עוד מחקר מדאיג על ההשפעות השליליות של פליטת גזי חממה על ההתחממות הגלובלית: צוות מומחים בינלאומי, בראשות חוקרים מאוניברסיטת דרום פלורידה, מצא כי מתחילת המאה ה-20 עלה מפלס פני הים בים התיכון בכ-18 ס"מ.
במחקר, שפורסם ב-Science Advances, ניסו החוקרים לשחזר את מפלס הים בתקופת הקדם-תעשייתית על מנת לבדוק את השפעת התחממות כדור הארץ, הנגרמת כתוצאה מפליטת גזי חממה, על עליית פני הים. הצוות פנה לאי מיורקה שבספרד, שבה יש למעלה מ-1,000 מערות, שחלקן מכילות מרבצים שמתוארכים למיליוני שנים. יחד עם זאת, הם התמקדו במרבצים מלפני 4,000 שנה ועד היום לטובתם מחקרם.
3 צפייה בגלריה
הגיאולוג פרופ' בוגדן פ. אונאק מאוניברסיטת דרום פלורידה במערה במיורקה שבספרד
הגיאולוג פרופ' בוגדן פ. אונאק מאוניברסיטת דרום פלורידה במערה במיורקה שבספרד
הגיאולוג פרופ' בוגדן פ. אונאק מאוניברסיטת דרום פלורידה במערה במיורקה שבספרד
(צילום: University of South Florida)
בבדיקה שבוצעה התגלו עדויות לעליית מפלס פני הים בגובה של 20 ס"מ - אירוע שלא היה ידוע עליו עד כה, שהתרחש לפני כמעט 3,200 שנה, כאשר כיפות קרח נמסו באופן טבעי במהלך 400 שנים בקצב של 0.5 מ"מ בשנה. בתקופות אחרות, למרות אירועים אקלימיים גדולים כמו התקופה החמה של ימי הביניים ועידן הקרח הקטן, מפלס הים נשאר יציב במיוחד עד שנת 1900. "התוצאות שדווחו במחקר שלנו מדאיגות", אמר המחבר הראשי בוגדן פ. אונאק, פרופ' לגיאולוגיה באוניברסיטת דרום פלורידה. "עליית פני הים מאז תחילת המאה ה-20 הינה חסרת תקדים בהשוואה לשינוי הטבעי בנפחי הקרח ב-4,000 השנים האחרונות. זה מרמז שאם הטמפרטורות העולמיות ימשיכו לעלות, מפלס הים עלול להגיע בסופו של דבר לרמות גבוהות יותר ממה שהעריכו מדענים בעבר".
כדי ליצור את ציר הזמן, צוות המחקר אסף 13 דגימות משמונה מערות לאורך קו החוף של הים התיכון. המרבצים הנדירים, נוצרו רק ליד קו החוף במעברי מערות שהוצפו שוב ושוב במי ים, מה שהופך אותם לסמנים מדויקים של שינויים בגובה פני הים לאורך זמן. לכל מרבץ שכזה יש תובנות חשובות הן לעבר והן לעתיד, שסייעו לחוקרים לקבוע באיזו מהירות פני הים יעלו בעשורים ובמאות הקרובים. הדגימות נלקחו לאוניברסיטת ניו מקסיקו בארה"ב ולאוניברסיטת ברן בשוויץ, שם נעשה שימוש במכשירים מיוחדים לקביעת גילן בשיטת התיארוך הרדיומטרי אורניום-תוריום, המשמשת למציאת גילם של חומרים מבוססי סידן פחמתי. עם הזמן, האורניום מתפרק ליסודות אחרים כמו תוריום ועופרת, מה שמאפשר לחוקרים ליצור ציר זמן של מפלס פני הים המתועד בכל מרבץ.
3 צפייה בגלריה
חוקר מאוניברסיטת האיים הבלאריים בוחן מרבצי מינרלים במערה שנמצאת במיורקה שבספרד
חוקר מאוניברסיטת האיים הבלאריים בוחן מרבצי מינרלים במערה שנמצאת במיורקה שבספרד
חוקר מאוניברסיטת האיים הבלאריים בוחן מרבצי מינרלים במערה שנמצאת במיורקה שבספרד
(צילום: University of South Florida)
בנוסף, תוכנה מורכבת באוניברסיטת הרווארד סייעה ליצור תחזיות באמצעות מודלים שונים של קרח ופרמטרים של כדור הארץ כדי להציג היסטוריה מדויקת של פני הים. תחזיות אלו חיוניות מכיוון שהן נתנו לחוקרים את האפשרות להעריך את גובה פני הים הגלובלי הממוצע בעבר, שהוא המפתח בהתייחסות לעליית פני הים העתידית. "אם בני האדם ימשיכו להיות הגורם העיקרי לשינויי האקלים והטמפרטורה תעלה ב-1.5 מעלות צלזיוס בעתיד הקרוב, אזי שעלול להתרחש נזק בלתי הפיך", אמר פרופ' אונאק, שהדגיש כי "לא תהיה דרך חזרה מנקודה זו ואילך".
בהתבסס על אובדן מסת הקרח באנטארקטיקה ובגרינלנד, העלייה הממוצעת בגובה פני הים מאז 2008 היא 1.43 מ"מ בשנה. הצפה מתמדת כתוצאה מעליית פני הים לא תתרחש בין לילה, אבל פרופ' אונאק אמר שאירועים מסוג זה יחזרו יותר ויותר במהלך אירועים שיכללו גלי סערה וסופות הוריקן. כשכמעט 40% מאוכלוסיית העולם חיה בטווח של כ-100 ק"מ מהחוף, עליית פני הים עלולה להיות קטסטרופלית עם השפעות חברתיות וכלכליות משמעותיות בעתיד הנראה לעין. "גם אם נעצור עכשיו ונמתן את הפגיעה הסביבתית, פני הים ימשיכו לעלות לפחות למשך כמה עשורים, אם לא מאות שנים, רק בשל העובדה שהמערכת מתחממת".
3 צפייה בגלריה
צוללנים מקצועניים מחפשים ספלאותמים (משקעי מינרלים שניוניים הנוצרים במערות) מתחת למים
צוללנים מקצועניים מחפשים ספלאותמים (משקעי מינרלים שניוניים הנוצרים במערות) מתחת למים
צוללנים מקצועניים מחפשים ספלאותמים (משקעי מינרלים שניוניים הנוצרים במערות) מתחת למים
(צילום: University of South Florida)
ביוני האחרון, קיבל פרופ' אונאק מענק מחקר חדש מהקרן הלאומית למדע כדי שיוכל להעמיק את מחקרו וינסה לחזות את העלייה העתידית בגובה פני הים עקב התחממות כדור הארץ. המענק שקיבל יאפשר לפרופ' אונאק להרחיב את מחקרו ב-130 אלף שנים ובכך ליצור הבנה טובה יותר של שינויים בגובה פני הים בעולם. כבר בחודש הבא, פרופ' אונאק וצוותו יחלו בניתוח מרבצי מערות נוספות מרחבי העולם, כולל אלו הנמצאים באיטליה, יוון, מקסיקו וקובה.