ממשיך ללכת נגד כדור הארץ: נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע הלילה (יום ד') כי ממשלו מבטל תקנות מתקופת קודמו, ג'ו ביידן, שנועדו לצמצם פליטות מתאן מקידוחי נפט וגז. טראמפ טען כי המהלך יחסוך לצרכנים וליצרני האנרגיה 45 מיליארד דולר, ואמר כי ביטול התקנות יאפשר להפיק 210 מיליון חביות נפט נוספות - כמות השווה לצריכת הנפט של ארה"ב במשך כעשרה ימים.
טראמפ הכריז על המהלך בעצרת בחירות בעיר לאבוק שבטקסס, שנערכה לתמיכה בקן פקסטון, המועמד הרפובליקני לסנאט מטעם המדינה. לדברי הנשיא, תוכניתו של ביידן "ריסקה את המפעילים הקטנים" באמצעות רגולציה מכבידה. "אני מבטל באופן רשמי את תקנות המתאן היקרות והמיותרות של ביידן, כדי לחסוך לצרכנים וליצרני האנרגיה 45 מיליארד דולר בעלויות", אמר הנשיא.
טראמפ ארה"ב גז נפט
טראמפ ארה"ב גז נפט
(צילום: AP Photo/Alex Brandon, shutterstock)
ההחלטה מגיעה על רקע ביקורת על מחירי הדלק הגבוהים בארה"ב, בשל המלחמה באיראן, ובמסגרת מאמצי ממשל טראמפ והרפובליקנים בקונגרס לבטל מדיניות אקלים שנקבעה בתקופת ביידן.
לפי הערכות מדענים, המתאן אחראי לכשליש מפליטות גזי החממה הגורמים להתחממות כדור הארץ. בשנים האחרונות הפחתת פליטותיו הפכה ליעד מרכזי במאמצים העולמיים להאט את שינויי האקלים.
תעשיות הנפט והגז הן המקור התעשייתי הגדול ביותר לפליטות מתאן. הגז הוא המרכיב העיקרי בגז טבעי, והשפעתו על האטמוספרה בטווח הקצר חזקה בהרבה מזו של פחמן דו-חמצני. מתאן דולף מציוד בתעשייה ומשתחרר לאטמוספרה, ולעיתים נשרף כתוצר לוואי של פעילות הקידוח.
בחודש שעבר הציג ראש הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב (EPA), לי זלדין, את השינויים המתוכננים. בין היתר, הממשל מתכוון לבטל את "תוכנית הפולטים הגדולים" (Super Emitter Program), המחייבת חברות לחקור ולתקן פליטות מתאן משמעותיות ממתקני נפט וגז טבעי. נוסף על כך, הסוכנות צפויה לקבוע תקנים מקלים יותר לבארות נפט וגז קטנות.

"הסוכנות צריכה להילחם בבזבוז, לא להקל עליו"

ארגוני סביבה מתחו ביקורת על המהלך. לדבריהם, ביטול התקנות יאפשר לחברות להמשיך לפלוט מתאן לאטמוספרה, אף שניתן ללכוד את הגז ולהשתמש בו לאספקת אנרגיה למיליוני משקי בית.
תעשיות הנפט והגז שגורמות לפליטת מתאן
תעשיות הנפט והגז שגורמות לפליטת מתאן
תעשיות הנפט והגז גורמות לפליטת מתאן
(צילום: Shutterstock)
פרד קרופ, נשיא הקרן להגנת הסביבה (Environmental Defense Fund), אמר כי ההחלטה מעניקה לחברות "פטור מאחריות" על חשבון הצרכנים האמריקנים. "הסוכנות להגנת הסביבה צריכה להילחם בבזבוז הזה, ולא להקל עליו", אמר.
זלדין, מנגד, טען כי תקנות המתאן היו עולות 18 מיליארד דולר ומעכבות את תעשיית האנרגיה האמריקנית.
התקנות של ממשל ביידן הוכרזו ב-2023, בין היתר בידי סגנית הנשיא דאז קמלה האריס, במהלך ועידת האקלים של האו"ם באיחוד האמירויות הערביות. בכירים בממשל העריכו כי הן ימנעו פליטות של כ-58 מיליון טונות של מתאן עד 2038, וכן יפחיתו פליטות של מזהמים אחרים המזיקים לבריאות.
לפי התחזיות שעמדו בבסיס התקנות, עד 2034 הן היו צפויות להניב תועלת בהיקף של 98 מיליארד דולר. החישוב התבסס על הערכת העלויות העתידיות של פליטות גזי חממה לבריאות הציבור ולסביבה — גישה שנדחתה בידי הסוכנות להגנת הסביבה תחת טראמפ.
פליטת מתאן
פליטת מתאן
פליטת מתאן
(צילום: AP)
בניגוד לתקנות קודמות, שהתמקדו בבארות נפט וגז חדשות, הכללים של ביידן נועדו לחול גם על בארות קיימות. הם חייבו גם טיפול בדליפות מתאן מבארות קטנות, המפיקות רק 6% מהנפט והגז בארה"ב, אך אחראיות לעד מחצית מפליטות המתאן משדות הנפט והגז במדינה.
התקנות הסופיות פורסמו ב-2024. בשנה שעברה דחתה הסוכנות להגנת הסביבה את יישומן ב-18 חודשים, כדי לאפשר לחברות להיערך לדרישות החדשות, ובהן חובות בדיקה נוספות. התקנות נועדו לפעול בתיאום עם היטל על פליטות מתאן שאושר במסגרת חוק האקלים מ-2022. ההיטל היה אמור לחול על יצרני אנרגיה שחרגו מרף מסוים של פליטות, ולעלות בהדרגה עד 1,500 דולר לטונה מטרית של מתאן.
זה היה אמור להיות המקרה הראשון שבו ממשלת ארה"ב מטילה באופן ישיר תשלום או מס על פליטות גזי חממה. הקונגרס ביטל את ההיטל שבועות אחדים לאחר שטראמפ נכנס לתפקידו. גם ממשל ברק אובמה ניסה לצמצם את פליטות המתאן מתעשיות הנפט והגז, אך המאמצים צומצמו במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ.