כלבים היו בני לוויה נאמנים לבני אדם מאז שהפכנו אותם לחיות המבויתות הראשונות שלנו. בעלי חיים כמו עיזים, כבשים, בקר וחתולים בויתו רק בשלבים מאוחרים יותר. מחקרים קודמים מצאו שמקורם של כלבים הוא מהזאב המצוי (שמוכר גם כזאב אפור), כאשר ביות זה התרחש לקראת סוף תקופת הקרח האחרונה, לפני כ-15 אלף שנים.
מוצאם של כלבים מצפון-מזרח אירופה, סיביר ואמריקה הוא מהזאבים שהגיעו ממזרח אירואסיה – בעוד שמוצא הכלבים המוקדמים מהמזרח התיכון, אפריקה ודרום אירופה, קשור לאוכלוסיות ממערב ודרום-מערב אירו-אסיה.
5 צפייה בגלריה
שחזור של ההתיישבות האנושית בטורקיה, שם התגלו שרידי כלב בני 15,800 שנים
שחזור של ההתיישבות האנושית בטורקיה, שם התגלו שרידי כלב בני 15,800 שנים
שחזור של ההתיישבות האנושית בטורקיה, שם התגלו שרידי כלב בני 15,800 שנים
(איור: Kathryn Killackey)
במחקר שפורסם בכתב העת Nature, צוות חוקרים בינלאומי השתמש בטכניקות גנטיות מתקדמות במטרה לחשוף את זהותם של הכלבים המוקדמים ביותר באירופה. הם ניתחו דנ"א מ-216 שרידי שלד של כלבים, כולל 181 דגימות שקדמו לתקופה הנאוליתית (לפני כ-10,000 שנים), עוד לפני המצאת החקלאות. דגימות אלו הגיעו מאתרים ברחבי אירופה וסביבתה, כולל שוויץ, גרמניה, צרפת, בלגיה, הולנד, טורקיה, שבדיה, דנמרק וסקוטלנד.
החוקרים סיווגו תחילה את הדגימות לכלבים וזאבים על ידי חישוב עד כמה כל דגימה דומה לכלב של ימינו. שרידי כלב ממערת קסלרלוך בשוויץ וממערת גוך באנגליה תוארכו כבני 14,200 ו-14,300 שנים (בהתאמה) – מהכלבים הקדומים שתועדו אי פעם, לצד שרידי כלב שהתגלו בטורקיה, במחקר נוסף שפורסם בכתב העת Nature, ותוארכו כבני 15,800 שנים. לפני שני המחקרים הללו, הדנ"א העתיק ביותר של כלבים תוארך כבן 10,900 שנים בלבד, כך שהממצאים האחרונים מעידים על כך שמקורם של הכלבים הינו מוקדם בלפחות 5,000 שנים.
5 צפייה בגלריה
לסת עליונה של כלב מבוית ממערת קסלרלוך בשוויץ, שתוארכה כבת 14,200 שנים
לסת עליונה של כלב מבוית ממערת קסלרלוך בשוויץ, שתוארכה כבת 14,200 שנים
לסת עליונה של כלב מבוית ממערת קסלרלוך בשוויץ, שתוארכה כבת 14,200 שנים
(צילום: Cantonal Archaeological Service of Schaffhausen/Ivan Ivic/Handout/Reuters)
5 צפייה בגלריה
עצם לסת של כלב בת 14,300 שנים
עצם לסת של כלב בת 14,300 שנים
עצם לסת של כלב בת 14,300 שנים
(צילום: Trustees of the Natural History Museum)
המחקר מציע תובנות חדשות לגבי מה שקרה כאשר החקלאות התפשטה לאירופה לפני כ-10,000 שנים. התפשטות החקלאות לאירופה לוותה בהגירה רחבת היקף של אנשים מדרום מערב-אסיה בתקופה הנאוליתית. באמצעות מודל של אבותיהם של כלבים אירופיים לאחר הגעתם של החקלאים הנאוליתיים, הראה הצוות כי השינויים הגנטיים בכלבים שיקפו במידה רבה את השינויים בגנטיקה האנושית, אך במידה קטנה בהרבה.
ממצא זה מצביע על כך שכלבים מקבוצות ציידים-לקטים מקומיות שכבר חיו באירופה תרמו באופן משמעותי לגנטיקה של אוכלוסיות כלבים שחיו עם חקלאים מהתקופה הנאוליתית. ניתוחים גנטיים של כלבים אירופיים מודרניים מראים שהם עדיין דומים במידה רבה לכלבים הנאוליתיים הללו, מה שמרמז שרוב גזעי הכלבים האירופיים הנפוצים עשויים לייחס כמחצית ממקורותיהם לכלבים שחיו באירופה לפני עידן החקלאות.
5 צפייה בגלריה
אחד הכלבים שנדגמו במחקר מאתר סקייטהולם בשבדיה, קבור לצד אדם
אחד הכלבים שנדגמו במחקר מאתר סקייטהולם בשבדיה, קבור לצד אדם
אחד הכלבים שנדגמו במחקר מאתר סקייטהולם בשבדיה, קבור לצד אדם
(צילום: Lars Larsson)
5 צפייה בגלריה
סצנת שחזור מול מערת קסלרלוך בשוויץ
סצנת שחזור מול מערת קסלרלוך בשוויץ
סצנת שחזור מול מערת קסלרלוך בשוויץ
(צילום: Katharina Schäppi, Cantonal Archaeological Service (KASH) of Schaffhausen)
"כלבים היו לצד בני אדם בעת שעברו מעברים משמעותיים באורח חייהם וחברות מורכבות צצו", אמר ד"ר אנדרס ברגסטרום, מבית הספר למדעי הביולוגיה באוניברסיטת מזרח אנגליה. "בניגוד לרוב בעלי החיים המבויתים האחרים, לכלבים אין תמיד תפקידים או מטרות מוגדרים בבירור עבור בני האדם. על כן, ייתכן כי תפקידם העיקרי הוא לעתים קרובות פשוט למלא נישה ידידותית".
הגנטיקאי השבדי ד"ר פונטוס סקוגלונד, ממעבדת הגנומיקה העתיקה במכון פרנסיס קריק, הסביר כי כלבים היו בעל החיים המבוית היחיד שקדם לחקלאות, כך שהאבולוציה שלהם יכולה לסייע בהבנת האופן בו שינוי גדול באורח החיים עיצב את ההיסטוריה של בני האדם. "מרתק שכלבים שחיו לפני עידן החקלאות תרמו תרומה משמעותית לגנטיקה של החקלאות ושל הכלבים האירופיים של ימינו. כלבים היו בבירור חשובים לאבותינו, שכן נראה כי החקלאים הראשונים אימצו כלבי ציידים-לקטים קודמים לקבוצותיהם כשהם עברו לאירופה", הסביר ד"ר סקוגלונד.
ד"ר ברגסטרום הוסיף ואמר כי ללא הכלים הגנטיים המתקדמים שהוא ועמיתיו עשו בהם שימוש, הם לא היו מסוגלים להבחין באופן מוחלט בין כלבים לזאבים על סמך ראיות שלדיות בלבד. עם זאת, הודה ד"ר ברגסטרום כי שאלות רבות נותרו פתוחות. "אנו עדיין חוקרים היכן וכיצד כלבים התפשטו ברחבי אירופה לאחר ביותם איפשהו באסיה. כל פיסת ראיה היא צעד קדימה במסע הזה", אמר ד"ר ברגסטרום.