שינויי האקלים הם האיום הבריאותי הגלובלי הגדול ביותר במאה ה-21. השימוש העולמי הגובר בדלקים מאובנים מאיים על בריאות האדם, דבר שבא לידי ביטוי בחום קיצוני ובצורת שהופכת נפוצה יותר עם השנים ומעמידה מיליונים בסיכון לסבול מרעב ומתחלואה באזורים רבים בעולם.
ההערכה המדאיגה מגיעה על רקע הקביעה ש-2023 עתידה לקבל בקרוב את התואר הלא מחמיא של "השנה החמה ביותר בתולדות האנושות", וזמן קצר לפני פתיחת ועידת האו"ם לשינויי אקלים (COP28) בדובאי בסוף החודש, שם השפעת ההתחממות הגלובלית על הבריאות העולמית תעלה על שולחן הדיונים.
למרות הקריאות ההולכות וגוברות לפעולה גלובלית, פליטת פחמן דו-חמצני הגיעה לשיאים חדשים, כך נכתב בדוח מטעם The Lancet Countdown - שיתוף פעולה בינלאומי ורב-תחומי של יותר מ-120 מומחים מובילים ממוסדות אקדמיים מובילים וסוכנויות של האו"ם ברחבי העולם, שממצאיו מתפרסמים בכתב העת הרפואי The Lancet - שבו הודגש הצורך בבלימת השימוש בדלקים מאובנים.
בשנה שעברה נרשמה חשיפה עולמית של 86 ימים, שבהם נמדדו טמפרטורות מסכנות חיים, בעוד שמספר האנשים מעל גיל 65 שמתו כתוצאה מהחום הכבד עלה ב-85% בשנים 2022-2013, בהשוואה לאחוז המתים מסיבה זו בין השנים 2000-1991. "ההשפעות הללו עשויות להיות רק סימפטום לעתיד מסוכן מאוד", אמרה ד"ר מרינה רומנלו, חוקרת שינויי אקלים ובריאות בקולג' האוניברסיטאי של לונדון, שנמנתה על מחברי הדוח.
4 צפייה בגלריה
גרף המראה את העלייה במספר הימים שבהם נמדדו טמפרטורות מסוכנות לבריאות האדם מ-1997 עד 2022
(צילום: AFP)
בתרחיש שבו העולם יתחמם בשתי מעלות צלזיוס עד סוף המאה, צפויים מקרי המוות השנתיים הקשורים לנסיקת הטמפרטורות לעלות ב-370% עד 2050. אם לא די בכך, כ-520 מיליון אנשים צפויים לחוות חוסר ביטחון תזונתי בינוני-חמור עד אמצע המאה, כשמחלות זיהומיות הנישאות על ידי יתושים ימשיכו להתפשט לאזורים חדשים, כך ששכיחות קדחת הדנגי למשל תגדל ב-36% אחוזים בתרחיש התחממות של שתי מעלות צלזיוס.
"אנחנו עומדים בפני רצף משברים שיתקיימו במקביל. האבסורד הוא שדווקא מדינות עניות, בהן פליטת גזי החממה היא כמעט אפסית, הן הנפגעות העיקריות מההשלכות הבריאותיות", אמרה ד"ר ג'ורג'יאנה גורדון-סטראכן מהמכון הקריבי לחקר בריאות באוניברסיטת איי הודו המערבית שבג'מייקה, אשר נמנית גם היא על מחברי הדוח.
"העולם צועד בכיוון ההפוך, תוך היעדר ריסון ההתמכרות לדלקים מאובנים, מה שזונח קהילות פגיעות מאחור", אמר טדרוס אדהנום גברייסוס, ראש ארגון הבריאות העולמי. דבריו מתווספים לאזהרות מטעם האו"ם, לפיהן פליטת הפחמן העולמית תפחת ב-2% בלבד עד 2030 (בהשוואה לרמות שנמדדו ב-2019) - מידה פחותה משמעותית מהשיעור הנדרש של 43% לשם הגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלות צלזיוס, כפי שסוכם בהסכם פריז ב-2015. "אם לא תושג התקדמות נוספת בתחום הפליטות, הרי שכל ההצהרות על הצורך לבלום את ההתחממות הגלובלית יהיו ריקות מתוכן", הזהירה ד"ר רומנלו.
יחד עם זאת, נראה כי בכל זאת יש שביב של תקווה, שכן מספר מקרי המוות בעולם, הקשורים לזיהום אוויר מדלקים מאובנים ירד ב-16% מאז 2005, בעיקר הודות למאמצים להפחית את השפעת שריפת הפחם. כמו כן, ההשקעה העולמית באנרגיה ירוקה עלתה אשתקד ב-15% ל-1.6 טריליון דולר, לעומת השקעה בשיעור של טריליון דולר עבור דלקים מאובנים. עוד צוין בדוח שמעבר לתזונה בריאה יותר ודלת פחמן, עתידה למנוע עד 12 מיליון מקרי מוות בשנה, זאת במקביל להפחתת הפליטות מייצור מוצרי חלב ובשר אדום ב-57%.
