ריבוי גורמי אכיפה, תיקים רבים נגנזים, וכמות המפקחים והביקורות נמוכה - כך עולה מדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנכתב לבקשת ח"כ מיקי חיימוביץ'. זאת, לקראת דיון בנושא שייערך מחר (יום ג') בוועדת הפנים והגנת הסביבה בצל היום הבינלאומי לזכויות בעלי חיים.
אכיפת פגיעה בבעלי חיים
סמכויות הפיקוח והאכיפה של החוקים הנוגעים למניעת פגיעה בבעלי חיים נתונות בידי שלושה גורמים מרכזיים: משטרת ישראל, היחידה המרכזית לפיקוח ואכיפה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (יחידת פיצו"ח), והרשויות המקומיות. לפי הדו"ח, זהות הגוף המטפל בתיק צער בעלי חיים נקבעת לעיתים בצורה שרירותית ולא אחידה. כמו כן, סמכויות האכיפה המקבילות וריבוי הגורמים המטפלים בעבירות אלו, מקשים על תכלול הנושא ועל קביעת מדיניות אכיפה אחידה ואפקטיבית.
דו"ח זה מתפרסם היום במלואו, לאחר שלפני כחודשיים נתונים מתוכו הוצגו בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. בין היתר, פורסם אז כי 82% מהתיקים שהמשטרה פתחה בעניין התעללות בעלי חיים בין השנים 2015 – 2020 נגנזו, רובם כי העבריין לא ידוע או מחוסר ראיות.
למשטרת ישראל הסמכות הכללית לאכוף את חוק צער בעלי חיים, ככל חוק אחר. התיקים נחקרים על ידי תחנות המשטרה לפי הסמכות המקומית ויחידת התביעות האזורית מגישה את כתבי האישום. בשנת 2018 התקבלו במשטרה 11,579 קריאות של אזרחים בנושא צער בעלי חיים, שפחתו בשנת 2019 ל- 10,210.
בין השנים 2015 ועד יוני 2020, נפתחו 1,982 תיקי חקירה בהם נכללו עבירות שקשורות להתעללות בבעלי חיים, וכן לפי חוק צער בעלי חיים. וזאת ביחס ל- 1,284 חשודים. מתוך 1,982 תיקי חקירה אלו, ב- 81% מהתיקים עבירת ההתעללות בבעלי חיים הייתה עבירה ראשית בתיק. נכון לסוף יוני 2020 , מתוך 1,982 תיקי חקירה אלו, כ- 82% מהתיקים כאמור נגנזו.
משרד החקלאות הוא הגוף האמון על אכיפת חוק צער בעלי חיים ותקנותיו. במשרד החקלאות קיימת יחידת חקירות עצמאית שעוסקת בין השאר בעבירות צער בעלי חיים (יחידות הפיצו"ח), וכן מחלקת תביעות. מהמשרד נמסר כי ישנם 62 מפקחות ומפקחים ביחידת הפיצו"ח, המוסמכים, מוכשרים ופועלים לאכיפת חוק/תקנות צער בעלי חיים, כחלק מתחומי האכיפה בהם פועלת היחידה. על פי המשרד, יחידת הפיצו"ח הקצתה שישה מפקחים לאכיפת חוק צער בעלי חיים (מפקחים בכל מרחב), וזאת בהתאם להחלטת ממשלה מספר 833.
7 צפייה בגלריה
מספר תיקי חקירה שנפתחו לפי חוק צער בעלי חיים וכן לפי סעיף 451 לחוק העונשין ( 2015 עד יוני 2020
(קרדיט: מרכז המחקר והמידע של הכנסת)
וטרינרים ברשויות המקומיות
הרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות מצויים בקשר יום יומי עם המתרחש בתחומי הרשויות המקומיות בהן הם עובדים בכל הנוגע לבעלי חיים, ופעמים רבות, עשויים להיות הכתובת הראשונה לפניות בנושאי בעלי חיים.
עם זאת, רוב הרופאים הווטרינרים הרשותיים אינם בעלי סמכויות אכיפה כלשהן לפי חוק צער בעלי חיים, מפני שטרם עברו הכשרה מתאימה מטעם משרד החקלאות או שטרם הוסמכו לכך על ידי ראש הרשות המקומית. נכון לספטמבר 2020, כ-90 רופאים וטרינרים עירוניים עברו את קורס ההכשרה ומהם, הוסמכו 16 רופאים וטרינרים עירוניים מ-10 רשויות מקומיות.
משנת 2015 ועד יוני 2020 נפתחו 65 תיקים שכללו עבירה לפי חוק צער בעלי חיים (התיקים כללו 85 חשודים. מתוך 65 התיקים שנפתחו בשנים אלו, 27 ( 42% מהתיקים) הועברו לגוף תובע אחר, ו- 26 ( 40% מהתיקים) נגנזו במחוז. בשנים 2015 -יוני 2020 הגישה הפרקליטות 13 כתבי אישום בגין פגיעה בבעלי חיים.
ביקורות משרד החקלאות
כחלק מהפעילות למען רווחת בעלי חיים במשרד החקלאות, נעשות ביקורות במסגרות בהן מוחזקים בעלי חיים. לפי הנתונים הממוחשבים שהתקבלו מהמשרד, כמות ביקורות נמוכה מאוד: לאורך השנים 2015 – 2019, בוצעו 19ביקורות בלבד במפטמות, 4 ביקורות בחזיריות וביקורת אחת בלבד בפינת חי.
ביקורות משרד החקלאות שתועדו במערכת ממוחשבת
עם זאת, למרכז המחקר והמידע נמסרו נתונים נוספים באשר לביקורים, שאינם מתועדים במערכת הממוחשבת. כך למשל נמסר כי ברפתות מבוצעים ביקורים מספר פעמים בשנה על ידי אנשי השירותים הווטרינריים. בלולים מבוצעים ביקורים מספר פעמים בשנה על ידי מפקחי מחלקת בריאות העוף השירותים הווטרינריים. כ- 100 ביקורות בשנה מתמקדות בהיבטי רווחה בלולים. באורוות סוסים - בכל שנה מבוצעות עשרות ביקורות. בפינות חי, פינות ליטוף וגני חיות – נבדקים תנאי הרווחה בכמה עשרות מסגרות מסוג זה בשנה. תערוכות ומופעים עם בעל חיים – בכל שנה נערכות כ- 20 ביקורות יזומות.
בנוסף לכך, נמסר כי בחלק גדול מהביקורים השגרתיים של רופאים ווטרינרים ממשלתיים במסגרות הגידול השונות (למשל לצורך חיסון בעלי חיים) ניתנת הדעת גם לעניין תנאי ההחזקה של בעלי החיים ובמקרי הצורך מונחים האחראים לתקן את הליקויים או שהעניין מועבר להמשך חקירה וטיפול ביחידת הפיצו"ח, בהתאם לעניין.
הקרן למען בעלי חיים
על פי חוק צער בעלי חיים, המשרד להגנת הסביבה אחראי על ניהול הקרן למען בעלי חיים, אליה מגיעים בין היתר כל כספי הקנסות וגזרי הדין הנובעים מאכיפה של חוק צער בעלי חיים, מכלל גורמי האכיפה (משטרת ישראל ומשרד החקלאות). מהדו"ח עולה כי בפועל, רוב הכנסות הקרן הן מתקציב המשרד להגנת הסביבה, ורק סכום מצומצם מתקבל מאכיפת החוק. כך לדוגמה, בשנת 2017 הסכום הכולל של הקנסות שהוטל על ידי משרד החקלאות עמד על 519,450 שקלים, לא כולל סכומים שהוטלו במסגרת גזרי דין. ואילו סכום הקנסות (כולל גזרי דין) שנכנס לקרן באותה שנה היה 259 אלף שקלים, כלומר כ- 50% מסך קנסות שהטיל משרד החקלאות באותה שנה.
חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים, תשנ"ד- 1994), מצוי באחריותו של שר החקלאות ופיתוח הכפר, ומתייחס לכל בעלי החיים בעלי החוליות (למעט אדם), וכולל בין היתר איסור התעללות בבעלי חיים.
ב- 13 בדצמבר 2015 אישרה הממשלה את החלטה מס' 833 העוסקת בקידום ההגנה על בעלי חיים ורווחתם. במסגרתה נקבע, כי יוקם צוות בין-משרדי בראשות נציג היועץ המשפטי לממשלה, שיגבש נוהל מחייב להגברת התיאום בין כלל הגורמים העוסקים בפיקוח ואכיפת תחום צער בעלי חיים, ולהבהרת חלוקת העבודה ביניהם, בתוך חצי שנה ממועד ההחלטה. ביוני 2019 , הצוות סיים את כתיבת הדו"ח, שקיבל את ברכת היועץ המשפטי לממשלה באוקטובר 2020, אך טרם פורסם.
יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ מיקי חיימוביץ', אמרה: "הנתונים הקשים של הדו"ח שהוכן לבקשתי מעידים על הזנחה קשה של שנים רבות. בדיוק לצורך כך אנחנו מעלים שוב ושוב את נושא זכויות בעלי החיים לסדר היום הציבורי, ומקיימים בעקביות את סדרת דיוני הפיקוח בוועדה בנושא. ישראל חייבת להגביר את הפיקוח, האכיפה והענישה נגד אלימות והתעללות בבעלי חיים ולהוקיע את התופעה מהשורש. המשמעות של כמות כל כך גדולה של תיקים שנסגרו או נגנזו שולחת מסר עקום לאותם עבריינים אלימים ולציבור שמותר להתעלל בבעלי חיים. אסור לקבל זאת! חברה שדואגת וחומלת על החלשים שבה, על בעלי החיים, היא חברה בריאה ומוסרית. מה גם שלפי מחקרים ונתונים- אותם אנשים שפוגעים בבעלי חיים, פוגעים פעמים רבות לאחר מכן גם בבני אדם".
יעל ארקין, מנכ"לית עמותת "תנו לחיות לחיות": "ממצאי הדו"ח לא מפתיעים אותנו, לצערי הרב. כבר שנים שאנו זועקים שמנגנוני האכיפה והפיקוח בתחום בעלי החיים הם חסרי תועלת ואת התוצאות אנחנו רואים מדי יום, בעשרות התלונות שאנו מטפלים בהם, ובעלי החיים שאנו נדרשים לחלץ כשמצבם קשה. הפתרון לנושא הזה הוא אחד ויחיד- להוציא את סמכויות תחום בעלי החיים ממשרד החקלאות, שלא רואה כל חשיבות בטיפול בנושא, ולהעבירן למשרד להגנת הסביבה או לכל גוף אחר שזה יהיה תפקידו המוגדר והברור".
