שנה בלבד אחרי שהוקם זוכה הסטארט אפ הישראלי לולב ספייס ללקוח ראשון בחלל. שתי הנחתות בחללית בראשית-2, שתשגר עמותת SpaceIL לירח, יצוידו בחיישן הנחיתה שלה.
2 צפייה בגלריה
איור של בראשית 2
איור של בראשית 2
איור של בראשית 2
(איור: SpaceIL)
בראשית-1, שהתרסקה על פני הירח ב-2019 בעת ניסיון נחיתה עליו, עשתה שימוש במד לייזר כדי לזהות את המרחק שלה מפני הירח. למרות שלמד הלייזר לא היה קשר לתקלה שהובילה להתרסקות, בבראשית-2 החליטו ב-SpaceIL להסתמך על מערכת ראייה ממוחשבת להנחתת שתי הנחתות של המשימה, במשימה שמתוכננת לשנת 2025.
המערכת תצלם את פני הירח, תחשב את גובה הנחתת כדי לקבוע מתי ובאיזו עוצמה להפעיל את מנועי הנחיתה, ותהיה מסוגלת גם לקבוע האם השטח המיועד לנחיתה ישר מספיק, או שיש לכוון את הנחתת לנקודה סמוכה ובטוחה יותר. המערכת מבוססת על מצלמה ואלגוריתמים לניתוח תמונה שפיתחה לולב ספייס, ועושה שימוש בפלטפורמת המחשוב של רמון ספייס.
לולב ספייס הוקם באפריל 2021, בהשקעה של 1.5 מיליון דולר מקרן אנגולר וונצ'רס, ומעסיקה 10 עובדים. המערכת שלה משמשת גם רובוטים תעשייתיים.
2 צפייה בגלריה
דגם החלליות שתשוגר לירח
דגם החלליות שתשוגר לירח
דגם החלליות שתשוגר לירח
"המערכת שלנו קלה וזולה יותר מלייזר או מכ"ם שנחתות ירח משתמשות בהם כיום", אומר מנכ"ל לולב ספייס, נועם לייטר, לשעבר מהנדס ב-SpaceIL. "היא גם צורכת הרבה פחות חשמל. בראשית ו-SpaceIL יהיו הלקוח הראשון שלנו, אבל זיהינו ביקוש למערכת כזאת מצד חלליות שמתוכננות כיום לתדלק ולתקן לוויינים בחלל, או חלליות שירות לתחנת החלל הקיימת ואלה שיוקמו בעתיד".
לעומת רמון ספייס, שמעבדים שלה כבר שוגרו לחלל בעשרות לוויינים, זה יהיה השיגור הראשון למערכת של לולב, והפעם הראשונה שבה המערכת שלה תצטרך להתמודד עם תנאי הטמפרטורות הקיצוניים והקרינה בחלל. "אנחנו משתמשים במצלמת עם חיישן CMOS, שעברה מבחני עמידות בתנאי חלל, ומאמנים את האלגוריתמים תוך דימוי נחיתה על הירח באמצעות רחפנים", הסביר לייטר.


בראשית 1, שנבנתה בידי התעשייה האווירית והושקעו בה כ-100 מיליון דולר, התרסקה בגלל שילוב בין ליקויים בתכנון ותקלות במערכת המחשב שלה, ביחד עם טעות טכנית של צוות הנחיתה. המקפת של בראשית-2, שמתכננת עמותת SpaceiL, תיבנה גם היא בידי התעשייה האווירית, כאשר רוב התקציב של הפרויקט יגיע מתורמים ושיתופי פעולה בין לאומיים. סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע התחייבה לתרום 20 מיליון שקל לפרויקט. התקציב אמור להיות דומה.
"עיבוד יעיל בזמן אמת של אלגוריתמים מורכבים יכול לעשות את ההבדל בין הצלחה לכישלון של משימת חלל" אומר אבי שבתאי, מנכ"ל רמון ספייס. "אנחנו בטוחים שיחד עם האלגוריתם של לולב נביא יחד את בראשית 2 בבטחה לירח".