קיצוב פליטת מזהמים, בסגנון ההקצבות במלחמת העולם השנייה, יכול להיות דרך יעילה להפחתת פליטת פחמן, כך על פי מחקר חדש שערכו חוקרים מאוניברסיטת לידס.
במחקר, שפורסם בכתב העת Ethics, Policy and Environment, טענו החוקרים כי קיצוב יכול לסייע למדינות להפחית את פליטת גזי החממה במהירות ובמידה מספקת. אמנם קובעי מדיניות שקלו להוציא אל הפועל תוכניות אחרות שמטרתן הפחתת הפליטות המזהמות, כולל מיסי פחמן וסחר פחמן אישי, אך החוקרים טענו כי מדובר בדרכי פעולה שמשרתות את בני המעמד העליון ובעלי הממון, שיש ביכולתם לקנות את הזכות לזהם אם המסחר יתאפשר.
כחלופה, הציעו החוקרים כי קיצוב פחמן יאפשר לאנשים לקבל חלק שוויוני ממשאבים על סמך הצרכים שלהם, כך שהמאמץ להגן על כדור הארץ יתחלק ביניהם. "המושג קיצוב יכול לעזור לא רק בהפחתת השפעות שינויי האקלים, אלא גם בהתייחסות למגוון נושאים חברתיים ופוליטיים אחרים - כמו משבר האנרגיה הנוכחי", הסביר ד"ר נייתן ווד, אחד ממחברי המחקר ומי שכיום הוא עמית פוסט-דוקטורט בקונסורציום Fair Energy של אוניברסיטת אוטרכט ואוניברסיטת איינדהובן לטכנולוגיה.
רישומים ממלחמת העולם השנייה מראים שקיצוב מזון היה מקובל יותר על הציבור בבריטניה מאשר שינויים מרצון בתזונה כשהמשאבים הפכו לדלים. המדיניות נועדה לחלק סחורות ונטל בצורה שווה יותר בין כלל האנשים, ללא הבדל על בסיס מצב כלכלי, שהעיד לא רק על יוקרתו של אדם, אלא גם על הפופולריות וההצלחה שלו. מדיניות הקיצוב ההיסטורית כללה גם בקרה על מחירי הסחורות, על מנת לשמור על משאבי מפתח ברי השגה עבור רוב האנשים. כתוצאה מכך, פחת שיעור המקרים שבהם נרשמה תת-תזונה במהלך מלחמת העולם השנייה, זאת חרף המחסור שנוצר.
לדברי החוקרים, ההבדל העיקרי בין הקיצוב בימי מלחמת העולם השנייה למשבר האקלים הוא התפיסה הציבורית. הזמינות של אלפי בגדים, גאדג'טים וסחורות בלחיצת כפתור יכולה לתת אשליה שמשאבים זמינים בשפע, אבל המציאות שונה בתכלית. "יש גבול לכמות גזי החממה שנפלטים מדי יום. כדי לחולל שינוי במצב עלינו להפחית ככל הניתן את ההשפעות הקטסטרופליות של שינויי האקלים. למעשה, נראה כי הקיצוב ופיקוח המחירים מהווים את הדרך שבאמצעותה ניתן יהיה להפחית את הפליטות המזהמות", אמר ד"ר רוב לאולור, שנמנה על מחברי המחקר ומשמש כמרצה במרכז האתיקה הבין-תחומית של אוניברסיטת לידס.
"משבר יוקר המחיה הראה מה קורה במצב שבו מחסור מוביל לעלייה מתמדת של המחירים, שכן מחירי האנרגיה עלו באופן חד והותירו קבוצות חלשות באוכלוסייה ללא יכולת לשלם את החשבונות. נכון לעכשיו, אלה החיים בעוני, לא יכולים לצרוך את שדרוש להם מבחינת מאגר האנרגיה, בעוד שבעלי הממון אינם מוגבלים ויכולים לעשות שימוש חופשי בכמות האנרגיה הזמינה, ככל העולה על רוחם", הוסיף ד"ר ווד.
החוקרים אמרו שקיצוב לא יהיה הצעד הראשון בדרך אל המטרה. במקום זאת, מקבלי ההחלטות נדרשים לשנות מדיניות ולהתחיל ברגולציה מחמירה יותר וכן לצאת במסע הסברה שמטרתו להדגיש את היתרונות של פעולת הקיצוב. בתחילה, ממשלות יסדירו את המזהמים הגדולים ביותר, כגון נפט, גז ובנזין, טיסות ארוכות טווח וחקלאות אינטנסיבית, כך שייווצר גירעון במוצרים הפוגעים בכדור הארץ. לאחר מכן, ניתן יהיה להנהיג מדיניות מדורגת של קיצוב, כדי לנהל את המחסור שנוצר במטרה לענות על הצרכים הבסיסיים של כלל האוכלוסייה.
מחברי המחקר זיהו שתי אפשרויות למדיניות קיצוב. האחת תיושם בכך שקובעי המדיניות ייקצבו פחמן ויחלקו "כרטיסי פחמן" (כמו כרטיסי אשראי), שבאמצעותם יוכלו לעקוב ולהגביל את השימוש בפחמן. על פי האפשרות השנייה יוכלו הממשלות לקצוב טיסות, שימוש בדלק, אנרגיה ביתית, וכן ייצור מוצרי בשר וביגוד. "רבים הציעו קצבאות פחמן וכרטיסי פחמן בעבר. הרעיון החדש, בהשראת הקיצוב שהונהג בימי מלחמת העולם השנייה, הוא שהקצבאות לא צריכות להיות סחירות. מאפיין נוסף של קיצוב בסגנון מלחמת העולם השנייה הוא שפיקוח על מחירי משאבים שיוקצבו, יימנע מהמחירים לעלות, ובכך יטיב עם אותם אנשים מהמעמדות הנמוכים יותר שאינם עשירים", הסביר ד"ר לאולור.
לדברי החוקרים, סביר להניח שקיצוב יזרז את המעבר משימוש בדלקים מאובנים לאנרגיה נקייה יותר ואורח חיים בר קיימא רב יותר. "קיצוב בנזין למשל, עשוי לעודד שימוש רב יותר והשקעה בתחבורה ציבורית דלת פחמן שתפעל על חשמל", סיכם ד"ר ווד, שיחד עם עמיתיו מקווים שמחקרם ייתן השראה לקובעי המדיניות לשקול את הקיצוב כאופציה רצינית למלחמה בשינויי האקלים.
