הר הגעש אתנה, מתוארך כבן יותר מ-500 אלף שנים ומתנשא לגובה של יותר מ-3,000 מטרים מעל פני הים בחוף המזרחי של סיציליה באיטליה. הוא מתפרץ מספר פעמים בשנה, מה שהופך אותו לאחד מהרי הגעש הפעילים ביותר וגם לאחד מהרי הגעש הנבדקים ביותר בעולם. למרות זאת, מקורו נותר מסתורי במידה מסוימת: אף תהליך גאולוגי ידוע אינו מסביר במלואו את היווצרותו.
תיעוד דרמטי מהשנה שעברה: הר הגעש אתנה מתפרץ, מטיילים נסים על נפשם
במחקר שפורסם בכתב העת Journal of Geophysical Research – Solid Earth, חוקרים מאוניברסיטת לוזאן, בשיתוף פעולה עם ד"ר אנה רוזה קורסארו, מהמכון הלאומי לגאופיזיקה ווולקנולוגיה בעיר הנמל הסיציליאנית קטניה, חושפים השערה חדשה שעשויה לשנות את ההבנה לגבי אופן היווצרותו של הר הגעש אתנה. ממצאיהם שופכים אור חדש על ההתפרצויות התכופות במיוחד וסוללים את הדרך להערכת סיכונים געשיים משופרת.
הרי געש על פני כדור הארץ שלנו נוצרים כאשר חלק ממעטפת כדור הארץ נמס למאגמה, עולה אל פני השטח ומתמצק. עד כה, נהוג היה לחשוב שהרי געש נוצרים על פי שלושה מנגנונים עיקריים. לרוב, זה מתרחש בגבול בין שני לוחות טקטוניים. תנועת הלוחות גורמת להם להתרחק (במרכז אוקיינוס) או להתנגש (אזור הפחתה), מה שמאפשר למאגמה לעלות, להצטבר בתאים, ולפרוץ לפני השטח כלבה, אפר וגזים. התמצקות חומרים אלו סביב הפתח בונה לאורך זמן מבנה חרוטי.
הר הגעש אתנה, לעומת זאת, מציג שונות מסוימת. הוא ממוקם ליד אזור הפחתה, והרכבו הכימי דומה לזה של הרי געש בנקודות חמות (אזורים קטנים יחסית על פני כדור הארץ בהם מתרחשת געשיות פעילה במשך תקופה ארוכה, שלא בשולי לוח טקטוני), למרות שאין נקודה חמה בקרבת מקום.
המחקר הנוכחי מראה שבניגוד להרי געש קונבנציונליים – שבהם מאגמה נוצרת זמן קצר לפני התפרצות – הר הגעש אתנה ניזון מכמויות קטנות של מאגמה שכבר נמצאת במעטפת העליונה, כ-80 קילומטרים מתחת לפני השטח. המאגמה הזו מועברת באופן בלתי סדיר אל פני השטח על ידי תנועות טקטוניות מורכבות הנובעות מהתנגשות בין הלוח האפריקני והלוח האירו-אסייתי. המאגמה עולה דרך סדקים בלוח הטקטוני שנוצרים כשהיא מתפתלת סמוך לאזור ההפחתה, בדומה לנוזל הנסחט מספוג.
5 צפייה בגלריה
פרופ' סבסטיאן פילה, מהפקולטה למדעי הגאולוגיה והסביבה באוניברסיטת לוזאן, על רקע הר האטנה
(צילום: University of Lausanne)
על כן, ייתכן כי הר הגעש הסיציליאני שייך לקטגוריה רביעית פחות מוכרת של הרי געש: הרי געש המכונים "נקודות קטנות", שתוארו לראשונה בשנת 2006 על ידי גאולוגים יפנים. הרי געש תת-ימיים זעירים אלה מספקים ראיות משכנעות לקיומם של כיסי מאגמה בחלק העליון של מעטפת כדור הארץ – רעיון שהוצע לראשונה בשנות ה-60 – ומראים כי בתנאים מסוימים, מאגמות כאלה יכולות ליצור הרי געש.
"זה בלתי צפוי, שכן תהליכים כאלה נצפו בעבר רק במבנים געשיים קטנים מאוד, שבדרך כלל מתנשאים לגובה של לא יותר מכמה מאות מטרים", הסביר פרופ' סבסטיאן פילה, מהפקולטה למדעי הגאולוגיה והסביבה באוניברסיטת לוזאן, שעמד בראש צוות המחקר. "הר אתנה, לעומת זאת, הוא הר געש גדול, שפעילותו החלה לפני כחצי מיליון שנים וכיום מתנשא ליותר מ-3,000 מטרים מעל פני הים. תגלית זו מספקת פרספקטיבות חדשות להבנת האופן שבו מערכות געשיות אחרות עשויות להיווצר ברחבי העולם".
