בכירים ממכון ויצמן ביקרו באוניברסיטה לבינה מלאכותית באבו דאבי
משלחת של בכירי מכון ויצמן למדע ביקרה באחרונה באוניברסיטה לבינה מלאכותית על-שם מוחמד בן זאיד באיחוד האמירויות ודנה בדרכים לקידום שיתוף הפעולה בין המוסדות במסגרת תוכנית ויצמן-בן זאיד לבינה מלאכותית. שני המוסדות הכריזו על ייסוד התוכנית בפברואר בהמשך למזכר הבנות פורץ דרך שנחתם בספטמבר והיה לשיתוף הפעולה האקדמי הראשון בין ישראל לאיחוד האמירויות.
7 צפייה בגלריה
נשיא מכון ויצמן, פרופ' אלון חן, ונשיא האוניברסיטה, פרופ' אריק שינג, במהלך הביקור באבו דאבי
(צילום: מסע הקסם המדעי, מכון ויצמן למדע)
בראש המשלחת עמדו נשיא המכון, פרופ' אלון חן, סגן הנשיא, פרופ' זיו רייך, ובכירים נוספים. את פניהם קידמו נשיא אוניברסיטת מוחמד בן זאיד, פרופ' אריק שינג, סגנית הנשיא לקשרי ציבור, ד"ר בהג'ת אליוסוף, ובכירים נוספים באוניברסיטה האמירתית.
באחרונה הודיעו הצדדים כי תוכנית ויצמן-בן זאיד תוקדש למחקר בסיסי ויישומי בתחומים של למידת מכונה, ראייה ממוחשבת, עיבוד שפה טבעית, ביולוגיה חישובית, מדעי המוח ותחומים נוספים, לקראת הגשמת החזון של בינה מלאכותית חזקה (AGI) ותוך התבססות על המומחיות בתחומים אלה של שני המוסדות. פרויקטים משותפים של מחקר יהוו את ליבת הפעילות של התוכנית החדשה אשר תכלול בנוסף גם תוכניות הכשרה משותפות, ביקורים הדדיים, כנסים וסדנאות בנושא בינה מלאכותית ותוכניות לחילופי סטודנטים ומדענים.
שיתוף הפעולה עתיד לקדם גם את "המרכז לבינה מלאכותית בשירות המדע" – פרויקט דגל של המכון שהושק באחרונה במטרה לרתום את הפוטנציאל האדיר של התחום לקידום מחקרים עתירי נתונים בביורפואה, כימיה, אסטרופיסיקה ומדעי הסביבה.
פרופ' חן אמר: "מטרת התוכנית – לקדם את תחום הבינה המלאכותית ולמצוא דרכים חדשות למנף את הפוטנציאל האדיר של הטכנולוגיה המגוונת והמרגשת הזו לרווחת האנושות. במסגרת תוכנית זו אנחנו מפגישים בין כמה מהמוחות הגדולים ביותר בתחומי הבינה המלאכותית, מדעי הטבע והמדעים המדויקים, בשאיפה להרחיב את גבולות הידע ולאפשר למדענים שלנו גישה למשאבים יוצאי-דופן".
פרסים ממשלת סין לחוקרים מאוניברסיטת תל אביב
ממשלת סין הודיעה לאחרונה כי החליטה להעניק את הפרס האקדמי היוקרתי ביותר במדינה (Changjiang) לשני חוקרים מהפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' וייז באוניברסיטת תל אביב: פרופ' מרסלו שטרנברג, ראש המעבדה לאקולוגיה של צמחים, מביה''ס למדעי הצמח ואבטחת מזון ופרופ' אהוד גזית, ראש מרכז בלווטניק לפיתוח תרופות, בביה''ס לביולוגיה מולקולרית של התא ולביוטכנולוגיה. יצוין כי ההחלטה של ממשלת סין להעניק את הפרס לחוקרים זרים נחשבת לחריגה מאוד ומעידה על ההצטיינות יוצאת הדופן של החוקרים.
פרופ' שטרנברג זכה בפרס הנכסף על עבודתו המשותפת עם אוניברסיטת נינג'יה (Ningxia University) ותרומתו למחקר בנושא שינוי האקלים ותהליכי מדבור, סוגיה משמעותית ורלוונטית לאזור האוניברסיטה בצפון-מערב סין.
7 צפייה בגלריה
פרופ' מרסלו שטרנברג, ראש המעבדה לאקולוגיה של צמחים, מביה''ס למדעי הצמח ואבטחת מזון באוניבסטת תל אביב
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
פרופ' שטרנברג אמר: "אני מתכבד ושמח מאוד לקבל את פרס ה - Changjiang Chair Professor. האזור בו נמצאת אוניברסיטת נינג'יה מתמודד עם אתגרים גדולים הקשורים לשינוי אקלים, כולל בעיות מדבור משמעותיות. כולי תקווה שהמומחיות והידע שלי באקולוגיה של שינויי אקלים יסייעו בהקמת תכניות מחקר והוראה שיחזקו את תשתית הידע שלהם, כי סוגיית שינוי האקלים היא אחד האתגרים העיקריים בפניהם ניצבת האנושות".
פרופ' גזית זכה בפרס על תרומתו למחקר המשותף עם Xidian University בתחום הננו טכנולוגיה. המחקר עסק בהרכבה עצמית של מולקולות ביולוגיות ומולקולות בהשראה ביולוגית (bio-inspired) ליצירת מבנים ננומטריים סדורים, ובפרט התכונות הפייזואלקטריות של חומרים אלו, כלומר היכולת שלהם ליצר מתח חשמלי בתגובה ללחץ מכני.
המחקר מהווה חלק מהעבודה תחת מענק ה-ERC, ומטרתו הייתה להרכיב את הפפטידים הקצרים ביותר בעולם אשר יהיו בעלי תכונות פייזואלקטריות גבוהות. לתכונות אלו חשיבות פיזיולוגית רבה מכיוון שמבנים בגוף, אשר ביניהם העצמות והחלבון הנפוץ ביותר ביונקים - קולגן, הם פייזואלקטריים והפעילות הביולוגית של תכונה פיזיקלית זו עדיין לא מובנת לחלוטין.
7 צפייה בגלריה
פרופ' אהוד גזית, ראש מרכז בלווטניק לפיתוח תרופות, בביה''ס לביולוגיה מולקולרית של התא ולביוטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
פרופ' גזית אמר: "אני שמח מאוד על האפשרות לקדם את שיתוף הפעולה הפורה שלי עם מדענים בסין. ביקרתי בסין פעמים רבות, פוסט-דוקטורנטים מסין השתלמו במעבדתי וחלקם כבר חברי סגל באוניברסיטאות מובילות בסין. מדובר ב-Win-Win קלאסי, אין ספק ששילוב העוצמה הטכנולוגית והתעשייתית של סין ביחד עם הידע והגישה האקדמית הייחודית שלנו מאפשרים לנו לקדם מאוד את המחקר ולפתח תגליות מדעיות חשובות".
פרופ' הלל פורסטנברג הצטרף לקיר הנובליסטים בעברית
לאחרונה התקיים טקס הסרת הלוט מעל תמונתו של פרופ' הלל פורסטנברג בקיר הנוברליסטים של האוניברסיטה העברית בנוכחות הנהלת האוניברסיטה, מתמטיקאים בכירים ממכון איינשטיין למתמטיקה שבו חוקר פורסטנברג ובני משפחתו. בזאת, הצטרף פרופ' פורסטנברג לרשימה מכובדת של חוקרים מהאוניברסיטה שהגיעו לפסגה העולמית בתחומם, דוגמת אלברט איינשטיין, ישראל אומן, אילון לינדנשטראוס, דניאל כהנמן, עדה יונת ואהרן צ'חנובר.
פרופ' הלל פורסטנברג, חוקר במכון איינשטיין למתמטיקה באוניברסיטה העברית, נבחר בשנה שעברה לקבל את פרס אבל, יחד עם פרופ' גרגורי מרגוליס מאוניברסיטת ייל. פרס אבל, המוענק מדי שנה על ידי מלך נורבגיה למתמטיקאים מכל העולם בעלי הישגים בולטים ויוצאי דופן, הוא הפרס הבינלאומי הנחשב ביותר בתחום המתמטיקה, ושקול לפרס הנובל, שאינו כולל קטגוריית מתמטיקה. פרופ' פורסטנברג ופרופ' מרגוליס קיבלו את הפרס בעקבות מחקרם פורץ הדרך בתחום ההסתברות. החוקרים המציאו טכניקות של שימוש בהילוכים מקריים (מסלול המורכב מרצף של צעדים אקראיים) כדי לחקור אובייקטים מתמטיים, דוגמת חבורות וגרפים, וכשעשו זאת הכניסו שיטות של הסתברות לפתרון בעיות פתוחות בתורת החבורות, תורת המספרים, קומבינטוריקה ומדעי המחשב.
פרופ' פורסטנברג אמר בטקס הסרת הלוט: "הדבר הסמלי הזה, התמונה שלי שקושרת אותי לקיר של מכובדי הקמפוס, זה משהו שמאוד יקר לי. האוניברסיטה תרמה גם לי רבות ולא רק אני לה. זכיתי לסטודנטים יוצאים מן הכלל שממשיכים את הדרך שהתוויתי. התברכתי גם בקולגות, מתמטיקאים מעולים, שיכולתי להתייעץ ולעבוד איתם". פרופ' פורסטנברג שיתף אנקדוטה על השנים הראשונות שלו באוניברסיטה: "בשנת 1975 הוקם המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה ובשנה הראשונה הובאו אליו חוקרים מתחום המתמטיקה ומתחום התלמוד. במסדרונות האוניברסיטה היה מאוד קל להבחין בין אלה אלה – מי שדיבר על המחקר באופן החלטי היו המיסטיקנים ומי שהיה מלא בספק היו המתמטיקאים".
פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, בירך את פרופ' פרוסטנברג: "מקום בקיר הנובליסטים שמור למעטי מעט, הפסגה של החוקרים. בהלל יש שילוב של יכולת וצניעות והוא לא איש שיתרברב בהישגיו, אבל אין ספק שזכייתו בפרס אבל היא כבוד אמיתי לאוניברסיטה העברית ואין ראוי ממנו להיות בין המעטים שמקשטים את הקיר המכובד הזה. הלל הוא לא רק מתמטיקאי בעל מוניטין בינלאומי, אלא מנטור לדורות של סטודנטים שהיום ממשיכים לעצב ולפתח את עולם המתמטיקה. הייתי רוצה לטוס איתך, הלל, לנורווגיה לקבל את הפרס, אבל כיוון שאין אפשרות כזאת לאור מגפת הקורונה, ניתן לך את הכבוד הראוי בטקס המכובד הזה".
ארגון מרכז יוצאי אירופה העניק 34 מלגות לסטודנטים
בשבוע שעבר התקיים טקס הענקת המלגות ללימודים גבוהים לשנת תשפ״א של ארגון יוצאי מרכז אירופה במרכז ארץ ישראל היפה בתל אביב.
הטקס התקיים במעמד יו״ר נשיאות הארגון דבורה הברפלד, מנכ״לית הארגון טל קדמי וינברום, חברות נשיאות הארגון והאחראיות על תחום המלגות, נילי שני וגילה אלירן ויו״ר ועדת המלגות פרופ׳ אסף פינקוס.
מזה למעלה משני עשורים מעניק ארגון יוצאי מרכז אירופה מלגות ללימודים גבוהים לבני ובנות הקהילה מתוך עידוד ערכי מצוינות והשכלה ומתוך קירוב דורות ההמשך לדור המייסדים וערכיו. מלגות אלה מוענקות לסטודנטים/יות ממגוון תחומי לימוד ומכל רחבי הארץ.
השנה מוענקות 34 מלגות מתוכן 31 מלגות מהקדש בקר פייזר מטעם המפעל לעזרה הדדית של הארגון, שתי מלגות מטעם משפחת מעוז ע״ש בתיה מעוז ז״ל ומלגה נוספת מטעם גב׳ דניאלה מוחריק ע״ש אימה אירנה מוחריק ז״ל.
המלגאים והמלגאיות מעניקים חזרה לקהילה 35 שעות התנדבות וכך למעשה מיושם ערך העזרה ההדדית המהווה את אחד מערכי הליבה של הארגון.
ארגון יוצאי מרכז אירופה (ע"ר) הוקם בשנת 1932 על ידי עולי העלייה החמישית מהארצות הדוברות גרמנית (הייקים) אשר תרמו להקמת המדינה וכינון מוסדותיה בתחומים רבים. הארגון פועל מאז ועד היום, ובשנה הבאה ימלאו 90 לפועלו, תוך הנחלת מורשת מייסדיו: ערכי העזרה ההדדית, ההומניזם והציונות ההרצליאנית.
סמינר הקיבוצים מכריזה על הקמתו של בית הספר לניתוח התנהגות
מכללת סמינר הקיבוצים מכריזה על הקמתו של בית הספר לניתוח התנהגות. במסגרת בית הספר יוצעו תוכנית הכשרה למנתחי התנהגות: לימודי תעודה והשתלמויות המשך וכן השתלמויות וסדנאות לקהל הרחב.
ניתוח התנהגות הוא תחום מדעי החוקר את הסיבות להתנהגות. מנתחי התנהגות מומחים בהבנת הקשר בין הסביבה להתנהגות (וקשיי התנהגות) ומשתמשים בהבנה זו לבנית תוכניות טיפול יעילות והובלת שינוי חיובי משמעותי בחיי אנשים. ניתוח התנהגות מסייע לקידום אוכלוסיות מגוונות (בהתפתחות תקינה ועם צרכים מגוונים), בסביבות שונות, החל מבתי ספר וגני ילדים וכלה בסביבה הביתית.
אורלי רובין, ראש בית הספר לניתוח התנהגות במכללת סמינר הקיבוצים, אמרה: "בית הספר לניתוח התנהגות הוקם במטרה לתת מעטפת כללית להכרות, רכישת ידע והעמקה בניתוח התנהגות, מקצוע ייחודי ומבוקש המשנה חיים. שילבנו ידע אקדמי, מחקרי וקליני של שני עשורים על מנת להציע תחת קורת גג אחת תכנית הכשרה מקצועית בניתוח התנהגות ולראשונה להציע גם השתלמויות המשך למנתחי התנהגות ולקהל הרחב".
בית הספר לניתוח התנהגות מציע מספר מסלולי הכשרה בניתוח התנהגות, ובכלל זה: תכנית דו שנתית ללימודי תעודה בניתוח התנהגות יישומי, השתלמויות המשך למנתחי התנהגות, והשתלמויות למטפלים, הורים והקהל הרחב – השתלמויות הכוללת הכרות עם מושגים, עקרונות יסוד וכלים התנהגותיים.
בית הספר יחל את פעילותו בשנת הלימודים האקדמית הקרובה, בחודש אוקטובר.
קורס אקדמי לניהול קהילות ברשתות חברתיות בקריה האקדמית אונו
תפקיד מנהל הקהילה צמח בשנים האחרונות, יצא מגבולות הרשתות החברתיות והפך להיות מקצוע נדרש בשוק העבודה. יש היום בישראל מאות אלפי מנהלי קהילה, חלקם אף מועסקים כשכירים בארגונים. בעקבות כך, הקריה האקדמית אונו פותחת קורס אקדמי חדש לניהול קהילות, במסגרת תואר שני באסטרטגיה דיגיטלית ותקשורת שיווקית.
במסגרת הקורס ילמדו הסטודנטים כיצד משתמשים בקהילות לטובת קידום מטרות, איך בונים קהילות ומשמרים אותן לאורך זמן. בין היתר יצללו הסטודנטים לפרקטיות של ניהול והקמת קהילות, תוך הצגת מקרי בוחן ומפגש עם מנהלי קהילה פופולאריים בישראל.
מעין שריג, סמנכלית תקשורת וקהילות, פייסבוק ישראל - אמרה: "ראינו איך מנהלי קהילות הופכים למנהיגים ומובילי דעה, ובמקרים רבים גם לאנשי מקצוע בחברות מסורתיות וסטארטפים ואני מאוד נרגשת לראות את תחום הדעת הזה מקבל גושפנקה אקדמית. קהילות הן בלב החזון והמשימה שלנו בפייסבוק וכבר היום 4.5 מיליון אנשים בישראל מחוברים לקבוצת פייסבוק אחת לפחות ושואבים ממנה ערך רב".
ד"ר מיכל שפירא, ראש החוג לפרסום ושיווק בקריה האקדמית אונו, הוסיפה: "כל תחום ניהול הקהילות קיבל תנופה יוצאת דופן בשנים האחרונות. ותפקיד מנהל הקהילה הפך למקצוע נדרש ורלוונטי ביותר בשוק העבודה, עם אפשרויות לקידום בעולם השיווק".
