בשבועות האחרונים שהייה ארוכה בחוץ, מחוץ לחלל ממוזג, נראית כמו משימה בלתי אפשרית. תנאי החום הקשים ועליית הטמפרטורות המתמדת בתקופה זו מורגשים ביתר שאת על ידי עובדי החוץ - שמעבירים את רוב שעות היום שלהם הרחק מהמזגן, בחום הקופח. קושי זה הביא בשבועות האחרונים את עובדי חברת השליחויות האמריקנית UPS לפתוח בשביתה מול בנייני הנהלת החברה ולדרוש ממנה שתספק להם אמצעים להגנה מפני החום.
4 צפייה בגלריה
עובד ב-UPS
עובד ב-UPS
עובד ב-UPS
(צילום: shutterstock)
לא מדובר בקושי סובייקטיבי בלבד: במחקר שבוצע על ידי צוות חוקרים בינלאומי ושהתפרסם לאחרונה נמצא שעומס חום תעסוקתי (Occupational Heat Stress) משפיע על גופם של עובדים וכן פוגע ביעילותם - ושעם עליית הטמפרטורות העולמית כחלק ממשבר האקלים, השפעותיו של החום ייאלצו אותנו לעבוד קשה יותר כדי להתפרנס.
במחקר, שהתפרסם בכתב העת המדעי Temperature, נותחו כמה עשרות מחקרים קודמים, כך שהוא כלל נתונים על אלפי עובדים, מ-21 מדינות, שעסקו ב-41 תפקידים מקצועיים שונים. החוקרים חישבו את השפעת החום על טמפרטורת הגוף, קצב הלב וכמות הנוזלים בגוף.
החוקרים מצאו שעומס חום תעסוקתי מעלה אצל עובדי החוץ את טמפרטורת הגוף והעור, את קצב הלב ואת המשקל הסגולי של השתן (עליה בריכוז המומסים בשתן, מדד שעלול להעיד בין השאר על התייבשות), ושהוא אחראי לשני שלישים מההפחתה בקצב חילוף החומרים בגופם. מעבר לכך, עומס החום פוגע ביכולתם לבצע עבודה גופנית, כך שכאמור, נוכח משבר האקלים ההולך ומחריף, אלה מאיתנו שעובדים רבות בחוץ ייאלצו להתאמץ יותר כדי להגיע לאותה התפוקה שמצופה מאיתנו.

הגוף מאט כדי להגן על עצמו

"עומס חום תעסוקתי עלול להוביל לשתי סכנות בריאותיות עיקריות: מכת חום והתייבשות", מסביר פרופ' יובל חלד, מומחה לפיזיולוגיה של גוף האדם במאמץ, לשעבר הפיזיולוג הראשי של צה"ל בחיל הרפואה וראש התוכנית לתואר שני בפקולטה למדעים בסמינר הקיבוצים.
מכת חום היא אירוע שבו טמפרטורת הגוף עולה אל מעל 41-40 מעלות צלזיוס, מה שמלווה בפגיעה במערכות כמו הלב, הכבד והמוח, ועלול אף להוביל לתמותה. גם כשעומס החום לא קטלני, הוא עלול להוביל לסכנות ארוכות טווח, כמו פגיעה במערכת ויסות החום בגוף.
4 צפייה בגלריה
עובדים באתר בנייה
עובדים באתר בנייה
עובדים באתר בנייה
(צילום: shutterstock)
לצד מכת החום עומדת ההתייבשות, שהיא איבוד מוגבר של נוזלים. התייבשות עלולה לגרום לשיבוש פעילות או להרס של מנגנונים רבים בגוף, כמו הולכה עצבית ועיכול, והיא הופכת את הדם לסמיך יותר, כך שקשה יותר להניעו בגוף (מה שעלול לגרום לפגיעה בפעילות הלב ובחילופי גזים כמו חמצן, ולכן לנזק לאברים רבים). בנוסף, ההתייבשות פוגעת ביכולת ויסות החום של הגוף – במצב זה יש כמות פחותה יותר של נוזלים בגוף והיכולת להזיע נפגעת. מקרי התייבשות מובילים לתפקוד ירוד, ובמקרים קיצוניים אף עלולים להיות קטלניים.
מדוע אנחנו הופכים לעובדים פחות יעילים כשאנחנו נחשפים לטמפרטורה גבוהה? "במוח שלנו יש וסת שמגן עלינו מפני סכנותיו של עומס החום", מסביר חלד. "הוסת מעכב את מערכת התנועה – מה שמרגיש לנו כעייפות. בעצם, כשהסטרס הפיזיולוגי עולה עקב החום, אנחנו, באופן טבעי ולא מודע, מבצעים ויסות עצמי – מורידים את קצב העבודה בכדי להגן על עצמנו". ואכן, המחקר הראה למשל שתחת עומס החום תנועות הידיים של העובדים פוחתות, והופכות איטיות יותר.
על אף ניסיונו של הגוף להגן על עצמו, בפועל, במקרים רבים העובדים נדרשים לאותה התפוקה, גם תחת עומסי החום הכבדים. כיוון שלא ניתנת להם האפשרות לקרר את עצמם, וכן לאור רצונם להגיע לאותה התפוקה בכדי לא לפגוע בפרנסתם, בפועל הם הופכים חשופים לסכנות בריאותיות רבות. מעבר לכך, פעמים רבות טמונה בכך סכנה – אם מדובר בעובדי שליחויות, למשל, שמבלים חלק גדול מהזמן בנהיגה, התשישות מהחום עלולה להוביל לעליית הסיכוי לתאונות.

ירידה בעמידות האנושית לחום

יש לציין שהאדם, בבסיסו, הוא בהחלט יצור שנועד לעבוד בחום. "מערכת ויסות החום שלנו היא טובה משל יונקים אחרים – שמזיעים פחות מאיתנו, למשל", אומר חלד. "עוצבנו בכדי להתמודד עם מאמצים ממושכים בחום גבוה". עם זאת, לדבריו, בעשורים האחרונים יש ירידה משמעותית בחוסן שלנו ובעמידותנו לעומס החום. "כיום אנחנו רגילים לחיות במזגן, אחוז ההשמנה גדל, התחלואה במחלות הכרוניות עולה ואנחנו נוטים לאורח חיים יושבני. כל אלה גורמים לנו להיות שבריריים יותר ומועדים יותר לתחלואה, ומקשים על יכולתנו להסתגל לשינויים סביבתיים". לכל זאת, כאמור, מתלווה עליית הטמפרטורות העולמית, שעלולה לגרום לכך שמבחינה פיזיולוגית, ייצור החום שלנו יגבר על היכולת שלנו לפזר חום – מה שעלול לסכן ולפגוע בנו.
4 צפייה בגלריה
עובדים באתר בנייה
עובדים באתר בנייה
עובדים באתר בנייה
(צילום: shutterstock)
אחד הממצאים שאליו מתייחס המחקר הוא שכשמדובר בנשים, הסכנה הבריאותית עקב עומס החום גבוהה יותר מאשר כשמדובר בגברים. סיבה אחת לכך היא שמבחינה פיזיולוגית, יכולתן של נשים לווסת את חום גופן נמוכה יותר: נשים מזיעות פחות מגברים, ומסוגלותן לפזר את החום פחותה. מעבר לכך, המחקר מלמד שנשים ייטו להתאמץ יותר, וכתוצאה מכך גם לייצר יותר חום, בכדי להשוות את התפוקה שלהן לתפוקתם של הגברים, ולא להיראות חלשות מהם.

לאפשר לעובדים הגנה מהחום

עובדי UPS המוחים חיים בניו יורק – עיר עם אקלים חם ולח מאוד בקיץ. ניו יורק סובלת מאוד מתופעת "אי החום העירוני", שבמסגרתה חם הרבה יותר בתוך הערים מאשר מחוץ להן, עקב גורדי השחקים הרבים שחוסמים בה את הרוח ושקולטים כל היום את חום השמש, ועקב תכנון הרחובות בצורת שתי וערב. מעבר לכך, גם המשאיות שרבים מהעובדים נוסעים בהן לא ממוזגות.
4 צפייה בגלריה
מנהטן
מנהטן
מנהטן
(צילום: shutterstock)
כך או כך, הסיפור של עובדי UPS לא ייחודי לארצות הברית, והוא מלמד גם על הקושי הרב שלנו, העובדים בישראל, להגן על עצמנו מפני הסכנות הטמונות בעבודה תחת השינויים האקלימיים. "באופן כללי, הנושא של בטיחות וגהות, ובתוך כך גם עבודה בטמפרטורות גבוהות, לא מפותח מאוד בישראל, ויש מעורבות מעטה של ארגוני העובדים בנושא", מספר פרופ' גיא מונדלק, ראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב ומומחה בתחום דיני העבודה. עוד חשוב לזכור שפעמים רבות עובדי החוץ בישראל הם עובדים מוחלשים – רבים מהם מתקיימים משכר נמוך ומגיעים מרקע דל אמצעים (בייחוד כשמדובר בעובדי בניין וחקלאות). מעצם כך, הם עלולים לחשוש מהבעת התנגדות – מה שמפחית אף יותר את היכולת שלהם להגן על עצמם.
חלד מספר, כפי שמראה גם המחקר, שקיים צורך בהול בהגברת הבטיחות בעבודות הנעשות בחוץ, ובמתן דרכים שונות שיגנו על העובדים מפני הסכנות המתוארות. כיצד אפשר לעשות זאת? על פי החוקרים, יש לספק לעובדים חללים ממוזגים, שאליהם הם יוכלו להיכנס כל פרק זמן מסוים ולהצטנן מעט. זאת, בנוסף למיזוג של כלי הרכב שהם נוסעים בהם. צעד נוסף היא הענקת מים קרים וקרח לעובדים באופן רציף ותמידי, ועידודם לשתייה מרובה. כמו כן, יש להקפיד לדבריהם על חלוקת זמן-מנוחה מיטיבה, שתפחית את הסכנות. כמו כן, ככל שרואים שמספר עובדים מסוים לא מספיק עבור יצירת התפוקה שנדרשת בשעות החמות, הם ממליצים לשקול ברצינות תוספת של עובד. במובן הרחב יותר, מציעים כותבי המחקר לעגן את ההגנה על עובדים מפני סכנות החום בחקיקה או בהסכמים רחבי היקף.
חלד מוסיף שקיימת חשיבות רבה ב"חינוך" האוכלוסייה - הן העובדים עצמם והן המעסיקים - בשני היבטים. ראשית, יש ליידע את העובדים והמעסיקים בסכנות הספציפיות, והחמורות, שטמונות בשעות עבודה רבות תחת השמש הקופחת. כך, אפשר יהיה לעודד אותם לשתות כמות מים גדולה יותר, ולנוח ממאמץ היתר. נוסף על כך, חלד מדגיש שכדי להגדיל את הסבילות הראשונית שלנו ואת החסינות שלנו לחום, יש לדאוג לשמור על בריאות ועל רמת כושר טובה.
רבים מהצעדים הללו דורשים מהמעסיקים לדאוג לעובדיהם. כיום, אין בחוק חובה ברורה שלפיה המעסיק נדרש להתייחס בצורה כלשהי לסכנות החום. לדברי מונדלק, גם כשיש אחראי בטיחות וגהות במקומות עבודה שונים, תחום הסכנות הסביבתיות הוא לא דבר שהם מרבים לתת עליו את הדעת. עם זאת, בהתחשב בכך שאיכות העבודה יורדת כשעובדים נדרשים לה תחת עומסי חום, גם בהיבט הכלכלי, ההגנה על העובדים מפני החום טובה גם למעסיק.