חום.
סופת טורנדו באייווה
הזכרנו כמה מתופעות מזג האוויר המשמעותיות של האזורים הטרופיים והחוץ-טרופיים, אך הרשימה יכולה להתארך ולכלול עוד שלל תופעות ראויות לציון, כמו סופת הטורנדו ההרסנית, הפוטוגנית והקטנה יחסית (הקוטר שלה קטן לרוב מקילומטר) והמדיקיין (קיצור של Mediterranean Hurricane) – סופה ים-תיכונית בעלת מאפיינים של סופה טרופית, שלפעמים מבקרת אפילו אצלנו בישראל.
איתמר קרבי, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
