אחד האתרים הפרהיסטוריים הקדומים ביותר בעולם שוכן בעמק הירדן, סמוך לקיבוץ בית זרע. הממצאים באתר עובדייה (Ubeidiya), לצד האתר דמניסי (Dmanisi) שבגאורגיה, מהווה את אחת העדויות הקדומות ביותר להימצאות בני אדם מחוץ לאפריקה.
האתר מוכר לחוקרים זה עשרות שנים, בעיקר בזכות ממצאים מרשימים של התרבות האשלית (Acheulean) המאופיינת בכלי אבן דו-פניים גדולים ומגוון כלים נוספים - וכן בזכות שרידי בעלי חיים ממוצא אפריקני ואסייתי, שחלקם נכחדו.
6 צפייה בגלריה
עובדייה, האתר הפרהיסטורי הקדום ביותר בישראל, שתוארך כבן 1.9 מיליון שנים
(צילום: Hanay/Wikipedia)
אלא שעד כה העריכו רוב החוקרים כי האתר בן 1.6-1.2 מיליון שנים בלבד, הערכה שהתבססה על השוואות יחסיות. כעת, באמצעות שילוב של שלוש שיטות תיארוך מתקדמות, קבעו מחברי מחקר שפורסם בכתב העת Quaternary Science Reviews כי גיל האתר הוא לפחות 1.9 מיליון שנה – שינוי משמעותי בהבנת ההיסטוריה האנושית באזור.
המחקר הובל על ידי פרופ' ארי מטמון מהאוניברסיטה העברית, פרופ' עומרי ברזילי מאוניברסיטת חיפה ופרופ' מרים בלמקר מאוניברסיטת טולסה. כמו כן, צוות המחקר כלל גם חוקרים מרשות העתיקות, אוניברסיטאות חיפה, בן גוריון, ציריך וג'נבה. "מדובר בעדכון משמעותי של לוח הזמנים. התיארוך החדש מראה שבני אדם קדומים חיו באזור עמק הירדן מוקדם בהרבה מכפי שסברנו. זה משנה את האופן שבו אנחנו מבינים את השלבים הראשונים של התיישבות האדם מחוץ לאפריקה", אומרים פרופ' מטמון ופרופ' ברזילי.
כדי להגיע לגיל מדויק יותר, החוקרים חזרו לשטח וביצעו דגימות חדשות. הם השתמשו בין היתר בתיארוך בעזרת איזוטופים קוסמוגניים – שיטה הבודקת איזוטופים נדירים הנוצרים כאשר קרינה קוסמית פוגעת בסלעים על פני השטח (לאחר קבורתם בקרקע, מתחיל "שעון גיאולוגי" המאפשר לחשב כמה זמן חלף מאז), בדיקה פליאומגנטית – ניתוח השדה המגנטי הקדום של כדור הארץ שנשמר במשקעי האגם הקדום באזור, ותיארוך אורניום-עופרת בקונכיות מאובנות של חלזונות מים מתוקים מסוג מלנופסיס (Melanopsis) שנמצאו באתר. שלוש השיטות הובילו לאותה מסקנה: האתר קדום בהרבה מההערכות הקודמות.
התיארוך החדש מצביע על כך שהאתר עובדייה בן גיל דומה לאתר דמניסי בגאורגיה – מה שמרמז כי קבוצות שונות של בני אדם קדומים התפשטו מחוץ לאפריקה כמעט במקביל, לאזורים שונים. "מחקרים עצמאיים שפורסמו לאחרונה, מאתרים פרהיסטוריים שונים ברחבי אירואסיה ובשיטות תיארוך דומות, הגיעו לתוצאות התואמות את ממצאי המחקר הנוכחי", מסביר פרופ' ברזילי. "בכך הם מחזקים את ההבנה שהפיזור של התרבות האשלית התרחש ככל הנראה מוקדם מכפי שסברנו בעבר".
6 צפייה בגלריה
קונכייה מאובנת ששימשה לתיארוך האתר הפרהיסטורי עובדייה. טכניקת הדמיה ייחודית חושפת שכבות מינרליות שנשמרו בתוך קונכיית מלנופסיס (Melanopsis) מאובנת (דגימה UB1)
(צילום: פרח נוריאל)
6 צפייה בגלריה
שכבת הסלע (שכבה I-26) שבה נמצאו מאובנים הקשורים להימצאות של הומינידים באתר עובדייה (כמו למשל שיניים). הריבועים (עם התגים הירוקים) הם ריבועי הדיגום עבור גילי קבורה של איזוטופים קוסמוגניים וגם של השבלולים שתוארכו בשיטת U-Pb
(צילום: פרופ' עומרי ברזילי)
בנוסף, נראה כי שתי טכנולוגיות שונות של ייצור כלי אבן – המסורת האולדובאית הפשוטה יותר והתרבות האשלית המתקדמת יותר – הגיעו יחד עם אותן קבוצות חלוציות אל מחוץ לאפריקה.
בתחילה, מדידות האיזוטופים הצביעו על גיל של כ-3 מיליון שנים – נתון שלא התיישב עם העדויות הארכאולוגיות והגאולוגיות האחרות. החוקרים הראו כי הסיבה לכך היא "מיחזור" של משקעים בתוך בקע ים המלח: סלעים קדומים נסחפו ונקברו ומאוחר יותר נחשפו ונקברו מחדש לאורך שפת האגם הקדום בעובדייה – תהליך שהשפיע על תוצאות המדידה הראשוניות. לדברי החוקרים, ההיסטוריה המורכבת של חשיפה וקבורה חוזרת של המשקעים מסבירה את הפער בין המדידות הראשוניות לבין הגיל הסופי שנקבע.
