האם הנחיתה על הירח תידחה?
כמה שבועות לפני המשימה המוצלחת של ארטמיס 2, שבה בני אדם טסו סמוך לירח, הודיעה סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, על שינוי במתווה התוכנית להנחתת בני אדם על הירח. במקום להמשיך לנחיתה כבר במשימה הבאה, כפי שתוכנן, החליטה הסוכנות כי משימת ארטמיס 3 תבחן את רכב הנחיתה ואת הממשק שלו עם חללית אוריון במסלול סביב כדור הארץ, והנחיתה המאוישת נדחתה למשימת ארטמיס 4. נאס"א בחרה בעבר בסטארשיפ של ספייס אקס כרכב הנחיתה למשימות המאוישות הראשונות, אך הודיעה כי תשקול גם את רכב הנחיתה של חברת בלו אוריג'ין, שהיה מיועד במקור למשימות המשך, אם הוא יהיה מוכן קודם. נכון לעכשיו אף אחד משניהם עדיין לא שוגר למסלול סביב כדור הארץ.
5 צפייה בגלריה
האם יעמדו ביעד של נחיתה ב-2028? כרגע הסיכוי לכך נראה קטן. הדמיית רכבי הנחיתה של ספייס אקס ובלו אוריג'ין על הירח לצד מבנה מגורים, חלליות לא מאוישות, וטיל השיגור של חלליות אוריון, SLS
(איור: NASA)
ראש נאס"א, ג'ארד אייזקמן (Isaacman), אמר השבוע בדיון ועדת ההקצבות של בית הנבחרים כי שתי החברות פועלות לענות על הצורך לספק רכב נחיתה לניסויים במסלול סביב כדור הארץ בסוף 2027. זה שינוי מההצהרה הקודמת, שבה הוא דיבר על שיגור ארטמיס 3 באמצע 2027, נחיתה ראשונה על הירח במשימת ארטמיס 4 בתחילת 2028, ונחיתה נוספת במשימת ארטמיס 5 בסוף אותה שנה. דחייה של משימת ארטמיס 3 בכמה חודשים תביא מן הסתם לדחייה גם במשימות העוקבות.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
האבולוציה האנושית האיצה בעשרת אלפים השנים האחרונות
הסוד החיידקי של השוקולד
החיפושית שיורה “אש” מהישבן
פסטיבל משחקי חשיבה 2026 של מכון דוידסון
חבירה לחללית אוריון במסלול סביב כדור הארץ היא צעד חשוב בהדגמת היכולות של רכב לנחיתה מאוישת על הירח, אבל זה רק אחד מתוך שורה ארוכה של מבחנים בדרך לנחיתה כזו. בין השאר החברות יידרשו להדגים שהרכב שלהן עומד בדרישות הבטיחות לחללית מאוישת, ולהדגים נחיתה לא מאוישת על הירח לפני שיעשו זאת עם אסטרונאוטים. באירוע עם נשיא ארצות הברית, טראמפ, שאירח בבית הלבן את האסטרונאוטים של ארטמיס 2 בשבוע שעבר, שב ראש נאס"א ודיבר על שתי נחיתות מאוישות ב-2028. עם זאת בהתחשב במצבם הנוכחי של שני רכבי הנחיתה המיועדים ובמשימות שעוד עומדות לפניהם, ספק רב אם אחד מהם אכן יהיה מוכן להנחית בני אדם על הירח ב-2028.
מטוס תיירות החלל – הדור הבא
חברת וירג'ין גלקטיק חשפה בסוף השבוע שעבר בפעם הראשונה את החללית החדשה שלה, המיועדת לטיסות תיירות בגבול החלל. לא מדובר בהשקה נוצצת, אלא בתמונה שהחברה פרסמה ברשתות החברתיות ובה נראה מטוס החלל במצב שלדי למדי, מועבר באמצעות גרר מבניין ההרכבה לבניין הבדיקות והשיגור במרכז הפיתוח שלה באריזונה. לדברי החברה, הכוונה היא להשלים את הבדיקות ולחזור לשיגור תיירים עוד לפני סוף השנה הנוכחית.
חברת וירג'ין החלה להטיס תיירים לגבול החלל ב-2021, סמוך מאוד למועד הטיסות הראשונות של החברה המתחרה בתחום, בלו אוריג'ין. בעוד בלו אוריג'ין משגרת את החללית שלה על גבי טיל ניו שפרד, והיא חוזרת לקרקע בעזרת מצנחים, וירג'ין משגרת את שלה ממטוס מיוחד שנושא אותה לגובה של כ-15 קילומטרים. אחרי ההתנתקות ממנו היא מפעילה מנוע רקטי, נוסקת לגבול החלל ונוחתת כדאון על מסלול נחיתה. לפני כשנתיים הפסיקה החברה את הטיסות של מטוס החלל הקודם שלה, Unity, אחרי 12 טיסות שבהן הביאה בסך הכל 32 בני אדם לגבול החלל (כולל טיסות הניסוי). ההפסקה נועדה לאפשר את השקעת המשאבים בפיתוח הדור החדש של מטוס החלל, שכונה אז “דלתא”, וכיום נקרא "ספייסשיפ" (SpaceShip). המטוס הזה דומה בעיצוב הכללי לדור הקודם, אבל אמור לשאת ששה נוסעים במקום ארבעה (נוסף על שני הטייסים), ובעיקר אמור להיות קל יותר לתחזוקה, מה שיאפשר קצב טיסות גבוה יותר.
טיסות התיירות לגבול החלל לא ממש המריאו כענף כלכלי. וירג'ין דיברה בתחילת הדרך על מכירת כרטיסים ברבע מיליון דולר לאדם, אך בטיסות האחרונות העדיפה להתמקד בלקוחות עשירים, כמו סוכנויות חלל שהיו מוכנות לשלם פי שלושה ויותר על טיסה לגבול החלל שמעניקה כמה דקות של תחושת חוסר כבידה. בלו אוריג'ין לא פרסמה רשמית מחירון, אבל המחיר הריאלי של טיסה נאמד בכמיליון דולר לאדם, וטיסות התיירות שלה לא התקרבות לרווחיות כלכלית.
לכאורה, וירג'ין חוזרת למשחק הזה בזמן טוב. בלו אוריג’ין הפסיקה לאחרונה את טיסות התיירות שלה כדי להתמקד בפיתוח רכב הנחיתה על הירח, והשאירה אותה כשחקנית יחידה בשוק הזה. הבעיה היא שגם וירג'ין גלקטיק משחקת כשהיא קשורה למשקולת כבדה. אחרי שנתיים בלי הכנסות המשאבים שלה הידלדלו מאוד, וחלק מהמומחים הביעו ספק אם נותרו לה די עתודות לצלוח את תקופת הבדיקות של החללית החדשה ולהשלים את פיתוחה. לדבריהם, התחזית של חידוש הטיסות כבר השנה אופטימית מדי, והתהליך של אישור החללית החדשה להטסת תיירים עלול להימשך שנה ויותר – זאת בהנחה שהוא מתקדם כשורה, בלי תאונות או תקלות יוצאות דופן.
5 צפייה בגלריה
צעד ראשון בדרך לחידוש הטיסות לגבול החלל, השאלה היא אם נשאר לחברה כסף לצעדים הבאים. גרירת מטוס החלל SpaceShip לבניין הבדיקות של וירג'ין באריזונה
(צילום: וירג'ין גלקטיק)
על פי ההצהרות הרשמיות וירג'ין גלקטיק מתכוונת להפעיל שתי חללית ספייסשיפ, ולהגיע ל-125 טיסות בשנה – קצב של 3-2 טיסות בשבוע. קצב כזה יאפשר לה תזרים הכנסות נאה, אך כדי להגיע אליו היא צריכה להשלים בהקדם לפחות את בניית החללית הראשונה, וגם לקוות שמטוס האם שנושא את החלליות לשיגור יחזיק מעמד בקצב המשימות לפני שיהיו צורך להחליפו. יהיה מעניין מאוד לראות אם החברה שהחלה לפעול בתחום לפני יותר מעשרים שנה, תצליח – סוף סוף – לעשות היסטוריה ולהגיע לרווחיות כלכלית מטיסות מאוישות לגבול החלל.
אירופה רוכבת לחלל
סוכנות החלל האירופית השלימה שני שלבים חשובים בפיתוח החללית הרב-פעמית הראשונה שלה, שמיועדת לשיגור בתחילת 2028. החללית ספייס ריידר (Space Rider) היא מעבדה לא מאוישת שאמורה לשהות עד חודשיים בכל פעם במסלול נמוך סביב כדור הארץ עם מגוון ניסויים, ואז להחזירם בנחיתה מבוקרת.
החללית מעוצבת כחרוט פחוס, צורה שמייצרת כוח עילוי בחזרה לאטמוטספרה, ותאפשר לחללית לחזור מהחלל בצורה מבוקרת, לא בנפילה חופשית. לאחר שמהירותה תפחת ל-80 אחוז ממהירות הקול, היא תפרוש מצנח גרר להאטה נוספת, ובשלב האחרון של הנחיתה תפרוש מעין מצנח רחיפה מתכוונן, שיאפשר לה לגלוש לנחיתה על הגחון על מצע רך, כמו אזור חולי. מערכות נחיתה כאלה הוצעו בעבר, אך מעולם לא נוסו בפועל במשימות חלל.
מהנדסי סוכנות החלל השלימו לאחרונה פיתוח דגם של החללית לצורך בחינת השלב האחרון של הנחיתה. בניסויים הקרובים הדגם יושלך ממסוק מעל חופי האי האיטלקי סרדיניה, כדי לבחון את פרישת מצנח הרחיפה ואת מערכת הניווט האוטונומית שאמורה להביא באמצעותו את החללית לנחיתה רכה ובטוחה, שתאפשר להשתמש בה שוב ושוב.
בניסויים מקבילים נבחן מגן החום של החללית העתידית במנהרת פלזמה שמדמה את החזרה מהחלל לאטמוספרה. המגן כולל 21 אריחים קרמיים המצפים את גחון החללית, וכן כנפונים מחומר קרמי עמיד לטמפרטורות גבוהות. החומרים פותחו במרכז האיטלקי לחקר תעופה וחלל, ונוסו במנהרת הפלזמה של המרכז בקפואה שבאיטליה. דגם החללית התמודד שם עם טמפרטורות של כ-1,600 מעלות צלזיוס וזרימת אוויר במהירות של כ-12,000 קמ"ש, ועשה זאת בהצלחה רבה, לפי הודעת סוכנות החלל האירופית, ESA.
5 צפייה בגלריה
מעבדה שאמורה לשהות חודשיים במסלול ולנחות אוטונומית עם מערכת נחיתה חדשנית. הדמיה של Space Rider בחלל, עם לוחות סולאריים פרושים ומודול הנעה שלא אמור לחזור לכדור הארץ
(איור: ESA)
בינה מלאכותית מוצאת כוכבי לכת
מתוך כ-6,000 כוכבי לכת שגילינו במערכות שמש אחרות, רובם התגלו בזכות מדידת הירידה המחזורית בעוצמת האור הנראית של כוכב, כשכוכב לכת חולף לפניו. השיטה הזו דורשת עבודה רבה בבדיקת הנתונים, בעיקר כאלה שאספו טלסקופי חלל כמו קפלר המנוח, ו-TESS שהחליף אותו. הבדיקה נדרשת כדי למנוע זיהוי שגוי: ירידה מחזורית בעוצמת האור שנמדדת יכולה להתרחש גם, למשל, אם מדובר במערכת של כוכב כפול, שבו אחד מסתיר את אורו של השני. כדי להבחין בין מצב כזה לנוכחות של כוכב לכת דרושות מדידות רבות והערכה דקדקנית שלהן. חוקרים מבריטניה פיתחו כלי חדש של בינה מלאכותית שאומן לעשות בדיוק את העבודה הזו: מערכת RAVEN בחנה נתונים שאסף טלסקופ החלל TESS על יותר משני מיליון כוכבים במשך ארבע שנות פעילותו הראשונות, וזיהתה בהם 118 כוכבי לכת, 31 מהם חדשים למדע. במאמר המדעי דיווחו החוקרים כי המערכת גם זיהתה כ-2,000 כוכבים "מועמדים" – כאלה שיש סיכוי טוב לקיום כוכבי לכת סביבם, אך דרוש לכך אימות – כמחציתם מועמדים חדשים.
"מערכת RAVEN מאפשרת לנו לנתח בעקביות ובאובייקטיביות כמויות עצומות של נתונים", אמר האסטרונום דיוויד ארמסטרונג (Armstrong) מאוניברסיטת ווריק בבריטניה, שהיה שותף בפיתוחה. "מכיוון ששלבי העבודה של גילוי כוכבי לכת נבחנו ואושרו בקפידה, המערכת לא רק מניבה רשימה של כוכבי לכת פוטנציאליים, אלא גם מאפשרת למפות את סוגי כוכבי הלכת הנפוצים סביב כוכבים שדומים לשמש שלנו".
אחד הסוגים של כוכבי לכת שהחוקרים התמקדו בו הם כאלה שחגים קרוב במיוחד לשמש שלהם, ומשלימים הקפה שלה תוך 16 ימי ארץ או פחות. הממצאים העלו כי בערך עשרה אחוזים מכוכבי הלכת הם מהסוג הזה. הממצא עולה בקנה אחד עם הערכות קודמות, ומספק רמת ודאות גבוהה יותר. החוקרים גם ניסו לאמת את ההשערה בדבר "המדבר הנפטוני" – מיעוט יחסי של כוכבי הלכת במרחק רב מהכוכב, באזור שבו שוכן כוכב הלכת נפטון במערכת שלנו. ואכן הם גילו שרק 0.08 אחוז מכוכבי הלכת שהתגלו נמצאים בטווח כזה מהכוכב שלהם.
5 צפייה בגלריה
אמצעי לגלות כוכבי לכת חדשים בנתונים ישנים. הדמיה של כוכבי לכת במערכת שמש אחרת
(איור: Elliptic Studio/Shutterstock)
לדברי החוקרים, מערכת RAVEN לא רק תאפשר לזהות כוכבי לכת חדשים במערכות שמש אחרות, אלא גם תסייע לזהות הטיות מחקריות, ולראות למשל אילו סוגים של כוכבי לכת קשה יותר לזהות מאחרים.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
