אומרים שמרוב עצים לא רואים את היער, כלומר מרוב פרטים לא רואים את העיקר. אבל כשמדובר על עצים בעיר לכל עץ ועץ יש חשיבות בנפרד - בעוד שליער עירוני, שמחבר את כולם יחד, יש יתרונות גדולים פי כמה.
לעצים במרחב העירוני יש תועלות רבות. הם נותנים צל וממתנים את אי החום העירוני, שמשמעו טמפרטורות גבוהות יותר ועומס חום גבוה יותר בסביבה האנושית הבנויה. הם מטהרים את האוויר, מקבעים ומאחסנים פחמן דו-חמצני, ובכך ממתנים את משבר האקלים. הם סופגים מי גשמים ומקבעים מים בקרקע ואף בולמים סחף של קרקעות. הם מורידים את מפלס הרעש ומוסיפים נוי. והם משמשים כבית גידול לאין-ספור מינים ומשמרים מערכות אקולוגיות מקומיות.
הצללה נכונה, ובעיקר עם עצים, יכולה להפחית את הטמפרטורה האבסולוטית בעד כ-5 מעלות ואת "הטמפרטורה הפיזיולוגית השקולה" – הטמפרטורה שהגוף מרגיש בשילוב של הטמפרטורה החיצונית, הלחות, עוצמת הרוח והקרינה – עד ל-15 מעלות.
עצים גם יכולים להפחית את העומס התרמי בעד כ-50%, להפחית את זיהום האוויר עד כדי 20% ואת הרעש עד כ-10 דציבלים.
כדי ליהנות ממלוא התועלות של העצים חייבים לראות בהם משאב עירוני חיוני ולהתייחס אליהם כתשתית עירונית. אך מעל לכל הכרחי לעבור לתפיסה הוליסטית לניהול העצים בעיר, כזו שמחברת אותם ליער עירוני.
יער עירוני מתייחס לכלל העצים הנטועים בתוך אזור עירוני מוגדר, הן בשטחים פרטיים והן בשטחים ציבוריים, כלומר לרשת של עצים בפארקים עירוניים, בגנים, בשדרות וברחובות ואף בבתים פרטיים. לא מדובר ב"יער" במובן המסורתי של המילה, אלא יותר באוסף של עצים שעשויים להיות מופרדים על ידי מבנים, כבישים, פארקים וגנים, אך יוצרים יחד תכסית ירוקה, ובמקרה זה לכל עץ יש חשיבות.
יער עירוני מספק פתרון מבוסס טבע להליכה נוחה ובטוחה במרחבי העיר. חיבור מוצל בין בתים למרחב הציבורי ועד לפארק או לחורשה מאפשר להשתמש בשטחים הירוקים בעיר גם כאזורי פנאי ונופש, כמרחבי למידה פתוחים ולחילופין כמקלטי חום טבעיים, דהיינו מקום מפלט מחום כבד, הן עבור אוכלוסייה מוחלשות והן במקרה של הפסקות חשמל.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןלצד התועלות יש גם לא מעט אתגרים, וביניהם הצורך להשאיר מרחב מחייה בר-קיימא לעצים ולחבר ביניהם, מחסור במשאבים ופיתוח עירוני שכל הזמן מאיים על שטחי היערות העירוניים. לאלו יש להוסיף גם חוסר מודעות ציבורית ותפיסות שרואות בעצים נטל ולא נכס. לכן חושב להתאים את העצים לתנאי האקלים המקומיים, למרחב בו הם ניטעים ולשימושים השונים, ובעיקר ליצור חיבור בין אנשים וקהילות ליער.
ליער עירוני בשילוב הצללה מלאכותית ממבנים ומאלמנטים שונים במרחב יש השפעה אקוטית על תנאי המיקרו אקלים בעיר והוא מרכיב חיוני בבניית החוסן העירוני. המודל הזה מיושם בימים אלו הלכה למעשה בערים רבות בעולם, ולאחרונה "המרכז לייעור עירוני ולהצללה" של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה בשותפות קרן יד הנדיב וממשלת ישראל, יצא לדרך עם תוכנית "דרך הצל - ערים מובילות ייעור עירוני והצללה", במסגרתה נבחרו הערים באר שבע, שדרות, חולון והוד השרון לקדם את המודל גם כאן.
ייעור עירוני כולל תכנון מתמשך, נטיעה, הגנה, תחזוקה וטיפול בעצים, במרחבים ירוקים ובנכסים טבעיים ומלאכותיים בתוך העיר ובסביבתה. היתרונות והאתגרים של ניהול יערות עירוניים משתנים מעיר לעיר בהתאם לטופוגרפיה, לאקלים ולהיבטים תכנוניים ואף תרבותיים. לכן שיתוף פעולה ושותפות בין כלל בעלי העניין בעיר חיוני להשגת תוצאות מוצלחות ומתמשכות. התחזיות האקלימיות העולמיות והמקומיות לא משאירות צל של ספק - זה זמן היער העירוני.
פרופ' עדי וולפסון הוא ראש המסלול לתואר שני בהנדסה ירוקה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" (פרדס, 2023) ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
