במקורות מסכמים בימים אלו את החורף השחון, ומגיעים למסקנה שלנוכח ההתחממות הגלובלית והצורך להבטיח אספקת מים סדירה לתושבי ישראל ולמדינות השכנות, יש לפתח דרכי פעולה שיבחנו בין היתר כיצד גלי חום או הצפות לאורך קו החוף עשויים להשפיע על מתקני התשתית הפזורים ברחבי המדינה, וכן על משאבי המים ומערכת אספקת המים כולה.
לפי דוח החברה לסוף 2024, צריכת המים במשקי הבית גדלה בכ-2.5% ואילו זו המיועדת לחקלאות כבר זינקה בקרוב ל-9%. בראייה לשנת 2025, היעדר המשקעים כבר הוריד את מפלס המים בכינרת בכ-10 ס"מ החודש, מציאות שלא נראתה זמן רב במשק המים.
חוף צמח בכינרת – מבט מהרחפן בפברואר
(צילום: שי מזרחי, איגוד ערים כינרת)
מהדוח עולה כי כתוצאה מעליית הטמפרטורות והפחתת המשקעים, צפויה עלייה בשכיחות אירועי הבצורת במזרח התיכון, כולל בישראל. הדבר גם עלול להפחית את מי התהום הזמינים של ישראל ושכנותיה. גידול האוכלוסין הגבוה בישראל יגרום לעלייה נוספת בביקוש למים. במשרד האנרגיה והתשתיות כבר הזהירו בתוכנית היערכות לשינוי אקלים שלהם, שפורסמה לאחרונה להערות הציבור, שללא היערכות מוקדמת ייתכנו קשיים באספקה סדירה של מים מתוקים לצרכנים בעתיד.
אחת המסקנות שעלו בדוח של מקורות הייתה ששינויי האקלים מחייבים להכניס את מצב החירום האקלימי לתוכניות העבודה ארוכות הטווח של חברת המים הלאומית. במקורות אומרים שניהול סיכוני האקלים בחברה החל לפני כשלוש שנים, באמצעות בניית מודל עבודה חדשני שבוחן לעומק את ההשפעות הפוטנציאליות של כל תרחיש חום קיצוני על מתקני החברה ועל שרשרת אספקת המים. המודל גובש בעזרת ד"ר עמיר גבעתי - מנהל השירות המטאורולוגי - ובייעוץ חברת אנטרופי, והוא ייחודי לחברות ממשלתיות שמהוות ספק שירות חיוני ופועלות תחת משק לשעת חירום.
אז מה המודל מראה בפועל? כל עובד יוכל למפות במרחב העבודה שלו את אותן תשתיות שעלולות להיות חשופות להשפעות משבר האקלים. המודל תורגם למפה דיגיטלית, באמצעותה כל עובד יוכל להבין אילו מתקנים נמצאים אצלו ברמת הסיכון, מה ההשפעה של תרחיש חום או שיטפונות על היכולת לספק מים, ולהיערך לכך בהתאם - בין אם מדובר בתחזוקה קבועה או בתכנון ושדרוג עתידי של הולכה, קידוח או הכפלת צינרות.
מנהלת האחריות התאגידית בחברת מקורות, ריקי מור, מספרת שבשנה החולפת החברה רשמה קפיצת מדרגה בהיערכות לשינויי אקלים קיצוניים, בין אם מדובר בגלי חום, שיטפונות או הידלדלות מקורות מים טבעיים.
"בנינו מודל ייחודי שבוחן את ההשלכות של שינויי האקלים עשרות שנים קדימה. מדינת ישראל מתחממת ואנו בעידן של שינויי אקלים קיצוניים, כאשר התרחישים הצפויים עלולים לבוא לידי ביטוי בהתחממות ועומסי חום גבוהים יותר וארוכים יותר, להתייבשות ועונות בצורת ובכך גם לשריפות, לסופות, שיטפונות ולעליית גובה פני הים", אמרה מור. "לתרחישים אלו השפעות רבות על משאב המים בישראל וחלקן עלולות להשפיע גם על יכולת אספקת המים, צמצום מקורות המים הטבעיים ואף על איכותם".
יש מספר פרויקטים חיוניים לעתיד משק המים של ישראל, בין היתר חיבור הנגב למים שפירים באמצעות תוכנית אב, פרויקט שאושר ונמצא בביצוע. כמו כן תוכנית חיבור עמקים מזרחיים ותוכנית חיבור הולכת מים צפונה עד הגליל העליון. לכך יש להוסיף את חיבור מתקני ההתפלה החדשים גליל מערבי ועמק חפר, וקידום תוכנית עשור לקידוחי קרקע ברמה ארצית.
גל סטאל, יו"ר אנטרופי שעבד עם מור על בניית המודל, סיפר שמדובר בפרויקט ראשוני וייחודי לבניית תכנית ההיערכות של החברה תפעולית, כאשר מוסדות פיננסיים גלובליים וגופים רגולטוריים בישראל ובעולם מחזקים את הדרישות לניהול סיכוני אקלים ולדיווח סביבתי.
