בימינו, ליערות יש חשיבות רבה במיוחד במגוון תחומים: עצים מסייעים במאבק בשינוי האקלים על ידי הפחתת כמויות הפחמן הדו-חמצני, היציאה לטבע תורמת לבריאות ומחזקת את החוסן הנפשי, והיערות עצמם הם בית למגוון ביולוגי עשיר. אך מול חשיבותם של שטחים מיוערים ומול הרצון לנטוע יערות נוספים בארץ, ניצב הקונפליקט של שמירת הטבע: כיצד נטיעות עצים משפיעות על מגוון המינים שחיים בשטחי הטבע? מחקר חדש שמומן על ידי קק"ל, ושהוצג בוועידה השנתית ה-53 למדע ולסביבה, בחן את השאלה ומצא תשובה מורכבת.
לא הליכה בפארק
ישראל היא ציר מרכזי של נדידה וגם בית למאות מיני ציפורים מקומיים יציבים. ישראלים רבים נהנים מתחביב הצפרות, עוקבים אחר נדידת הציפורים ורואים את החשיבות שבשמירה על מגוון המינים הגדול ועל בתי הגידול שלהם. ואכן, הציפורים מושפעות מאוד מתצורת הצומח והנוף: בעוד שליערות ולעצים יש פוטנציאל לתמוך בעושר מינים גדול של עופות כמקום מחייה וקינון וכמקור למזון, יש גם מיני עופות שחיים בשטחים פתוחים עם צמחייה עשבונית נמוכה שנקראים בתות. שטחים אלה רגישים מאוד לשינויים בשטח כמו נטיעה שעלולה לצמצם אותם.
"המחקר שלנו מתמקד ביער פארק, שהוא יער פתוח ומרווח שלרוב מכיל עצים מקומיים כמו חרוב, אלה, שיזף ואלונים, שיש להם פוטנציאל גבוה יותר לתמוך במגוון העופות", מסביר דניאל עידן שערך את המחקר ביחד עם ד"ר ניב דה-מלאך, שניהם מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, האוניברסיטה העברית בירושלים, ובהנחיית ד"ר הילה סגרה, מהמחלקה לאגרואקולוגיה ומשאבי טבע, המכון למדעי הצמח, מינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני.
"יערות פארק כתצורת צומח קיימים באופן טבעי באזורנו ובעוד מקומות בעולם. היום קק"ל עברה מהנטיעות הצפופות לניסיון לחקות את היער המקומי הטבעי הזה", מוסיפה סגרה. "גם בתות וגם יערות פארק הם בתי גידול ייחודיים מאוד, ובאופן כללי בעולם הנושא של בתות נמצא במוקד הדיון על שמירת טבע. מדובר בבתי גידול פתוחים עם תצורת צומח נמוכה. אלה שטחים ייחודיים עם ערכי טבע מוגנים, שבגלל האופי המיוחד שלהם והמיקום שלהם הם מצויים בסכנה, לא רק בגלל ייעור. שטחים כאלה מומרים פעמים רבות לחקלאות ולבנייה ולכן הם נמצאים תחת לחצים גדולים מאוד", אומרת סגרה.
הטבע מורכב יותר
איך הכי נכון לנהל נטיעות לטובת המגוון הביולוגי? כדי לבדוק את זה, בחן צוות המחקר את נוכחותם של מיני עופות מקומיים ונודדים, בשמונה אתרים שיש בהם יערות פארק ובתות סמוכות, במזרח הגליל התחתון ובצפון עמק חרוד. ממצאי המחקר מציגים תמונה מורכבת: אומנם נמצא שבאביב עושר מיני העופות ביערות פארק גבוה בכ-50 אחוז מאשר בבתה, אך בשטחי הבתה - נוכחותם של עופות מקנני קרקע הייתה גבוהה פי 3–4 וכן נמצאו בהם באופן כמעט בלעדי מינים המוגדרים 'מתמחי בתה', כלומר עופות שמותאמים לקינון ולחיפוש מזון בבתות.
"ראינו שיער הפארק לא מצליח להיות אלטרנטיבה לשטחי בתה עבור מינים כאלה", אומר עידן, ומוסיף: "מצד אחד היער תומך בהרבה מינים של עופות, אז אם מסתכלים רק על שפע ועל כמות יש ליער פארק תרומה משמעותית. מצד שני יש חשיבות למינים ייחודיים שמצויים בסכנת הכחדה וזקוקים לבתות, והיער לא יכול לתמוך בהם".
נוסף על כך, נמצא כצפוי שמינים מקנני קרקע נצפו יותר בבתה מאשר ביער, ואילו מקנני עצים היו שכיחים יותר ביער. עם זאת, "הדברים לא דיכוטומיים ויש הרבה מצבי ביניים. באזורי בתה שהיו בהם מעט עצים מצאנו מינים שציפינו לראות יותר ביערות, וביערות מצאנו קצת מינים שלא ציפינו לראות שם בכלל. הביולוגיה והטבע הם מורכבים יותר", אומר עידן.
להרוויח מכל העולמות
את התמונה המורכבת הזו ידרשו מקבלי ההחלטות לקחת בחשבון. "בממשק לשמירת טבע יש לנו הרבה פעמים מטרות סותרות או מגוונות, וצריך לנהל את השטח בהתאם למטרות האלה ולהתחשב בכולן", אומרת סגרה. "אין פה הכרעה של מה טוב יותר, אבל חשוב לציין שמינים שחיים בבתות צריכים פעמים רבות שטחים גדולים יותר, ולראייה, לא מצאנו אותם ביער פארק. הם צריכים שטח בלי עצים ולכן חשוב מאוד לעשות תכנון נכון של איך משלבים שטחים של יער פארק בלי לפגוע בשטחי בתה. העניין הוא לא להימנע מנטיעת יער פארק, שהוא ערכי מאוד להרבה מינים, אבל לעשות זאת בצורה מושכלת ולבחור שטחים מופרים יותר שאפשר לשפר. לא לטעת על שטחי בתה שאנחנו יודעים שהם ערכיים מאוד, ולא לייצר הרבה שטחים קטנים של הבתות אלא לנסות לשמור על רצף שלהן כשמתכננים נטיעות. ברמה של ניהול נופי אפשר להרוויח כך מכל העולמות".
כליל אדר, עוזר יערן בקק"ל, בגוש ברעם-קרית שמונה, מוסיף: "מחקר זה מבליט ומוכיח באופן מדעי את שהיה לנו, היערנים, מוכר מהשטח: יערות הפארק הנטועים על ידי קק"ל תורמים למגוון הביולוגי. תוצאותיו לא מותירות מקום לספק על חשיבותן של פעולות לגיוון בתי הגידול בקנה המידה המקומי והמרחבי. המחקר מעמיק את היכרותנו עם השפעתן החיובית של נטיעות יערות פארק על המערכת האקולוגית. כמו כן, המחקר יסייע לקק"ל בקידום, בחידוש ובהקמה של יערות עם מטרות ברורות ולמקסום שירותי המערכת האקולוגית".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
