מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב דוחה את "הקביעות" ולפיהן מקורה של התפרצות הקורונה הוא בעטלפים. על פי המחקר במרבית המקרים העטלפים כלל אינם אוגרים וירוסים בגופם ובכל מקרה יש להם מערכת חיסונית יעילה מאוד המאפשרת להם להתמודד יחסית בקלות עם וירוסים שנחשבים קטלניים עבור יונקים אחרים.
המחקר נערך בהובלת ד"ר מאיה ויינברג מהמעבדה של פרופ' יוסי יובל, ראש בית הספר סגול למדעי המוח וחבר סגל בבית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרט באוניברסיטת תל אביב. צוות החוקרים סקר מחדש עשרות מאמרים ומחקרים מובילים בתחום, ומסקנותיהם התפרסמו בכתב העת iScience.
החוקרים מסבירים, שכידוע הן בקרב הציבור הרחב והן בקרב הקהילה המדעית, העטלפים מואשמים לעתים קרובות בהיותם מאגרי וירוסים, בהם נגיף הקורונה, וכאיום לבריאות הציבור. במחקר הנוכחי, ד"ר ויינברג ביקשה להפריך את התאוריה ולהראות שלעטלפים תפקיד חשוב בהדברת חרקים, בזריעה מחודשת של אזורים כרותים ובהאבקה של מגוון צמחים.
החוקרים טוענים כי אמנם ישנן עדויות לכך שמקורו של נגיף ה-Covid הקדמוני הפוטנציאלי היה בעטלפים. אבל מנגד עד היום, יותר משנתיים וחצי לאחר שהמגיפה פרצה לראשונה, עדיין איננו יודעים בוודאות מה המקור הישיר של וריאנט Covid-19 .
ד"ר וינברג: "העטלפים נתפסים לרוב בטעות כמאגרים של מחלות ויראליות, אך ורק בשל היותם חיוביים מבחינה סרולוגית, כלומר בעלי נוגדנים, מה שאומר שהעטלפים שרדו את המחלה ופיתחו לה תגובה חיסונית. לאחר מכן הם התגברו על הווירוס כליל והתנקו ממנו ולכן לא ממשיכים לקיים נשאות שלו. יחד עם זאת, במקרים רבים, נגיף הדומה לפתוגן האנושי עלול להימצא בעטלפים אך הוא אינו פתוגני לבני אדם, מה שלא מספיק כדי להפוך את העטלפים למאגר שלו".
ד"ר וינברג מוסיפה: "כדי לבחון את המצב הכללי, ביצענו מטה-אנליזה של הספרות ובדקנו את הממצא עבור יותר מ-100 וירוסים שעבורם עטלפים נחשבו למאגרים פוטנציאליים כמו נגיף האבולה, ה-SARS וה-COVID. מצאנו שבחלק ניכר מהמקרים (48%) טענה זו התבססה על שכיחות של נוגדנים או בדיקות PCR, ולא על בידוד הנגיפים הזהים בפועל. יתרה מכך, רבים מהבידודים המדווחים אינם משכנעים. בידוד של וירוס בלבד אינו מספיק כדי לראות בעל חיים כמאגר, שכן נדרשת גם כמות מינימלית של פרטים שבהם מבודד הווירוס על מנת להיחשב חית מאגר וגם דרך מבוססת להעברה. גם עצם הגילוי של וירוס מסוים בעטלפים אינו מבטיח בהכרח שתתרחש זליגה, ותנאים ביולוגיים, אקולוגיים ואנתרופוגניים רבים נוספים חייבים להתקיים כדי שאירוע כזה יתרחש".
לדברי החוקרים, במקביל לכך, בשנים האחרונות הולכות ומצטברות עדויות לכך שעטלפים יכולים להתמודד עם וירוסים שונים, גם קטלניים, בצורה טובה יותר מאשר בני אדם ומרוב היונקים האחרים. הם הוסיפו כי לאחר יותר ממאה שנים של התמקדות בווירוסים שעטלפים נושאים, נראה שמערכת החיסון של העטלפים מאופיינת בתגובה מאופקת בזמן תהליכים דלקתיים. "לתפיסתנו, העטלפים פיתחו איזון מצוין בין עמידות וסובלנות: תגובת הגנה מוגברת של המארח וסובלנות חיסונית באמצעות מספר מנגנונים שונים. מסלולים דלקתיים מדוכאים, תורמים לסובלנות חיסונית אצל עטלפים ולתגובה מאוזנת היטב שמונעת מהוירוס להתפתח".
ד"ר וינברג סיכמה: "המחקר המקיף שערכנו מעלה ספק גדול באפשר לאפשרות ולפיה מקורה של התפרצות הקורונה הוא בעטלפים. הממצאים מעלים תמונה הפוכה, ולפיה עלינו ללמוד לעומק את היכולות האימונולוגיות האנטי-ויראליות של העטלפים, וכך נוכל לקבל כלים חדשים ויעילים במאבק של האנושות נגד מחלות ויראליות, הזדקנות וסרטן".
