זהו סיפורם הטרגי של שני אחים, שהעושר שלהם לא הספיק כדי להציל אותם ממוות מוקדם. חור בגולגולת של אדם שחי בתקופת הברונזה המאוחרת במגידו עשוי להיות עדות מוקדמת ודי נדירה מסוגו במזרח התיכון של ניתוח גולגולת ושל המחלה שהובילה לכך.
ארכיאולוגים יודעים שאנשים ביצעו חירור גולגולת (טרפנציה) - ניתוח רפואי שבמהלכו נקדח או נחתך חור בגולגולת, דרכו נחשף הקרום הקשה של המוח כדי לטפל במחלות תוך-גולגולתיות - במשך אלפי שנים. כעת, הודות לחפירה שנערכה ב-2016 בתל מגידו - מקום שעל פי הנבואה הוא האתר שבו ייערך הקרב האחרון לפני קץ הימים - התגלו ראיות חדשות לכך שניתוח זה מתוארך לפחות לתקופת הברונזה המאוחרת, לפני כמעט 3,500 שנים.
רייצ'ל קלישר ממכון ג'וקובסקי לארכאולוגיה ולעולם העתיק באוניברסיטת בראון הובילה את הצוות, שניתח את שרידיהם של שני אחים מהמעמד הגבוה שחיו במגידו בסביבות המאה ה-15 לפני הספירה. היא גילתה שזמן לא רב לפני שאחד האחים מת, הוא עבר סוג מסוים של ניתוח גולגולת שנקרא טרפנציה, הליך שבו בוצע חיתוך של הקרקפת, גילוף ארבעה קווים מצטלבים בגולגולת ויצירת חור מרובע בגולגולת.
לדברי קלישר, העדות הזו להליך הטרפנציה הינה המוקדמת ביותר מסוגה שנמצאה במזרח הקרוב (לרבות אנטוליה, ארץ ישראל, מצרים, עבר הירדן ולבנון) בימי קדם. "יש ראיות לכך שטרפנציה היא סוג ניתוח אוניברסלי שנעשה בו שימוש במשך אלפי שנים. אבל במזרח הקרוב לא מדובר בשיטה נפוצה, ולראיה כתריסר דוגמאות לטרפנציה בכל האזור הזה. תקוותי שמחקר זה ועדויות נוספות שאולי יתגלו בהמשך, יעמיקו את ההבנה של טיפול רפואי ודינמיקה תרבותית בערים עתיקות באזור זה".
פרופ' ישראל פינקלשטיין, שהיה שותף לכתיבת המחקר שפורסם בכתב העת PLoS One ומשמש כמנהל בית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה, אמר כי לפני 4,000 שנים שלטה מגידו על חלק מדרך הים (ויה מאריס), תוואי יבשתי חשוב שחיבר את מצרים עם סוריה, מסופוטמיה (איראן ועיראק של ימינו) ואנטוליה, כשחלק ממנה עבר דרך ארץ ישראל. כתוצאה מכך, היא הפכה לאחת הערים העשירות והקוסמופוליטיות באזור במאה ה-19 לפנה"ס בערך, עם קו רקיע מרשים של ארמונות, מקדשים, ביצורים ושערים. "קשה להפריז בחשיבותה התרבותית והכלכלית של מגידו בשלהי תקופת הברונזה", אמר פינקלשטיין.
לדברי קלישר, שני האחים שאת עצמותיהם היא ועמיתיה למחקר ניתחו, הגיעו מאזור סמוך אל הארמון מתקופת הברונזה המאוחרת של מגידו, מה שמרמז על כך שהצמד נמנו על בני האליטה ואולי אפילו בני מלוכה בעצמם. עובדות רבות אחרות מוכיחות הנחה זו, שכן האחים נקברו עם כלי חרס קפריסאים משובחים וחפצים יקרי ערך אחרים, ואף קיבלו טיפול רפואי שככל הנראה לא היה זמין עבור רוב תושבי מגידו. קלישר זיהתה כמה מומים בשלדיהם של שני האחים. לאח הגדול, היה תפר גולגולתי נוסף וטוחנת נוספת בזווית הפה, מה שמצביע על כך שייתכן שהייתה לו תסמונת מולדת כמו דיספלזיה קלידוקרניאלית - מחלה גנטית המשפיעה על התפתחות העצמות וצמיחת השיניים.
כמו כן, עצמות שני האחים מהוות עדות לאנמיה, עם מחסור בברזל מתקופת הילדות, שייתכן שהשפיעה על התפתחותם. אי סדרים התפתחותיים אלה יכולים להסביר מדוע האחים מתו צעירים, אחד בשנות העשרה שלו או בתחילת שנות ה-20 והשני מתישהו בין שנות ה-20 ל-40 לחייו.
5 צפייה בגלריה
תמונות של שרידי שלדי האחים, המקום בו נחשפו ואיור בו ניתן להבחין בין שרידי האחים (בירוק ובתכלת) לשרידי בעלי חיים שנחשפו לצידם (בכתום)
(צילום: Kalisher et al., PLoS One, 2023)
עם זאת, קלישר אמרה כי סביר יותר להניח שהשניים נכנעו בסופו של דבר למחלה זיהומית, זאת על בסיס העובדה ששליש מהשלד של אח אחד, וחצי מהשלד של האח השני, היו עם נקבוביות וסימנים של דלקת קודמת בקרום המכסה את העצמות - מה שבסופו של דבר מצביע על מחלה זיהומית מתמשכת כמו שחפת או צרעת, אם כי קשה לבסס תחלואת צרעת רק על סמך עצמות. לשם כך, מתקיים כיום שיתוף פעולה בין קלישר לחוקרים במכון מקס פלאנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית כדי לבצע ניתוחי דנ"א של נגעים ספציפיים בעצמות, כאשר אם יימצא דנ"א חיידקי תואם לצרעת, הרי שהאחים הללו יהוו את אחת הדוגמאות המתועדות המוקדמות ביותר לצרעת בעולם.
בנוסף לכך, קשה לדעת אם הייתה זו המחלה, מום מולד או סיבה אחרת שגרמה לאח אחד לעבור ניתוח חירור גולגולת. לדבריה של קלישר, אם ניתוח הטרפנציה נועד להשאיר אותו בחיים, הוא לא הצליח, מכיוון שהאדם נפטר זמן קצר לאחר הניתוח - תוך ימים, שעות ואולי אפילו דקות.
למרות כל העדויות לטרפנציה שנחשפו במהלך 200 השנים האחרונות, הרי שרב הנסתר על הגלוי עבור החוקרים, בין היתר מכיוון שלא ברור מדוע חלק מהחורים הם עגולים - מה שמצביע על שימוש במקדחה - בעוד שחלקם מרובעים או משולשים. כמו כן, לא ברור עד כמה ההליך היה נפוץ בכל אזור, או באיזה אופן עמים קדומים בכלל ניסו לטפל בבעיה הרפואית (כיום רופאים מבצעים הליך דומה, הנקרא קרניוטומיה, כדי לטפל בלחץ שנוצר על המוח, בין היתר בשל הוצאת גידולים, ניקוז דם ובכלל בעיות המצריכות פתיחת גולגולת).
"צריך להיות במצב בריאותי די חמור כדי שזה יחייב חירור של הגולגולת", אמרה קלישר, שממשיכה לחקור את הנושא גם בתקופות קדומות יותר. "מסקרן אותי לבחון זאת לעומק כדי להשכיל מכל דוגמה של טרפנציה בעת העתיקה, כדי להצליב בין הנסיבות השונות בגינן אדם עבר את הניתוח הזה. מעניין לגלות כי בימי קדם, הייתה הרבה יותר סובלנות והרבה יותר אכפתיות אחד כלפי השני ממה שאנשים עשויים לחשוב. ישנן ראיות אפילו מתקופת הניאנדרטלים למתן טיפול הדדי, אפילו בנסיבות מאתגרות. זה מראה שלמרות חלוקה למעמדות, הייתה סולידריות ואחווה אנושית בהקשר זה".
