הורים לילדים מגלים עד מהרה שלצד אוכל, ניקיון ושעות שינה, הם צריכים לדאוג גם לצרכים החברתיים של בניהם ובנותיהם. סידור לוח הזמנים של ילד בגיל הגן דורש השקעה לא מעטה: צריך לברר אם אורי יכול להגיע ביום חמישי, לקבוע עם אבא של מאיה לראשון, לזכור מתי יום ההולדת של נעם הבת…
הורים עושים זאת, משום שהם מבינים כמה חשוב לילדים לשחק עם בני גילם. המשחק עוזר להם לפתח כישורים חברתיים, קוגניטיביים וגופניים, ללמוד לעבוד עם אחרים למען מטרה משותפת, להתחרות וגם להפסיד. ובני אדם צעירים אינם היחידים שמפתחים כישורים דרך משחק. בעלי חיים רבים משחקים בצעירותם, רודפים זה אחר זה ונאבקים בקרבות-דמה, והפעילות הזו חשובה להתפתחותם.
מי שגדל בלהקה או בקבוצה גדולה, כמו למשל קופי בבון, יכול למצוא בקלות חברים למשחק. אחרים, כמו גורי נמרים או ברדלסים, נולדים בדרך כלל יחד עם אחים ואחיות, שמספקים את הצורך שלהם בחברה. אבל מה יעשה מי שנולד לבעל חיים יחידאי, ואין לו אחים קרובים בגיל?
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
מדוע המונדיאל מזהם כל כך?
להצעיר את העין
טיפול הקסם בעצי האבוקדו
מחקר חדש שטרם עבר ביקורת עמיתים מראה שאצל אורנגאוטנים, כמו אצלנו, האימהות דואגות לחיי החברה של צאצאיהן. הן משקיעות זמן ואנרגיה כדי להגיע לאזורים שבהם יש סיכוי גבוה לפגוש צמד נוסף של אם וצאצא, ולאפשר לשני הצעירים לשחק יחדיו.
לא מפגש מקרי
חייו של אורנגאוטן צעיר עלולים להיות בודדים למדי. הנקבות מביאות לעולם כמעט תמיד צאצא בודד, ולא נכנסות שוב להיריון במשך כשבע שנים בממוצע. אורנגאוטנים הם לא חיות חברותיות, והבוגרים אינם נפגשים לעתים קרובות. האורנגאוטן הצעיר מבלה את שנותיו הראשונות עם אימו, והולך איתה לכל מקום. בשביל לפגוש חברים, הוא צריך שאמא תיקח אותו אליהם.
בשני אנחנו בחוג נינג'ה בג'ונגל, שלישי זה חוג יער, רביעי בצהריים הוא בטיפול רגשי ובחמישי כבר קבענו עם קופיקו בג'ימבורי. שנדבר שבוע הבא? אימא ואורנגאוטן צעיר שכנראה לא הצליחו לתאם פליידייט
( מקור: Finsha15, ויקימדיה)
כדי לבדוק את מנהגי המשחק של קופי האדם הללו, החוקרים השתמשו בנתונים שנאספו במשך 15 שנה, על 31 זוגות של אם וצאצא שחיים בטבע באי בורנאו. שטחי המחיה של הנקבות חופפים לרוב זה את זה, ומדי פעם הן נפגשות באזורים המשותפים והצאצאים שלהן משחקים יחדיו. החוקרים סבורים שהמפגשים האלו לא אינם מקריים. קודם כל, הם מצאו שאימהות שהצאצאים שלהן היו קרובים בגיל נפגשו לעתים קרובות יותר, וכך צאצאיהן שיחקו יותר. בנוסף, נראה שהאימהות תכננו את המפגש מראש: יום קודם לכן הן החלו לנוע לכיוון האזור שהן חולקות עם אחת משכנותיהן, שיש לה צאצא בגיל המתאים, וכדי להגיע לשם הן עברו מרחק גדול יותר בהשוואה לימים אחרים. יום לאחר המפגש האימהות פנו חזרה לשטח בו הן מבלות את רוב זמנן, ושוב עברו מרחק גדול מהרגיל.
המפגשים נמשכו לרוב כמה שעות, ובמהלכם שני הצעירים שיחקו יחד והאימהות בילו את זמנן בקרבת מקום זו לזו. עם זאת, הן לא השתתפו במשחק בעצמן וגם לא ניקו זו את פרוותה של זו, כמו שעושים קופי אדם אחרים. לא נראה שהאימהות השיגו יתרון כלשהו מהמפגש – ככל הנראה הוא היה לטובת הצאצאים בלבד. בנוסף לכך, הצורך לעבור מרחק גדול יותר כדי להגיע למפגש ולחזור ממנו גרם לכך שהן אכלו פחות בימים אלו בהשוואה לימים אחרים. גם בזמן המפגש עצמו הן עסקו פחות באכילה ובאיסוף מזון, וייתכן שהיו עסוקות בהשגחה על המשחק של הצאצאים.
בניגוד לחגיגה הקלורית שלרוב מתלווה לפליידייט של בני אדם, המפגשים בין אורנגאוטנים צעירים דורשים זמן התארגנות והגעה, ועל כן האם צורכת פחות מזון בימי המפגש
(מקור: Brenna Wright, Shutterstock)
בתקופות בהן היו הרבה פירות ביער, היו יותר מפגשים ומשחקים של האורנגאוטנים הצעירים – אולי משום שהאימהות יכלו להשיג מזון בקלות רבה יותר, וכך יכלו להרשות לעצמן להשקיע את זמנן במפגשים חברתיים לילדים. עם זאת, גם בתקופות של מחסור המפגשים לא נפסקו לחלוטין, דבר שעשוי להעיד על החשיבות שקופי האדם מייחסים להם.
החוקרים הסיקו שהאימהות משקיעות משאבים ומאמצים מיוחדים כדי לדאוג שצאצאיהן יוכלו לשחק עם בני גילם. "זהו עוד סוג של השקעה אימהית, שאינו מקבל די תשומת לב", כתבו החוקרים במאמר. "מעבר לדאגה למזון של הצאצאים ולהגנה עליהם, הן דואגות גם להתפתחות החברתית שלהם".
ד"ר יונת אשחר, העורכת הראשית של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
