עמידות יוצאת דופן לארס התגלתה בקרב צפרדע מנוקדת-שחורה (Pelophylax nigromaculatus) שניזונה מצרעות ארסיות אסייתיות, למרות עוקציהן הקטלניים. צפרדע זו עשויה לשמש כמודל חי למחקרים עתידיים על מנגנונים העומדים בבסיס סבילות לארס.
תיעוד של צפרדע מנוקדת שחורה טורפת צרעת ענק אסייתית
(צילום: Shinji Sugiura/Kobe University)
בעוד שמראה העוקץ של צרעה מספיק כדי להרתיע רבים מאיתנו, ישנם בעלי חיים אשר טורפים צרעות בוגרות, ללא חשש מהארס המוזרק שיכול לגרום לכאב חד ועז.
בנוסף, עקיצה שכזו גורמת לעתים לנזק מקומי לרקמות ואף ליצירת שרשרת השפעות מערכתיות כגון הרס תאי דם אדומים ותפקוד לקוי של הלב, אשר עלולים להיות קטלניים.
4 צפייה בגלריה
צפרדע מנוקדת-שחורה מפגינה סבילות יוצאת דופן לעקיצות ארסיות של צרעת ענק אסייתית
(צילום: Shinji Sugiura/Kobe University)
על כן, אחת השאלות המסקרנות בהקשר זה, עסקה בסבילות לארס מצד הצפרדעים בעלות הנקודות השחורות על גופן הירקרק. "למרות שמחקרי עבר על תוכן קיבתן הראו שצפרדעים מנוקדות-שחורות ניזונות מצרעות, לא נבחן כיצד זה קורה ומתאפשר מעולם", אמר האקולוג שינג'י סוגיורה מאוניברסיטת קובה, שערך את המחקר אשר התפרסם בכתב העת Ecosphere.
כדי לבדוק האם הצפרדעים הללו ניחנות בסבילות המדוברת, בחן החוקר היפני כיצד הצפרדעים מגיבות באינטראקציה עם שלושה מיני צרעות, בתנאי מעבדה: צרעה יפנית צהובה (Vespa simillima), צרעה צהובת-גפיים (Vespa analis) וצרעת ענק אסייתית (Vespa mandarinia), כשהאחרונה נחשבת למין הצרעה הגדולה ביותר בעולם.
במחקר שערך סוגיורה התגלו ראיות מובהקות לכך שצפרדעים בוגרות מהמין שנבחן תקפו את שלושת מיני הצרעות (בשיעור של 93%, 87% ו-79%, בהתאמה), למרות שנעקצו בפה או אפילו בעיניים. "בעוד שעכבר בגודל דומה יכול למות מעקיצה אחת, הצפרדעים לא הפגינו פגיעות קריטית גם לאחר שנעקצו שוב ושוב. רמת עמידות יוצאת דופן זו לארס רב עוצמה הופכת את התגלית לייחודית ומרגשת כאחד", הסביר סוגיורה.
4 צפייה בגלריה
הרוב המכריע של הצפרדעים תקפו את שלושת מיני הצרעות האסייתיות הארסיות
(צילום: Shinji Sugiura/Kobe University)
מחקרים קודמים הציעו כי כאב וקטלניות של עקיצות ארסיות אינם בהכרח קשורים זה לזה. עקיצותיהן של חלק מהדבורים, הצרעות והנמלים גורמות לכאב, אך אינן קטלניות, בעוד שאחרות גורמות כאב מועט למרות קטלניות גבוהה. משמעות הדבר יכולה להיות שהצפרדעים במחקר זה פיתחו סבילות כפולה לעקיצות אלו, מה שסייע להן לטרוף בהצלחה את הצרעות.
מטרתו העתידית של סוגיורה תהיה לבחון לעומק האם לצפרדעים יש מנגנונים פיזיולוגיים כמו מחסומים פיזיים או חלבונים החוסמים ומפחיתים את הכאב והרעילות של ארס הצרעות. כמו כן, הוא יהיה מעוניין לבדוק האם הארס שבעוקץ הצרעות איבד מהאפקטיביות שלו בקרב מיני הדו-חיים, אשר לעתים רחוקות תוקפים מושבות צרעות. "הצפרדעים הללו יכולות לשמש כמודל חי בעל ערך לחקר המנגנונים הפיזיולוגיים העומדים בבסיס סבילות לארס ועמידות לכאב בבעלי חוליות בהמשך", סיכם סגיורה.
