חולייה של ארבעה שודדי עתיקות נתפסה אתמול (יום א') "על חם" בשעות אחר הצהריים, כשהיא חופרת בתוך מערת קבורה עתיקה מהתקופה הרומית סמוך לאתר נבי שועיב/חיטין, בשוליה של בקעת ארבל - ליד הכינרת. ברשות העתיקות אמרו כי במהלך החפירה הבלתי-חוקית נגרם נזק כבד למערה ולשרידים הארכיאולוגיים.
(צילום: ניר דיסטלפלד, היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות)
החשודים נעצרו במבצע משותף של מפקחי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות ומג"ב גליל תחתון. הם הועברו לחקירה בתחנת משטרת טבריה. בחקירתם טענו הארבעה, כי הגיעו למקום לצורך ציד דורבנים וקטיף פטריות, אך הודו כי עשו שימוש בכלי חפירה בתוך מערת הקבורה.
אזור חיטין מוכר כמכלול ארכאולוגי בעל חשיבות היסטורית. ממזרח לו שכנה בתקופה הרומית והביזנטית העיירה התלמודית חיטיא - יישוב יהודי גדול במאה ה-3 לספירה, וממערב שכן יישוב נוסף בשם אל-מעאצר, ששמו הקדום אינו ידוע.
3 צפייה בגלריה
שבר כלי חרס קדום ועזרים ששימוש את השודדים במערה
(צילום: : ניר דיסטלפלד, היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות)
3 צפייה בגלריה
מקושון שעימו השחיתו השודדים את האתר ההיסטורי
(צילום: : ניר דיסטלפלד, היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות)
חיטיא נזכרת במקורות חז"ל כמקום מושבו של רבי יעקב איש כפר חטייא, וכן כמקום מגוריו של ריש לקיש - שודד שהפך לאחד מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור השני. על פי שמה של העיירה, סביר שתושביה עסקו בעיקר בגידול חיטה.
האתרים באזור נסקרו בעבר בידי פרופ' עוזי ליבנר מהאוניברסיטה העברית, ובמהלכם התגלו כלי חרס מהתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית.
ניר דיסטלפלד, מפקח היחידה למניעת שוד של רשות העתיקות בצפון, אמר: "כל פגיעה באתר עתיקות היא פגיעה ישירה ביכולת שלנו ללמוד את העבר ולהעביר אותו לדורות הבאים. מערות קבורה ואתרים קדומים הם מקורות ידע חד-פעמיים, והלב נחמץ לראות את ההרס שנעשה בעבור בצע כסף. האחריות לשמירה על המורשת הארכיאולוגית מוטלת על כולנו, ורשות העתיקות פועלת בנחישות, יחד עם גורמי האכיפה, כדי להגן על נכסי התרבות של הציבור ולהעמיד לדין את האשמים".
שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, הוסיף: "אזור חיטין מוכר מן המקורות ומן המחקר כמקום שבו התקיימו חיים יהודיים לאורך דורות. כאשר אתרים כאלה נפגעים - ועוד בזדון - נפגעת הזכות שלנו לשמור על העדות החומרית לקיומה של המורשת היהודית כאן. זו פגיעה בזיכרון, בזהות וביכולת להעביר את סיפור המקום לדורות הבאים. משרד המורשת יוסיף לפעול, יחד עם רשות העתיקות וגורמי האכיפה, כדי להגן על אתרי המורשת ולשמרם למען הציבור כולו ולמען הדורות הבאים".
בתום החקירה שוחררו החשודים בערבות עצמית. עם סיום הטיפול בתיק, יועבר החומר ללשכה המשפטית של רשות העתיקות לצורך בחינת הגשת כתב אישום.
מי היה ריש לקיש?
ריש לקיש (שמעון בן לקיש), שגר באזור שבו אירע השוד לפני כ-1,750 שנה, היה מהגדולים שבאמוראי ארץ ישראל בדור השני. הוא נתפרסם כאחד מגדולי החכמים בדורו בזכות חריפותו, עמקנותו, יושרו וצניעותו. בשל חריפותו נאמר עליו כי הוא "עוקר הרים וטוחנם זה בזה".
בנערותו היה נע ונד ועמד בראש חבורת שודדים (על פי אגדה אחרת התפרנס ממשחקי גלדיאטורים). רבי יוחנן בן נפחא (רבי יוחנן) לקח אותו תחת חסותו ונתן לו את אחותו לאישה. בהשפעתו חזר ריש לקיש בתשובה והרבה בלימוד תורה. היה מטיף גדול ללימוד תורה (על אהבתו לתורה מעידה אימרתו "אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה") ולאהבת ארץ ישראל.
במהרה הפך ריש לקיש לתלמיד-חבר של רבי יוחנן בן נפחא שהעריכו מאוד, ונעשה מישנהו בישיבת טבריה. בשעת הלימוד של השניים היה ריש לקיש מקשה על רבי יוחנן "עשרים וארבע קושיות על כל דבר ודבר" עד שהיתה ההלכה מתבארת ומתבהרת. ריש לקיש גם לא חשש לחלוק על גדולים ממנו בתורה, ובכללם רבי יוחנן ואף רבי יהודה הנשיא. על פי חז"ל, מת ריש לקיש כתוצאה מוויכוח הלכתי עם רבי יוחנן.
