הדו"ח השישי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם (IPCC), שהתפרסם בחודש שעבר, הגביר את המודעות לקשר בין פליטות גזי החממה על ידי האדם לפגיעה הדרמטית של שינוי האקלים שמשפיעה ישירות ובעקיפין על כל תושבי כדור הארץ, אולם לא רבים יודעים מה צריך לעשות כדי לקחת חלק במאבק במשבר האקלים.
מקום טוב להתחיל בו הוא הבית שבו אנחנו גרים.
60 אחוז מצריכת החשמל
מבנים הם חלק מרכזי בחיים שלנו, אנחנו שוהים בהם חלק גדול מזמננו - בבית, בעבודה או בזמן הפנוי - ויש להם גם טביעת רגל סביבתית גדולה מאוד: בקליפורניה, למשל, מבני מגורים ומסחר צורכים קרוב ל-70 אחוז מהחשמל ואחראים על רבע מפליטות גזי החממה במדינה. בישראל, משקי בית, מסחר ושירותים אחראים על 63 אחוז מצריכת החשמל וכ-30 אחוז מכלל הפליטות במשק (נכון ל-2020).
המצב הזה יכול להשתנות אם מבנים אלו ייצרו בעצמם חשמל ממקורות של אנרגיה מתחדשת. לכן, לאחרונה אישרה נציבות האנרגיה של קליפורניה רגולציה חדשה ("קוד האנרגיה") למבנים חדשים ומשופצים, שצפויה להפחית את ההשפעה הסביבתית של מבנים שונים במדינה החל בינואר 2023.
ראשית, הרגולציה תדרוש מקבלנים להרחיב את הפקת האנרגיה הסולארית ולשלב מתקני אגירה אנרגיה במבנים חדשים, כגון בתי עסק, בתי מגורים, משרדים, מוסדות פיננסיים, מוסדות לימוד, מחסנים, אודיטוריום, מרכזי כנסים, בתי מלון, משרדים רפואיים, מסעדות ותיאטראות. כמו כן, מבני מגורים חדשים ומשופצים ידרשו לשילוב הכנה למתקני אגירה כבר בשלב התכנון, כך שבעתיד יהיה קל יותר לחבר סוללה למערכות סולאריות על הגג ולאגור בה אנרגיה לשעות שבהן אי אפשר להפיק אנרגיה מהשמש.
מבנים שיוחרגו מקוד האנרגיה הם כאלה שאין בהם מספיק שטח גג או שטח חניה להתקנת מערכות סולאריות, או מבנים במקומות שיש בהם שלגים או תנאי שטח ואקלים אחרים שמונעים התקנת מערכות.
בנוסף, הרגולציה מציבה דרישה של "מוכנות לחישמול", במטרה לעודד את בעלי הבתים להשתמש ברכב חשמלי, לחמם מים או את המבנה ואף לבשל על בסיס חשמל.
שוק האגירה נמצא בצמיחה מהירה
מהדוח עולה שהכמות של הפרויקטים של אגירה בסוללות במבני מסחר נמצאת במגמת עליה בארצות הברית בשנים האחרונות, זאת בגלל התקדמות טכנולוגית שהובילה לירידה משמעותית בעלויות של הסוללות המותקנות. לפי התחזית של מעבדת המחקר הלאומית לאנרגיות מתחדשות בארה"ב (NREL), עד 2030 העלויות של המערכות יפחתו ב-11 אחוז בתרחיש הפסימי וב-67 אחוז בתרחיש האופטימי - זאת יחסית לעלויות ב-2018.
הרגולציה החדשה של קליפורניה מראה שההשקעה כדאית: החיסכון בפליטות גזי החממה במהלך 30 השנים הבאות שווה ערך להורדת כמעט 2.2 מיליון מכוניות מהכביש למשך שנה. על פי התוכנית, החיסכון באנרגיה במהלך 12 החודשים הראשונים ליישומה מוערך בכ-453 GWh של חיסכון בחשמל והורדת הביקוש בהיקף של 42 MW. החיוב יוסיף 280 MW של חשמל ממקור סולארי מדי שנה. כמו כן תתווסף 400 100MW/MWh קיבולת אגירה למבני מסחר, מהלך שצפוי להאיץ את שוק אגירת אנרגיה.
חייבים להיערך בהקדם
קליפורניה נחשבת למקום חדשני שממנו אפשר לקבל השראה וידע בנושא המעבר לאנרגיה נקייה. תכניות קודמות שיושמו במדינה שימשו את מקבלי ההחלטות ובעלי העניין גם בישראל. דוגמה עדכנית לכך התרחשה במסגרת אישור הצעת מחליטים של מעבר לכלכלה דלת-פחמן, במסגרתה אושרה בחינה של קביעת יעדים לבנייה מאופסת אנרגיה.
נכון להיום בישראל אין חובה למתקני אגירה ולא מוכנות לאגירה במבני מגורים או מסחר ברמה ארצית, אך לאחרונה החל המשרד לקדם מספר פיילוטים בנושא, במסגרתם הוא תומך בהקמת מערכות אגירה לפרויקטים של התייעלות באנרגיה, כמו כן נכללו מספר הקלות בנוגע לפטור מהיתר למתקני אגירה בחוק ההסדרים.
ככל שנרצה לאמץ דרישות דומות גם בישראל בעניין הרגולציה, התהליך צפוי להיות לא פשוט, שכן מדובר ברגולציה חדשה שעלולה להוסיף עלויות למחירי הדיור. יחד עם זאת המדינה חייבת להיערך ולתכנן בהקדם, משום שבסוף הצורך יגיע ואז יהיה קשה עוד יותר לתקן את המצב הקיים. חשוב לפעול, כלל משרד הממשלה הרלבנטיים, כדי שלא נמצא את עצמנו עם מלאי מבנים שלא מותאמים למגמות הטכנולוגיות השולטות ולחזון העולמי של פיתוח משק אנרגיה בר-קיימא.
הכותבת היא מנהלת תחום פרויקטים ומיזמים באגף אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
