סיור שגרתי בהר הנגב חשף תופעה מרתקת, ושאלה שנותרה פתוחה. מארק כץ, פקח ברשות הטבע והגנים בהר הנגב הדרומי, יצא לסיור שטח באזור ולפתע הבחין בפראים. "הבחנתי בשני סייחים משתובבים בעליצות. עצרתי כדי לדווח על התצפית ואז שמתי לב ששניהם מסתודדים ליד נקבה", הוא סיפר. צפו בתיעוד:
(צילום: מארק כץ, רשות הטבע והגנים)
כץ תיעד את השלושה בסרטון. הוא סיפר כי הופתע ונותר לתצפת על הפראים. "במשך כ-10 דקות שתיצפתתי עליהם לא ראיתי עוד פראים בסביבה", הוא אמר. "שיתפתי את הסרטון בקבוצת חקר הפראים שם התפתח דיון מעניין בסוגיה, שכן תופעה של תאומים נדירה ביותר בקרב סוסיים. סברה נוספת שהועלתה שאחד הסייחים התייתם מאימו ואימץ את המשפחה כאומנת. במקרים הספורים שבהם נצפתה תופעה דומה הסייח המאומץ לא שרד משום שהנקבה סירבה להניק אותו".
פרופסור עמוס בוסקילה מהמחלקה למדעי החיים בפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת בן גוריון ומומחה לפראים, הסביר כי ״הסיכוי לתאומים בבני משפחת הסוסיים נמוך מאד, וגם כשזה קורה, הם, או לפחות אחד מהם, במצב ירדו, שהם לא שורדים, או אחד מהם לא שורד".
על הצילום של כץ, הוא אמר: "יש לתצפית הסברים אלטרנטיביים, בלי להניח שהם תאומים: בתצפיות על סוסים בבר בשמורת דוניינה בספרד, יצא לי לראות שני סייחים הולכים עם נקבה מסויימת, ולפחות במקרה אחד ידעתי שהאם של אחד הסייחים מתה, והוא הסתפח לאמא האחרת עם הסייח שלה. היא נתנה לו ללכת יחד איתם, אבל לא לינוק. באוכלוסייה אחרת בצפון ספרד גם כן צפיתי בזה, ויתכן ששם מדובר בחברות חזקה בין שני הסייחים, בלי שאף אמא מתה. הנושא כרגע בבדיקה באמצעות עדויות מצולמות".
"בחודשים יוני יולי הנקבות מניקות ולכן הן צריכות לשתות כל יום", אומרת זהבה סגל אקולוגית צפון הנגב ברשות הטבע והגנים. "הפראים מתארגנים בקבוצות כל פעם בקבוצה אחרת. כאשר נקבה הולכות לשתות היא מצטרפת אליה חבורה של נקבות לרוב בין 8-12 פראים. הזכרים הרווקים מגיעים בקבוצות נפרדות. הזכרים הדומיננטיים מחזיקים בטריטוריה הכוללת מקור מים שמשמש מקור חשוב למפגש ורבייה. במחקר שנעשה בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון נמצא שיש חשיבות גדולה למיקום מקורות המים לתפוצת הפראים ולחיזוק המגוון הגנטי שלהם".
פראים מתת המין הסורי נכחדו כמעט לחלוטין בתחילת המאה הקודמת מהטבע הארצישראלי, והושבו חזרה לטבע בפרויקט של הרשות. בשנת 1968, הרשות הביאה לארץ מאיראן אחד-עשר פרטים של פראים מתת מין פרסי לגרעין רבייה בשמורת הטבע חי-בר יטבתה. מאז, הפראים חזרו להסתובב בדרום הארץ, כפי שעשו בימי קדם.
נכון לשנת 2016, יש יותר מ-300 פריטים המסתובבים ומתרבים באופן חופשי בטבע, ונמצאים בעיקר מצפון הר הנגב ועד פארן. הנקבות ממליטות סייח אחד לאחר הריון שנמשך כמעט כשנה, ורק לאחר חצי שנה הוא נגמל ועוזב את אימו לחיים בוגרים. לפי הערכות המספרים שלהם היום הרבה יותר גבוהים, והם מהווים מטרד גדול לחקלאים, וסכנה עבור נהגים בכבישי האזור.
במידה ונתקלתם בחיה פצועה, דווחו למוקד רשות הטבע והגנים במספר: 3639*
